לקוח ממוצע משלם עמלות של 23.6 שקל בחודש בחשבון העו"ש - מה עולה הכי הרבה?
לקוח ממוצע משלם עמלות של 23.6 שקל בחודש בחשבון העו"ש - מה עולה הכי הרבה?
העלות החודשית הממוצעת של חשבון עו"ש היא הנמוכה ביותר בעשור האחרון, אך הירידה נובעת בעיקר ממתווה הסיוע בעקבות המלחמה. העמלות היקרות ביותר הן על פעולות עו"ש כמו העברות בנקאיות וכרטיסי אשראי. 28% מסך העמלות ששולמו לבנקים הן עמלות מסחר בניירות ערך - זינוק לעומת 23% ב-2023
חשבון עו"ש בבנק עלה בממוצע 23.6 שקל בחודש ללקוח במחצית הראשונה של 2024, כך עולה מהדיווח התקופתי של בנק ישראל לוועדת הכלכלה, שפורסם היום (ד'). כלומר, לקוחות הבנקים שילמו בממוצע 142 שקל בששת החודשים הראשונים של 2024.
זהו הנתון הנמוך ביותר בעשור האחרון, וירידה של ארבעה שקלים ביחס ל-2023, אז העלות החודשית הממוצעת עמדה על 27.6 שקל. עם זאת, הסיבה לירידה היא לא שינוי גורף במדיניות הבנקים או הגברת התחרות בענף הריכוזי, אלא מתווה הסיוע ללקוחות הבנקים של בנק ישראל בעקבות המלחמה, במסגרתו נתנו הבנקים פטור מעמלות עו"ש לקבוצות שהוגדרו כמעגל ראשון - ביניהן משרתי מילואים, משפחות שכולות, משפחות חטופים ותושבים שפונו.
מתוך העלות הממוצעת של חשבון עו"ש, שעמדה כאמור על 23.6 שקל בחודש, העלות הגבוהה ביותר - 9.4 שקלים בחודש, היא על פעולות עו"ש כגון העברות בנקאיות, הפקדת שיקים, הדפסת דמי מידע וכדומה. עלות כרטיסי אשראי - בעיקר תשלום דמי כרטיס, עמדה על 9.2 שקלים בחודש, ועלות עסקאות מט"ח עמדה על 5.1 שקלים.
נתון משמעותי נוסף שעולה מהדיווח הוא המשך העלייה במספר כרטיסי אשראי לחשבון בנק, שעומד על 1.83 כרטיסים לכל חשבון. זאת, בהשוואה ל-1.8 כרטיסים ב-2023, ו-1.24 כרטיסים בלבד ב-2012. העלייה נובעת בעיקר מפעילותם של מועדונים שונים, שבשיתוף חברות כרטיסי האשראי מציעים הטבות שונות.
בסך הכל, הכנסות הבנקים מעמלות ירדו ב-6.4% והסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל, בהשוואה ל-3.1 מיליארד במחצית המקבילה ב-2023. 28% מסך העמלות ששולמו הן עמלות מסחר בניירות ערך - מדובר בקפיצה משמעותית ביחס ל-2023, אז חלקן עמד על 23%. העלייה נובעת בעיקר מעמלות קנייה ומכירה. עמלות המסחר בניירות ערך נחשבות רווחיות במיוחד לבנקים: פערי המחיר בין מסחר דרך הבנקים הגדולים למסחר דרך בתי השקעות יכולים לעמוד על מאות אחוזים, ולהגיע לאלפי שקלים בשנה.
לפי הנתונים, 22% מהעמלות הן עמלות כרטיסי אשראי, 18% מהעמלות הן בגין פעילות בעו"ש, 12% מהעמלות הן עמלות אשראי ו-11% הן בקטגוריית "אחר", הכוללת פעילויות בנקאיות לא שכיחות כגון שירותים מיוחדים, יהלומים וסחר.
בבנק ישראל דיווחו גם על השימוש ברפורמת מסלולי העמלות, שביצע בנק ישראל ב־2014. רפורמה זו חייבה את הבנקים להציע ללקוחותיהם מסלול עמלות בסיסי ומורחב, שבו משלמים מראש סכום קבוע מדי חודש על מספר פעולות מוגדר מראש לניהול העו"ש, כאשר מחירי המסלולים מפוקחים ובמסלול הבסיסי לא ניתן לגבות מחיר הגבוה מעשרה שקלים.
בבנק ישראל מדווחים כי 43 אלף חשבונות הצטרפו למסלולים במהלך המחצית הראשונה של 2024, ובסך הכל שיעורם מסך החשבונות עומד על 15%. מספר החשבונות שמשלמים יותר מעשרה שקלים בחודש ולא הצטרפו למסלול, על אף שהדבר היה חוסך להם בעלויות, ירד ל-16%, בהשוואה ל-28% בתקופה המקבילה. עם זאת, הירידה נובעת בעיקר ממתווה הסיוע ללקוחות הבנקים, ולכן הנתון צפוי לעלות בחזרה.
בבנק ישראל מציינים במסגרת הדו"ח גם את השינויים הצפויים בחודשים הקרובים במבנה העמלות במערכת הבנקאית. השינוי המשמעותי ביותר הוא בעמלת ערבות בנקאית, שתהיה במחיר קבוע ולא באחוזים כחלק מגובה הערבות.
בנוסף, נקבע כי העמלה תהיה נמוכה מעמלת המינימום של שירות "ערבות בנקאית מכל סוג". כמו כן, נקבע כי אם הערבות מובטחת הפיקדון מיועדת לצורך הסכם לשכירת דירה, היא תתומחר במחיר נמוך יותר מהעמלה הרגילה - "מתוך רצון להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות", לדברי בנק ישראל. יחד עם זאת, שירות זה הוגבל עד לסכום ערבות של 50 אלף שקל , רף שנועד להחריג דירות יוקרה. העמלה, שמשמשת בעיקר שוכרי דירות, עומדת כיום על 350-250 שקל מינימום או 2%-2.5% מגובה הערבות. שינוי נוסף הוא שניתן יהיה להצטרף או לבטל צירוף לאחד ממסלולי העמלות של הבנק גם במהלך החודש ולא כפי שנהוג כיום ב-1 בחודש.
