ניתוח
בלי הסברה, תמריצים ואכיפה: הבנקאות הפתוחה מדשדשת
אף שהחקיקה יצאה לדרך לפני שנתיים וחצי, רק 156 אלף ישראלים מסכימים לחלוק את המידע הפיננסי שלהם עם 19 חברות הפינטק שקיבלו רישיון לפעול. הבעיות הטכניות, חוסר המודעות והיעדר האכיפה מעכבים את פריצת הדרך
הרעיון שבבסיס רפורמת הבנקאות הפתוחה מהפכני כפי שהוא פשוט: המידע הפיננסי שייך ללקוחות, ולא לגוף הפיננסי שממנו הם צורכים שירותים, וזכותם של הלקוחות לעשות עם המידע כרצונם. הם יכולים לשתף מידע על חשבון העו"ש שלהם עם גופים נוספים, כמו בנקים אחרים או חברות פינטק, שיכולים לספק תובנות שונות והצעות ערך לשיפור מצבם הפיננסי. כלומר, הרפורמה מצמצמת פערי מידע בשוק הפיננסי, וכך יכולה להגביר את התחרות בענף שנחשב לריכוזי במיוחד בישראל.
בעוד הרעיון בבסיסו פשוט, יישומו מורכב: ביוני 2022 נכנסה לתוקף בישראל החקיקה בנושא, שהתבססה במידה רבה על החקיקה בבריטניה, שנחשבת לחלוצה בתחום. היות שמדובר במידע פיננסי רגיש, החקיקה קובעת סטנדרטים לאופן העברת המידע, וכן מסמיכה את רשות ניירות ערך לתת רישיון ייעודי ולפקח על חברות הפינטק שרוצות לעסוק בתחום ולקבל באופן שוטף מידע מהבנקים על לקוחותיהם. עד כה 19 פינטקים קיבלו רישיון לפעול.
בעוד שמדובר אולי במהפכה רעיונית, בפועל היא לא צברה תאוצה משמעותית בישראל. יישומה החל בשלבים, כאשר ביוני 2022 התאפשר להעביר מידע על חשבונות עו"ש וכרטיסי אשראי, ולאט לאט נוספו סלי מידע נוספים.
נכון לנובמבר, כ־156 אלף לקוחות, 39% מתוכם עסקים, נתנו הרשאה לחברות פינטק לקבל את המידע שלהם, כלומר כ־2% בלבד מכלל לקוחות המערכת הבנקאית. מדובר אומנם בעלייה של 13% מאז יוני, אך בקצב צמיחה איטי ביחס לפוטנציאל. בנוסף, לצד כל אלו שהצטרפו, קרוב ל־17 אלף לקוחות ביטלו בתקופה זו את ההרשאה שנתנו לשיתוף המידע שלהם.
"הרעיון שעומד בבסיס המהפכה הזו, שעוזרת לנו ליישר קו עם המדינות המתקדמות ביותר בעולם, הוא שהמידע שייך לך ולא למי שמחזיק בו", אומר שמוליק בן טובים, נשיא מרכז הפינטק הישראלי. "הליקוי העיקרי הוא שהמהפכה הרגולטורית לא מלווה במסע הסברה שמבהיר לצרכנים שיש להם כלי חדש שסייע להם לקבל מוצרים טובים יותר במחירים טובים יותר".
לפני כשנה וחצי בנק ישראל השיק קמפיין בשם "כמהכמה", אך ניכר כי הוא לא הצליח לייצר רוח גבית משמעותית לרפורמה. "מצד אחד, מזהירים את הציבור מניסיונות עוקץ ושלא ייתנו פרטים אישיים, ומצד שני אומרים להם לשתף את המידע האישי שלהם. זה מייצר דיסוננס", קובעת מיטל רביב, מנכ"לית ובעלים של חברת הייעוץ Mera ומי שהיתה האחראית בבנק הפועלים על יישום הרפורמה. "מדובר במהלך של חינוך השוק וצריך להסביר ללקוחות איזה ערך הוא נותן להם".
יובל שלו, מנכ"ל ALLinALL, שחברתו מתבססת על הרפורמה לתווך אשראי צרכני, מסכים שיש בעיה מיתוגית: "כשלקוחות פונים אלינו, לא פעם אנו צריכים להסביר מה זה בנקאות פתוחה ולבקש שיסמכו עלינו. המדינה צריכה לצאת בקמפיין שאומר: יש גופים עם רישיון, הם מפוקחים, יש להם אבטחת מידע, תנו בהם אמון'.
לצד בעיית המיתוג, חברות פינטק שפועלות בתחום טוענות כי יש קשיים טכניים בקבלת המידע מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי, במיוחד בחשבונות עסקיים. "בנקאות פתוחה מבוססת על אמון", אומר יובל סמט, מנכ"ל רייזאפ, אחת החברות הראשונות שקיבלו רישיון לפעול בתחום. "זה בא לידי ביטוי באבטחת מידע ופרטיות, בתקנים ואכיפה, אבל מעל לכל האמון נוצר בחווית משתמש טובה. כשאתה פותח אתר והוא נטען לאט, והמידע לא מדויק או לא קיים, זה מרגיש לך כמו הונאה. לא מטפלים באחד הדברים הכי משמעותיים להצלחת הרפורמה – יצירת אמנת שירות טובה. אמנם יש הגדרה בחוק, אבל היא רופפת. בסוף, כשיש בעיה הלקוחות לא מאשימים את הבנקים, אלא אותנו, למרות שברוב המוחלט של המקרים הבעיה היא בבנקים. יש כאן סוגיה מורכבת של חווית משתמש לקויה ללא תמריץ לשפר אותה".
סמט מוסיף כי הבנקים לא מעדכנים את חברות הפינטק על שינויים, למשל כשהם משדרגים את הממשק שלהם. "יכול לקרות מצב שבו לקוחות עם מערכת הפעלה מסוימת בטלפון לא מצליחים להתחבר, ורק כשאנחנו נתלונן שמשהו תקול, הבנקים יתקנו אותו. אין להם תמריץ לעשות זאת קודם, וזה חבל. אנחנו כפסע מלעשות את זה בישראל כמו שצריך. יש לנו יתרון כשוק ריכוזי, כי אין הרבה שחקנים שצריך לעבוד מולם כדי ליישם את הרגולציה".
"הבנקים לא משתפים פעולה"
"כשאני מגייס לקוח חדש, תמיד יש אי ודאות אם התהליך יצליח", אמר לכלכליסט איתן אמסטר, מייסד ומנכ"ל אמיר תזרים מזומנים, שמתבססת על הבנקאות הפתוחה כדי לסייע לעסקים בניהול תזרים. "לעיתים האתר של הבנק פשוט מציג הודעת שגיאה כללית – לפעמים זה אומר שצריך לגשת לסניף, לפעמים זה מרמז שחסר טופס. אבל בפועל, בשום מקום לא כתוב איזה טופס חסר ואיפה משיגים אותו. גם כשהלקוחות מגיעים פיזית לסניף, הבעיות ממשיכות: הבנקאים לא תמיד יודעים על הרפורמה, ומקרים מסוימים אפילו מנסים לשכנע את הלקוח לא לשתף את המידע".
אמסטר מוסיף שגם אחרי שמצליחים לעבור את כל המשוכות הבירוקרטיות, יש תקלות. "אנחנו מוצאים את עצמנו רודפים אחרי הבנקים במשך שבועות רק כדי להבין אם התקלה אצלם או אצלנו. כמעט תמיד הבעיה אצלם, אבל מבחינת הלקוחות — אנחנו נראים לא מקצועיים. מבחינתם, אם אנחנו לא מצליחים למשוך נתונים, זה אומר שהמוצר שלנו לא עובד. אם אתר של בנק נופל, הוא יטופל תוך שעה־שעתיים. אבל כשזה קורה בבנקאות הפתוחה, זה בתחתית סדר העדיפויות, ואנחנו מרגישים את זה היטב. במצב הנוכחי, כל לקוח זו מלחמה. הלקוחות מאבדים אמון".
"ניתן היה לקבוע שאם יש תקלה מצד הבנק, הוא מחויב לפתור אותה תוך 24 שעות", מציע סער זכריש מנכ"ל ביזי, שפועלת בענף האשראי העסקי. "כשאתה בא להתחרות בבנק, זה פשוט לא עובד. אתה מדווח לבנק שיש תקלה, הם מבקשים שתשלח מייל עם פנייה, והבנק מחויב לענות לך תוך מספר ימי עסקים. אי אפשר לעבוד ככה. אני עסק שמתחייב לתת אשראי מיידי ללקוחות, אבל אם לא נכנסים נתונים, אני לא יכול לתת כסף".
החברות גם מותחות ביקורת על היעדר אכיפה מצד בנק ישראל, שאחראי על יישום הרפורמה. לדברי סמט, "עד היום לא היו צעדי אכיפה פומביים על שחקן כלשהו, גם אם היו תקלות חמורות שפגעו בתשתית, כמו מחיקת אלפי הסכמות או אי זמינות של מערכת בסוף שבוע. אתה לא יכול לבנות ככה עסק. אם אמזון לא היו נותנים לך שירות במשך יומיים, היית עובר מהם. כאן אין אלטרנטיבה".
"ייתכן שמקורות המידע מקבלים נזיפה מהרגולטור, אבל אנחנו לא יודעים מה קורה בחדרים הסגורים", מוסיף סמט. "כשאין אכיפה פומבית ואין שקיפות, איך מקורות המידע האחרים יידעו שאם הם עושים טעות מישהו יחטוף על זה? זה לא צריך לעבוד ככה".
סוגיה נוספת נוגעת לחוסר אחידות בחיבור ל־API בכל בנק, הממשק באמצעותו אמור להימסר המידע. "כחברת פינטק צעירה, אנחנו מתאימים את עצמנו לכל גוף מימון. בשונה מאירופה, שם קיים API אחיד להעברת המידע בין הבנקים לפינטקים, בישראל לכל בנק יש את ה־API שלו", אומר יובל שלו. "זה מצריך מאיתנו לבצע לא מעט התאמות בהתנהלות מול הבנקים".
זכריש מוסיף: "הרמה המקצועית שבה זה נעשה היא לא מספיק גבוהה. בשוק הטלקום, כאשר שחקן רוצה להתחבר לתשתית של מישהו אחר, יש סטנדרט מאוד ברור. כאן, כשאני מושך נתונים של יתרות עו"ש מבנק לאומי זה מגיע בפורמט מסוים, ממזרחי־טפחות בפורמט אחר. ובבנק לא יודעים להסביר לך מה בדיוק אתה רואה – זו היתרה של סוף היום? זה כולל עסקאות עתידיות? אתה מתנהל מול עובדי בנק באגף הטכנולוגיה שלא יודעים מה התשובה".
טפסים מסורבלים במקום תהליך דיגיטלי
החיבור לחשבונות עסקיים של תאגידים מורכב במיוחד, ודורש טפסי הסמכה ייעודיים בתהליך ארכאי שאינו דיגיטלי. "יש מסמך רשמי של החברה שמסמיך אותי כמנכ"ל לעשות פעולות בחשבון הבנק, כמורשה חתימה. אם עסק רוצה לתת הרשאת בנקאות פתוחה, הבנק דורש ממנו לשלוח לסניף טופס ספציפי נוסף מאושר על ידי הדירקטוריון שמסמיך את מורשה החתימה לאשר גם בנקאות פתוחה", אומר זכריש. "גם אם נניח שצריך טופס נוסף, אפשר היה בקלות לייצר תהליך דיגיטלי פשוט במקום תהליך מסורבל וארוך הכולל דרישה להדפיס ולמלא טופס ששולחים לסניף לאישור". לצד זאת, צריך לציין שכיום משרד האוצר ובנק ישראל מקדמים חקיקה בנושא שנועדה לתקן את הבעיה הקיימת בהסמכת מורשי חתימה בעסקים.
בבסיס כל הטענות, נמצא חוסר המוטיבציה של הבנקים לשתף פעולה עם השחקנים שאמורים להתחרות בהם. לטענת מיטל רביב, ישנם חסמים מסחריים שהרגולציה הנוכחית קובעת לבנקים, מה שמעכב את התחרות. "הבנקים השקיעו מיליוני דולרים בהתאמת התשתיות שלהם, ובפועל ללא קבלת תמורה ישירה. בחו"ל, חלק מהבנקים בנו ממשקים מעבר לסטנדרט הנדרש, ועליהם הם גובים כסף, אבל זה מייצר חסם לפינטקים קטנים עם תקציב מוגבל. בישראל השוק מאוד ריכוזי ומובל על ידי מספר גופים גדולים. הרגולציה לא מאפשרת לבנקים לעסוק בתחומים שאינם בנקאות, כמו ביטוח, מסחר וכו'. בפועל, המגבלה הזו מקטינה את התחרות בשוק ולא מעודדת את הבנקים לבנות מודלי הכנסות יצירתיים יותר, שישלבו גם חיבור עם חברות אחרות".
סביר להניח שגם לולא החסמים, הבנקאות הפתוחה לא היתה מופיעה במפץ גדול אלא כתהליך עם אימוץ שוק הדרגתי. "גם באנגליה אחרי כמה שנים של יישום מוצלח, 8%–9% מהצרכנים משתמשים בכלי", אומר בן טובים. "אם נגיע תוך שנה ל־8%, עשינו משהו טוב. כל המוסדות הוותיקים יודעים ברקע שנפתחה תחרות וזה משפיע עליהם, מביא אותם לייצר מוצרים טובים יותר. אם הבעיות במודעות הצרכנית ובצד הטכנולוגי ייפתרו, השירותים הפיננסיים בישראל יהיו טובים יותר וזולים יותר".
בספטמבר צפוי להיכנס שלב חשוב נוסף ברפורמה והוא ייזום תשלומים. כלומר פינטקים יוכלו לא רק לנתח מידע עבור הלקוח, אלא גם לבצע עבורו פעולות, למשל להפקיד עבורו מדי חודש לקופת גמל להשקעה. צעד זה עשוי להיות קפיצת מדרגה של הרפורמה, אך מידת הצלחתו תלויה גם בהצלחת הממשלה לטפל בבעיות ביישום.
מבנק ישראל נמסר כי הוא “פועל רבות לקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה הן לעניין המידע והן לעניין תשלומים. בהתאם, בנק ישראל בחר סטנדרט בינלאומי והתאים אותו לשוק בישראל. בנק ישראל הרחיב, בשיתוף עם הגורמים הבינלאומיים, את הסטנדרט להיקפי מידע נרחבים ורבים מכפי שקיים באירופה ובמדיניות נוספות בעולם. כמו כן קבע חובות לרמת שירות על ידי המערכת הבנקאית.
"מדובר ביישום מורכב וראשוני בהשוואה לעולם, ולעיתים ישנם חבלי לידה. על כן, בנק ישראל מלווה מקרוב את היישום בפועל על ידי המערכת הבנקאית, לרבות מתן תמיכה פרטנית לפינטקים, קיום פורומים המדריכים על יישום הסטנדרט ואכיפה פרטנית.
"הבנק קשוב לצורכי המשק ולכן עובד עם קהלת הפינטק במטרה לאפשר הצעות ערך דיגיטליות ומגוונות שמביאות בשורות לציבור. בשנים האחרונות בנק ישראל העניק קודי זיהוי, לשעבר ידועים כקודי בנק, ל-16 חברות פינטק שהחלו או בקרוב יתחילו לפעול במערכות הליבה של המגזר הפיננסי. הבנק מקדם חברות פינטק בממשקים רבים: בהנגשת נתוני אשראי באמצעות מאגר נתוני אשראי, בממשק עם צוות השקל הדיגיטלי ובממשק עם צוות השיק הדיגיטלי”.
