החזית הירוקה
אחרי קורל יגיעו עוד סופות - וישראל לא ערוכה להן. יש לזה גם מחיר כלכלי
ישראל אינה ערוכה להתמודד עם אירועי מזג אוויר קיצוניים, שילכו ויחריפו בשנים הבאות בשל משבר האקלים. גם תוכניות שהוכרזו בקול תרועה - נגנזו, לא תוקצבו, רודדו או נעלמו
בסוף השבוע נכנסה לשטח ישראל המערכת החורפית "קורל" שהביאה עמה קור עז לאזור הים התיכון. גם גשם מקומי הצטרף לאירוע — ואף על פי שהיה רגיל למדי וגם כעת אין צפי למשקעים חריגים שיובילו לשיטפונות, מי שנתקל בשבר ענן מעל עירו נאלץ להתמודד עם שיבושי תנועה ותשתיות שהוצפו במים. כשכל אירוע גשם רגיל הופך להצפה וכשאנו בפתחו של קיץ שעלול לזמן אירועי חום שוברי שיאים, מתברר שוב שישראל פשוט לא ערוכה להתמודד עם אירועי קיצון, שילכו ויחריפו בשנים הבאות בשל משבר האקלים.
בהסכם פריז מ־2015 מנהיגי העולם הצהירו כי יעשו ככל הניתן כדי להפחית את פליטות גזי החממה ולשמור על התחממות כדור הארץ כך שלא תחצה רף התחממות של מעלה וחצי או לכל היותר שתיים בהשוואה לעידן הטרום־תעשייתי, עד סוף המאה. אולם שנת 2024 חצתה את הרף הזה עם שיא חסר תקדים של 1.6 מעלות מעל הממוצע. מחקרים מצביעים על כך שייתכן שלא מדובר באירוע נקודתי, אלא בתקופה שבה כדור הארץ נכנס לשלב חדש וקודר.
לפי מחקרים שפורסמו במגזין המדעי “נייצ׳ר”, ייתכן שכדור הארץ עובר את מגבלת 1.5 מעלות צלזיוס, שמעבר לה מדענים צופים נזק קטסטרופלי למערכות הטבע התומכות בחיים על פני כדור הארץ. לפי הערכה נוספת של צוות מדענים בראשות פרופ׳ ג׳יימס הנסן, מדען אקלים לשעבר בנאס״א, שיעור ההתחממות הגלובלית מאז 2010 גדל ביותר מ־50% בהשוואה לקצב ההתחממות בארבעת העשורים הקודמים, והצהרות הפוליטיקאים בהסכם פריז הן כבר כמעט אות מתה.
אליהם מצטרפת הערכה ראשונה מסוגה של אוניברסיטת ציריך שפורסמה בשבוע שעבר, שלפיה איבוד הקרח בקרחונים משמעותיים בעולם הואץ בעשור האחרון (כ־36% יותר קרח שאבד בתקופת 2012 עד 2023 מאשר בשנים 2000 עד 2011), וכי ההמסה עשויה להיות מהירה מהצפוי בעבר בשנים הקרובות ולהעלות את גובה פני הים, מה שיתרום להצפות תדירות ועוצמתיות יותר של ערים רבות ולפגיעה באספקת המים המתוקים, במיוחד במרכז אסיה ובאזור האנדים.
אולם גם לפני ההחמרה, קשה להתעלם מהמחיר שמשלמים תושבים ברחבי העולם כבר היום, לאחר עשורים שבהם נכשלו מדינות העולם בצמצום משמעותי של שריפת פחם, נפט וגז — שהם התורמים העיקריים לפליטות גזי החממה המשנות את האקלים בפלנטה. הנה כמה אירועים מהשבועות האחרונים בלבד: סופה עוצמתית פקדה את מזרח ארצות הברית והביאה עמה שיטפונות מסכני חיים בקנטקי ווירג׳יניה, לרבות מספר הרוגים בקנטקי ועשרות אלפי בתים שנותקו מחשמל. ברזיל חווה גל חסר תקדים של אסונות אקלים: בצורת חולשת על כ־60% משטח המדינה, ויש עלייה של 935% במספר השריפות במחצית הראשונה של השנה בהשוואה ל־2023, בזמן שבריו גרנדה דו סול מציפים שיטפונות חמורים את האזור. לוס אנג׳לס עדיין מלקקת את פצעי שריפת הענק שהתחוללה בה בינואר. לפי הערכות, שינויי האקלים הגבירו את הסיכוי לתנאי מזג אוויר קיצוניים שתרמו לשריפות בכ־35%, ועונת השריפות התארכה בכ־23 ימים בשל שינויי האקלים.
התוכניות נגנזו: הממשלה אפילו לא טרחה להעביר חוק אקלים הצהרתי אף שדנה בו במשך חודשים
בזמן שבישראל נערמים עוד ועוד דו"חות המצביעים על השפעת ההתחממות המואצת, כמעט שאין היערכות. גם תוכניות שהוכרזו בקול תרועה — נגנזו, לא תוקצבו, רודדו או נעלמו. הממשלה אף לא טרחה להעביר חוק אקלים חלש, הצהרתי וכמעט חסר משמעות שבו היא דנה במשך חודשים, לא כל שכן לקדם צעדים משמעותיים כדי להגן על הציבור מפני אירועי קיצון גוברים, שילכו ויחמירו.
ב־2021 קבע מבקר המדינה שישראל לא ערוכה לשיטפונות. שכונות חדשות מתוכננות ללא פתרונות ניקוז, התשתיות הקיימות מיושנות, והסכנות רק גוברות. ביולי 2014 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת תזכיר לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, במטרה לתת מענה לבעיות הרבות ולחלץ את ישראל מהבוץ. אולם החוק נגנז, ועד היום נותר זיכרון רחוק. התקציב לרשויות הניקוז דל, והצרכים רק הולכים ומצטברים: נדרשים כ־6 מיליארד שקל כדי לטפל בבעיות ניקוז ולמנוע שיטפונות, אולם הממשלה לא מוצאת תקציב ופרויקטים מתקדמים באיטיות. גם צוות ממשלתי שהוקם תחת הממשלה הקודמת והמשיך לפעול תחת ממשלת נתניהו בראשות משרדו – לא השלים את עבודתו ולא הניח מסקנות מעולם.
ומה בנוגע לחום הגובר, שאף מגביר את הסיכון לשיטפונות כבדים, אף שכמות אירועי הגשם הולכת ופוחתת? הסיבה לכך היא שאוויר חם יותר מחזיק יותר אדי מים, מה שמוביל לגשמים חזקים יותר כשהוא מתקרר. עבור כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת, האוויר יכול להכיל 7% יותר לחות. גם להתמודדות עם מצבי הסיכון הללו ישראל לא ערוכה.
לא נוכל לצאת מהבית: החום בישראל יהיה כה קשה עד שבחלק מהערים מזג האוויר בקיץ יהיה בלתי נסבל
לפי דו"ח חדש של השירות המטאורולוגי, אם היום השהייה מחוץ לבית בקיץ היא בלתי נסבלת – המצב צפוי להחמיר. עד סוף המאה החום בישראל יהיה כה קשה עד שבחלק מהערים לא נוכל למצוא ימים בקיץ שבהם מזג האוויר יהיה נסבל.
עד אמצע המאה (שנת 2050), בחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר) במישור החוף יהיו תנאים נוחים רק ב־10%-5% מהזמן, בשפלה ב־20% מהזמן, בנגב ב־15% מהזמן, ובהרי המרכז ב־50% מהזמן. לפי התרחיש החמור, שבו פליטות גזי החממה בעולם לא פוחתות, עד סוף המאה ייאלצו הישראלים המתגוררים במישור החוף, בערבה ובעמקי המזרחי לחיות עם עומס חום כלשהו בכל שעות היממה בקיץ.
ומה עושה הממשלה? שום דבר משמעותי, רק הצהרות חוזרות ונשנות. בזמן שערי ישראל מוכות שמש — צל אין. התוכנית הממשלתית לקירור עירוני אומנם הוכרזה בחגיגיות ב־2021, אולם מאז לא תוקצבה ולא קודמה באופן משמעותי, זאת בזמן שעצים בערים נכרתים בקלות יתרה. שינויי האקלים מצריכים היערכות גוברת בכל חזית, ונוגעים לכל משרדי הממשלה — ממשרד הבריאות שייאלץ להתמודד עם עומסים כבדים יותר, משרד הפנים האחראי על הרשויות המקומיות, משרד החקלאות המתמודד עם בצורות ואסונות אקלים גוברים ועוד.
בשנת 2018 קבעה החלטת ממשלה "היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים" כי כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך יכינו תוכנית היערכות לשינויי אקלים שתרוכז לכדי תוכנית היערכות לאומית אחת גדולה ומשמעותית. אולם גם היום, שש שנים לאחר מכן, מרבית משרדי הממשלה לא הכינו ולא תקצבו תוכנית להתמודדות עם האתגרים.
המחיר הכלכלי
אנליסטים צופים כי אירועי מזג אוויר קיצוניים יובילו לתנודות במחירי המזון ב־2025, לאחר שמחירי הקקאו והקפה הוכפלו בשנה האחרונה. משבר האקלים גרם לשבועות של טמפרטורות גבוהות באזור מערב אפריקה, האחראי לכ־70% מייצור הקקאו העולמי, פגע ביבול והביא את מחירי השוקלד לשיא
