ניתוחקיפאון במשק? האשראי בבנקים הגדולים צמח ב־8% מתחילת השנה
ניתוח
קיפאון במשק? האשראי בבנקים הגדולים צמח ב־8% מתחילת השנה
הפועלים, לאומי ודיסקונט רשמו רווח נקי של 5.3 מיליארד שקל ברבעון השלישי בזכות הריבית הגבוהה והאינפלציה. הם הגדילו הפרשות להפסדי אשראי למרות שלא מזהים משבר ומודים: "יש פער בין המצופה ממדינה במלחמה למצב החברות"
אם מסתכלים על דו"חות הבנקים, קשה להאמין שמדובר בבנקים השייכים למדינה שנמצאת מזה יותר משנה במלחמה, ושהמשק שלה הוא בצמיחה אפסית ועם גירעון גבוה. על אף כל התנאים הללו סיימו הבנקים הפועלים, לאומי ודיסקונט את הרבעון השלישי עם רווח של 5.33 מיליארד שקל, עלייה של 25.4% לעומת הרבעון המקביל. ברבעון המקביל ביצעו הבנקים הפרשות גבוהות להפסדי אשראי בשל חשש להשפעות המלחמה, ולכן נוצרה הקפיצה ברווח לעומת הרבעון הנוכחי.
מבין שלושת הבנקים בלט לאומי עם תשואה על ההון של 15.5% ברבעון האחרון. בנק הפועלים רשם תשואה על ההון של 13.6%, ומבחינת המשקיעים מדובר היה באכזבה והמניה איבדה ביום שני לאחר פרסום הדו"חות 2%, מה שמראה שציפיות המשקיעים מהבנקים גבוהות במיוחד, שכן לפני מספר שנים זו נחשבה לתשואה גבוהה.
לתוצאות החזקות בבנקים אחראיות בעיקר הריבית הגבוהה והאינפלציה שהוסיפה להיות גבוהה גם ברבעון השלישי. שני גורמים אלה מנפחים את הכנסות המימון של הבנקים כבר יותר משנתיים. הבנקים יודעים לנצל היטב את הריבית הגבוהה, ובצד האשראי הם גלגלו ללקוחות את מלוא עליית הריבית שהם גובים מהם, בצד הפיקדונות העלייה היתה הרבה יותר מתונה ועל רוב מאות מיליארדי השקלים בעו"ש הבנקים כלל לא משלמים ריבית.
דו"חות הבנקים נחשבים לכאלה המשקפים את מצב המשק. סעיף שעוזר להבין טוב את מצב המגזר העסקי הוא ההפרשות להפסדי אשראי. כאמור, ברבעון המקביל אשתקד ביצעו הבנקים הפרשות חריגות בשל החשש הגדול להשפעות העתידיות של המלחמה. ברבעון השלישי הפרישו שלושת הבנקים 992 מיליון שקל. מדובר אמנם בירידה של 55% לעומת הרבעון המקביל, אך עדיין זהו סכום גבוה, המהווה שיעור הפרשה של 0.4%-0.3% מתיק האשראי לעומת אזור ה־0.2% בעת שגרה.
יחד עם זאת, ההפרשות הגבוהות אינן נובעות מהחמרה במצב הלווים. בכל הבנקים מציינים כי אינם מזהים החמרה שכזו, למעט עלייה מסוימת ומתונה בהלוואות בפיגור באשראי הצרכני. בבנקים מסבירים שעיקר ההפרשות ברבעון השלישי נעשו בעקבות החרפת המלחמה בצפון ובעקבות החששות שבנק ישראל הביע בפני הבנקים בנוגע לסיכון באשראי בתיק הנדל"ן.
עוד נציין כי חלק מהבנקים כבר עשו ריקברי (החזר חוב שהופרש בתחילת המלחמה) ברבעון השני, מה שבבנק ישראל לא כ"כ אהבו ולכן ברבעון השלישי על רקע הדרישות של בנק ישראל לנהוג בשמרנות, והתרחבות המלחמה בצפון, חזרו לבצע הפרשות גבוהות יחסית.
שאלת המפתח היא מה יקרה כאשר המלחמה תיגמר. ישנם שני תרחישים אפשריים, התרחיש הראשון והאופטימי הוא שהכלכלה הישראלית תחווה ריבאונד. במקרה שכזה הבנקים יכירו בחזרה בהפרשות שביצעו, הפעם כהכנסות, מה שיקפיץ להם עוד יותר את הרווחיות.
בתרחיש השני סיום המלחמה פירושו גם הפסקת מרבית ההזרמות של המדינה, ואז השאלה האם אותם עסקים ועצמאים יצליחו לחזור לעצמם ללא סיוע חיצוני או שיחל גל של פשיטות רגל.
בבנקים מציינים כי קשה מאוד לדעת איזה מהתרחישים יתממש. חלקם מבקרים את העובדה שבמשרד האוצר ובבנק ישראל לא חידשו את הקרן להלוואות בערבות מדינה שנפתחה בתחילת המלחמה. הם מציינים כי הלוואות שכאלה בתנאים מיטיבים הן כלי חשוב בעיקר לעסקים הקטנים.
בתחילת המלחמה יצא בנק ישראל עם מתווה להקפאת חובות של הציבור לבנקים. מתווה זה עודנו בתוקף (אם כי תנאיו השתנו לאורך התקופה). מנתוני הבנקים עולה כי הרוב המוחלט של החובות שהוקפאו בתחילת המלחמה כבר חזרו להיפרע כסדרם, אך יש עדיין מיליארד שקלים שנמצאים בדחיית תשלומים, שנה אחרי שנפתחה המלחמה.
בבנק הפועלים 90% מההלוואות שהוקפאו חזרו להיפרע, וישנם 2.6 מיליארד שקל שעודם נמצאים בדחיית תשלומים. בבנק לאומי הסכום גבוה יותר ועומד נכון לסוף חודש ספטמבר על 5 מיליארד שקל, לעומת 25 מיליארד שקל שהיו בדחיית תשלומים בסוף שנת 2023. עיקר דחיות התשלומים הן במשכנתאות שמהווה בממוצע 60% מהחוב המוקפא בבנקים השונים.
נתון מפתיע נוסף שעולה מדו"חות הבנקים הצמיחה באשראי. בתחילת השנה צמיחת האשראי ברוב הבנקים היתה אפסית, שכן לווים רבים, גם פרטיים וגם חברות, העדיפו לשבת על הגדר ולהקפיא תוכניות עד שתתבהר תמונת המלחמה. בבנקים מציינים כי מסוף הרבעון השני וביתר שאת ברבעון השלישי יש עלייה בביקוש לאשראי, שנובעת מביקושים כבושים שנצברו בחודשים הראשונים למלחמה.
כך למשל, בבנק הפועלים תיק האשראי צמח רק במהלך הרבעון השלישי ב־3.4% (קצב שמשקף צמיחה דו ספרתית שנתית). הצמיחה היתה במגזרים השונים, אך בלטה בעיקר בקרב האשראי ללקוחות עסקיים גדולים, שצמח בתוך רבעון אחד ב־6.6%.
גם בבנקים מתקשים להסביר את הפער בין המשק שנמצא בדשדוש לבין צמיחת האשראי: "זו תופעה שקשה להסביר אותה. יש פער בין מה שהיינו מצפים ממדינה שנמצאת במלחמה ושהצמיחה שלה תהיה השנה באזור ה־0.8% השנה, לעומת הצמיחה באשראי שצפויה להסתיים השנה ב־8%-6%. כנראה שבסופו של דבר החברות במשק איתנות וגמישות, ומצליחות לתפקד היטב. גם העובדה שהאבטלה נמוכה היא נתון חשוב שמשפיע לטובה", אומר גורם בכיר באחד הבנקים.
מוקד מרכזי לצמיחת האשראי הוא כמובן ענף הנדל"ן. חשיפת בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט לנדל"ן צמחה מתחילת השנה ב־8% ל־439 מיליארד שקל (מדובר בסך החשיפה, ולא רק באשראי).
בבנק ישראל חוששים מהחשיפה הגבוהה של הבנקים לענף זה, ובפרט להלוואות לרוכשי דירות מסוג 80/20, שמגדילות את המינוף והסיכון של משקי הבית והקבלנים. חלק לא מבוטל מההפרשות להפסדי אשראי נעשה לענף זה, אך לפי הערכות גידול נוסף בהפרשות יהיה גם בדו"חות השנתיים, וזאת בעקבות שיחה שערך באחרונה בנק ישראל עם הבנקים בנושא, ובה הורה להם עד סוף החודש להציג נתונים איך בכוונתם להתמודד עם הסיכון הגבוה שבענף הנדל"ן.
על רקע הרווחיות הגבוהה חזרו הבנקים לשגרה בכל הנוגע לחלוקת דיבידנד. בנק הפועלים ולאומי מחלקים 40% מהרווח לבעלי המניות כדיבידנד וברכישה עצמית של מניות, ובדיסקונט החלוקה היא של 30% מהרווח. בסך הכל יחלקו הבנקים, שהם שלושתם ללא גרעין שליטה, 2 מיליארד שקל לבעלי המניות רק בגין הרבעון הנוכחי.
חלק מהבנקים טוענים שגם חלוקה של 40% מהרווח היא נמוכה. "בנק ישראל שמרן ומונע מהבנקים לחלק את עודפי ההון העצומים שלהם. מצד שני, העובדה שיש לבנקים עודפי הון זו הזדמנות לממשלה לעשות מהפכה בתשתיות בישראל. במקום מימון ממשלתי חלקי, אפשר להוציא פרויקטים במימון מלא של המגזר הפרטי. אם הממשלה תשכיל לעשות זאת ובלי הבירוקרטיה הרגילה, אפשר יהיה לפתור בעיות שורש שמהן סובל המשק כבר שנים ארוכות", מוסיף גורם באחד הבנקים.
אחד הגורמים שמסייעים לרווחיות הבנקים הוא עודפי הכספים של הציבור ששוכבים היום בחשבונות העו"ש, עליהם הבנקים לרוב לא משלמים ריבית. ניתן לראות מדו"חות הבנקים כי המעבר מהעו"ש לפיקדונות נמשך, אם כי עדיין יש סכומים גבוהים בעו"ש. מנתוני בנק לאומי עולה כי יש ירידה של 8.6% ביתרות העו"ש ל־137.4 מיליארד שקל שנובעים ממעבר לפיקדונות, ואילו בבנק הפועלים יש גם מגמה שכזו, אך מתונה יותר עם ירידה של 3.4% ל־147.8 מיליארד שקל.
