הערבות שמייקרת לכם חשבונות: כך חוסמת המדינה תחרות בשוק של 50 מיליארד שקל
הערבות שמייקרת לכם חשבונות: כך חוסמת המדינה תחרות בשוק של 50 מיליארד שקל
משמירה וכוח אדם, דרך אנרגיה מתחדשת וקבלני בנייה ועד יבואני רכב - כל חברה שרוצה לספק שירותים למדינה חייבת ערבות בנקאית. העמלות מגיעות ל-5% ומתגלגלות לצרכן. הבעיה: למרות כניסת גופים חוץ בנקאיים לשוק הערבויות במכרזים ממשלתיים, עשרות חוקים ותקנות ישנים עדיין מעניקים לבנקים ולחברות הביטוח שליטה מוחלטת בתחומים רבים. התוצאה: עלויות מיותרות לחברות שמתגלגלות לצרכן
חברות שמספקות שירותים למשרדים ולגופי ממשל, נדרשות ברוב המקרים לספק ערבות כספית. ערבות זו, שנדרשת כדי להשתתף במכרז וכערבות ביצוע להספקת השירות, נועדה להבטיח שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה.
היקף הערבויות המועמדות מידי שנה במסגרת שירותים שניתנים למדינה מוערך בלפחות 50 מיליארד שקל. אלא שאוסף של חוקים ותקנות אנכרוניסטיים מונע מגופים חוץ-בנקאיים לספק ערבויות פיננסיות ולהתחרות בבנקים, שנהנים משליטה מוחלטת בתחום, כשבשוליים פועלות גם חברות הביטוח.
במאי האחרון פנתה רשות התחרות אל משרד המשפטים וכתבה כי " יש לפעול לקידום שינוי חקיקה רוחבי…שיעלה את מספר השחקנים הרלוונטים ויגביר את התחרות בתחום". הדחיפה למעורבות של רשות התחרות הגיעה, כך מצוין במכתב שהגיע לידי "כלכליסט", לאחר שאל רשות התחרות פנתה חברה בענף, שטענה כי "אינה יכולה להעניק ערבויות לחברות כוח אדם שפועלות בתחום העובדים הזרים, בשל העובדה שהתקנות המסדירות את פעילות העסקת עובדים זרים מגדירות 'ערבות' לרוב כערבות בנקאית או ערבות של מבטח".
37 תקנות וחוקים שונים שמכירים בערבות בנקאית בלבד
יש כיום בישראל 37 חוקים ותקנות שונים, כגון תקנות משק חשמל, תקנות ניירות ערך וחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שהמשותף לכולם הוא שהם מכירים בערבות בנקאית בלבד. אין לכך כל סיבה מלבד העובדה הפשוטה שהם חוקקו לפני עשרות שנים, בתקופה שלא היו גופים פיננסיים חוץ בנקאיים בעלי רישיון מתאים, שיכלו לספק ערבות פיננסית.
המשמעות היא שעסקים במגוון רחב של תחומים, כגון יועצי השקעות, חברות כוח אדם, חברות אנרגיה מתחדשת, קבלני בנייה, יבואני ומשווקי רכבים, חברות שמירה ועוד, נדרשים לקחת ערבות פיננסית מבנק או מחברת ביטוח אל מול הרשויות הממשלתיות השונות, כולל רשויות מקומיות, להן הם מספקים את השירות.
כניסתם של שחקנים חדשים חוץ בנקאיים הייתה מורידה את העלויות לעסק - שמשלם לבנקים עמלות שונות על העמדת הערבות, ובמרכזן תשלום שיכול להגיע לעד 5% מגובה הערבות. עלות זו פוגעת בשורת הרווח של העסקים - רבים מהם עסקים קטנים ובינוניים, ובאופן טבעי גם מתגלגלת אל המחיר לצרכן. בנוסף, בגין העמדת הערבות דורשים הבנקים לרוב פיקדון או בטחונות, והתחרות היא גם על הגמישות בבטחונות או בפיקדון הנדרשים כנגד הנפקת הערבות.
כלומר, המסגרת הרגולטורית שקבעה הממשלה מונעת תחרות ויוצרת נטל עודף שפוגע בעסקים דווקא בשירותים שניתנים לממשלה. "מצב הדברים כאמור מונע הצבת תחרות במתן ערבויות מצד גורמים חוץ בנקאיים באותם תחומים, מצמצם את האפשרויות של עסקים או פרטים לקבלת ערבויות ובכך מונע את פיתוח המשק כמו גם הרחבת פעילותם של גורמים חוץ-בנקאיים.כל זאת, כאשר דומה כי אין הצדקה ממשית לבצע הבחנה בין ערבויות בנקאיות לערבויות חוץ-בנקאיות", נכתב במכתב של רשות התחרות אל משרד המשפטים.
אלא שעל אף שהמכתב נשלח כבר במאי והביא לדיונים בין הגורמים השונים, שכוללים את רשות שוק ההון כרגולטור המרכזי שאחראי על התחום ואת אגף התקציבים, עד כה לא חלה התקדמות בנושא.
תחילה, השאיפה הייתה לכלול את התיקון בחוק ההסדרים האחרון שגובש, אך ברשות שוק ההון סברו שהמהלך אינו בשל, ודורש בחינה מעמיקה. החשש של הרשות הוא ממקרה של קריסה של מעמיד ערבות, שתפגע באמון בשוק החוץ-בנקאי. לכן הרשות מבקשת לבחון הרחבה של הוראות יציבותיות, כמו הקשחת דרישות הלימות הון, כדי להבטיח שהגופים החדשים שנכנסים לענף אינם מוסיפים לו רמת סיכון.
בשונה מהעמדת אשראי רגילה, שם הסיכון מוטל אך ורק על מעמיד ההלוואה, במקרה של ערבות הסיכון מתגלגל גם אל צד ג' - במקרה הזה רשויות הממשלה - שחשופות לא רק לסיכון שהשירות שרכשו לא יתבצע, אלא גם לסיכון שהגוף שהעמיד ערבות פיננסית לא יוכל לשלם את הערבות. ברשות שוק ההון מסבירים כי המהלך עדיין נמצא בבחינה, אלא שבינתיים הזמן חולף, ולא ברור מתי המהלך יקודם.
"הבנקים נהנים מההפקר", אמר לכלכליסט גורף נוסף בענף. "המהלך הזה היה צריך להיכלל בחוק ההסדרים - הוא קיים בדיוק בשביל אנומליות כמו אלו".
"ערבות זה לא מוצר שבוחרים לקחת, אלא מחויבים לקחת. השוק העצום הזה - אוקיינוס כחול ענק של עשרות מיליארדי שקלים - סובל מחוסר תחרות כרוני במשך שנים", אמר לכלכליסט אריאל גנוט, מנכ"ל מיקוד פיננסים, ולשעבר מייסד ומנכ"ל חברת התשלומים והאשראי גמא.
אריאל גנוט, מנכ"ל מיקוד פיננסיים: "ערבות זה לא מוצר שבוחרים לקחת, אלא מחויבים לקחת. השוק העצום הזה - אוקיינוס כחול ענק של עשרות מיליארדי שקלים - סובל מחוסר תחרות כרוני במשך שנים"
בשנים האחרונות רשות שוק ההון בנתה הליך לרישוי ופיקוח למתן ערבויות, ובכך כבר קידמה במעט את התחרות בענף. אך הצעד שקידמה גם מלמד על האתגרים הנוספים שעומדים בפני הממשלה כדי לייצר תחרות אמיתית בענף. ב-2022 החשב הכללי עדכן את הוראות התכ"מ (תכנות כספים ומשק) - מערכת הוראות פנימיות של משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, שמסדירה את ההתנהלות הכספית והמינהלית, ובין היתר, גם את אופן השימוש בערבויות ואת הדרישות הנלוות לה.
העדכון אפשר ל-13 גופים חוץ בנקאיים, כגון גמא, חברות כרטיסי האשראי וחברות חוץ בנקאיות נוספות כגון אובלי, רנט סייף ופנינסולה, לספק ערבויות פיננסיות במכרזים של משרדי ממשלה. ההערכות בענף הן שגופים אלו מעמידים כיום ערבויות בהיקף של בין 400-600 מיליון שקל - היקף זניח ביחס לשוק כולו, שמוערך בלפחות 50 מיליארד שקל.
אך על אף שברמה הפורמלית גופים חוץ בנקאיים יכולים לספק ערבות, בפועל חלק מהגופים מעידים שמשרדי הממשלה אינם מודעים לאפשרות זו. "מעבר לשינוי החקיקה", אומר גנוט, "יש כאן גם עניין של חינוך המערכת הציבורית. עסקים יכולים מזה מספר שנים לגשת למכרזים ממשלתיים, כשהם מצויידים בערבות חוץ בנקאית, אבל עדיין בחוברות מכרז שהמשרדים מייצרים כתוב לא פעם "ערבות בנקאית" ולא "ערבות לפי הוראות תכ'מ". וזה חסם משמעותי מאד שפוגע ביכולת של עסקים להנות מפירות התחרות". גנוט מוסיף כי "קיים שוק ערבויות מתחרה שמפוקח בידי רשות שוק ההון, קרי המדינה. הגיע הזמן שהמילה 'ערבות בנקאית' תוחלף במילה 'ערבות פיננסית'".
"זה שהמדינה הסירה חלק מהמגבלות ומתירה לי לגשת למכרזים של משרדי ממשלה זה דבר אחד", אמר לכלכליסט יונתן ברנד, מנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאי אולטרה פיננסיים. "בפועל, נתקלנו במצבים בהם חברות ביקשו מאיתנו לספק ערבות, אבל הגורמים הממשלתיים מעדיפים ערבות מבנק, כי זה מה שהם מכירים. זה שוק לא מפותח, אין כאן תחרות ערה, ולכן, נדרש פה גם חינוך שוק".
מרשות שוק ההון נמסר: "מתן ערבויות על ידי גופים פיננסיים דורש רגולציה ופיקוח מתאימים. עם התפתחות תחום מתן הערבויות על ידי גופים חוץ בנקאיים קבעה הרשות הוראות בנושא הלימות הון, נזילות וניהול סיכונים. הרשות ממשיכה לעקוב כל העת אחר הגידול בהיקף הפעילות בענפי הערבויות השונים, ומבצעת בחינה על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים".
מרשות התחרות נמסר: ״הרשות יזמה את הטיפול בסוגיית הערבויות הבנקאיות. לשיטתנו מדובר בתחום שיש לפתוח לתחרות רחבה על מנת לאפשר לצרכנים רבים לקבל שירותים אלו מגופים נוספים ובכך להנות מירידת מחירים. אנו פעילים בנושא עם שותפינו בממשלה לקידום תיקון חקיקה בנושא״.
