מובילות 2025
"החרמת השבעתו של עמית היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה"
בחירתה של ח"כ קארין אלהרר לוועדה לבחירת שופטים הפכה להישג המשמעותי הגדול ביותר, ואולי היחיד, של האופוזיציה
קארין אלהרר
חברת כנסת, יש עתיד. חברת הוועדה לבחירת שופטים בת 47, מראשון לציון, נשואה+2 • בעלת תואר ראשון במשפטים מהמכללה למינהל ותואר שני במשפטים עם התמחות בזכויות אדם מאמריקן יוניברסיטי בוושינגטון
בחירת השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון לא היתה מתאפשרת אלמלא ח"כ קארין אלהרר ממפלגת יש עתיד. החשבון פשוט: בוועדה לבחירת שופטים תשעה חברים. עמית עצמו מנוע מלהשתתף. נציגי הקואליציה בוועדה, שר המשפטים יריב לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר מהקואליציה מתנגדים. שני השופטים ושני נציגי לשכת עורכי הדין תומכים, אבל ביחד הם ארבעה. קארין אלהרר מצטרפת אליהם וכך נוצר רוב של חמישה.
אלהרר מסכמת את הסאגה: "השופט יצחק עמית היה צריך להתמנות כי הרשות השופטת זקוקה לראש. אני מאמינה בשיטת הסניוריטי, אבל לא התעקשתי עליה. אמרתי לשר המשפטים 'תביא מועמד'. הוא הביא (השופט יוסף אלרון – מ"ג), ולא זכה. תגובת הנגד של לוין – ולא מהיום – היא קמפיין נגד מערכת המשפט. האירוע של עמית הוא המשך הקמפיין, לא שום דבר חדש".
כלומר המערכת, ולא עמית עצמו, על הכוונת של הממשלה?
"אין לחברי הממשלה שום דבר אישי נגד עמית, יש כאן דה־לגיטימציה לכל ציבור השופטים. בכך הם מעודדים אנרכיה. מה יגיד אזרח שיקבל מחר פסק דין? שהוא לא מכיר בשופט ובהחלטתו? הם שואפים לאנרכיה שתזכה אותם בכוח נטול רסן".
מה חשבת על החרמת טקס ההשבעה?
"בעיניי החרמת בחירתו והשבעתו של עמית על ידי נתניהו, לוין ואוחנה היא מעשה שלא ייעשה. פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. יו"ר הכנסת אמור לייצג את כל חלקי הבית, גם את אלה שמבינים שאין במינוי כל דופי. אוחנה, כראש הרשות המחוקקת, ונתניהו כראש הרשות המבצעת, צריכים להיות מעל לכל מחלוקת".
לאופוזיציה בכנסת אין הישגים רבים מדי להתפאר בהם. הגדול, וכנראה המשמעותי שבהם, הוא בחירתה של אלהרר לוועדה לבחירת שופטים. אלהרר: "רציתי מאד להיות חברה בוועדה לבחירת שופטים. הוחלט באופוזיציה שאני אהיה המועמדת מטעמה. חשוב היה להציב מועמדת אחת כדי שלא לפצל את הקולות. וגם, היו לי תומכים בקואליציה בגלל הקשרים הטובים שלי שם. ומכיוון שזו הצבעה חשאית, הצביעו עבורי גם חברי קואליציה. זה היה יום דרמטי. אני זוכרת שלא רצו לקיים את ההצבעה, אבל בגלל שח"כ טלי גוטליב לא הסירה את מועמדותה, נאלצו לקיים אותה. התמודדתי מולה ונבחרתי".
קארין אלהרר־הרטשטיין נולדה ב־1977 בחולון להורים ילידי מרוקו. היא למדה משפטים, שימשה כמנהלת מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר אילן, ובינואר 2013 נבחרה לכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. מאז כיהנה כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה והיתה האישה הראשונה בתפקיד שרת האנרגיה.
למה פוליטיקה, ולמה יש עתיד?
"לפני שנכנסתי לפוליטיקה ניהלתי מרכז קליני לסיוע משפטי למעוטי יכולת בבר אילן. אבל הדבר המשמעותי בעשייה הוא לשנות חקיקה, לשנות מדיניות, ואת זה עושים רק בכנסת ובפוליטיקה. נפגשתי עם יאיר לפיד עוד לפני שהחליט להיכנס לפוליטיקה. הכרנו דרך סטודנט שלי, מכר משותף, והוא היה אז עדיין כותב טורים ב'ידיעות אחרונות'. שנתיים אחר כך, כשהקים מפלגה, התחדש הקשר".
למה יש עתיד?
"חסרה בשעתו מפלגת ביניים לקידום נושאים כלכליים, ואני ראיתי בה הזדמנות לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות".
ההחלטה שקיבלה מובילה למרכיבי זהותה של אלהרר: אישה, מזרחית, מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים ומתניידת באמצעות כיסא גלגלים.
עד כמה רכיבי הזהות האלה נוכחים בפעילות הפוליטית שלך?
"אדם הוא תבנית נוף מולדתו. אבל אף פעם לא הרגשתי מקופחת בגלל המזרחיות או בגלל שאני אישה או נכה".
כלומר את לא מתחברת לשיח הקיפוח המזרחי שמנסה לייצג דוד אמסלם מהליכוד.
"הקמפיין של אמסלם, כביכול בשמם של המזרחיים המקופחים, הוא פגיעה קשה באנשים שהוא לכאורה רוצה לקדם. מה שהוא עושה עם נבחרת הדירקטורים זו בושה וכלימה. אני לא מצליחה להבין מה הוא רוצה, חוץ מלהביא את החברים שלו. הנבחרת הובילה את החברות הממשלתיות מגירעונות לרווחיות ונתנה הזדמנות למגוון גדול של מועמדים".
את נבחרת הדירקטורים כינה אמסלם ה"צפונבונים של לפיד", ואת בחרת להצטרף לנבחרת שלו לכנסת.
"נדמה לי שבצמרת חברי הכנסת של יש עתיד יש רוב למזרחיים – מאיר כהן, מירב כהן, מירב בן ארי, מיקי לוי, אנוכי".
נחזור לוועדה לבחירת שופטים, ללוין ורוטמן, להפיכה המשטרית. איך את מפענחת את דמותו ופועלו של השר?
"יריב לוין לא רוצה את הוועדה לבחירת שופטים אם הוא לא שולט בה. מיומו הראשון כשר הוא הגיע עם תוכנית סדורה לגבי מערכת המשפט. הוא בא להרוס את הסדר הישן וליצור תחתיו סדר חדש, שבו לפוליטיקאים יש שליטה מלאה. הוא תמיד מתפאר שמנחם בגין היה הסנדק שלו. מעניין מה בגין, שהכיר בכך 'שיש שופטים בירושלים', היה אומר עליו".
אבל למה ומאיפה הוא מביא את השנאה הזו למערכת, לשופטים?
"באמת־באמת שאני לא מצליחה להבין מה קרה לו לאורך הדרך. איפה היה האירוע שגרם לו לשנאה יוקדת כזו למערכת המשפט ולמה שהיא מייצגת".
אלהרר היא שותפה קבועה בסדנת הייסורים שמעביר ח"כ שמחה רוטמן, שותפו ונאמנו של השר לוין, בוועדת חוקה חוק ומשפט. תהיתי אם גם לגביו מתקיים הנוהג לפיו חברי הכנסת מתקוטטים לפני המצלמות ואחר כך מסתחבקים במזנון.
"אין פה חברות", משיבה אלהרר, "הוא העביר ומעביר את חברי הוועדה תקופה קשה. כיו"ר הוועדה הוא עושה דברים שלא ייעשו. מגיעים לוועדה שופטים בדימוס, אנשי אקדמיה, והוא מעליב ומשתלח בכל מי שלא מסכים עם דעתו. אני 13 שנים בכנסת ולא היו דיונים כאלה".
ונסיים בנתניהו. מה הסכנה המרכזית שנשקפת ממנו?
"נתניהו מעניש את המדינה על שהעזה להעמיד אותו לדין. הוא מעניש את אזרחיה. הוא גרם לפילוג הגדול ביותר, וצריך היה ללכת הביתה או לשנות את דרכו. הוא חסר עכבות, אין לו בלמים וריסונים. הוא הרבה יותר מדי זמן בשלטון, והתפתחה אצלו ההכרה המבעיתה שהכל מגיע לו והמדינה זה הוא. הכרה שמובילה אותו למעשים שלא ייעשו".
והכל הרי בשביל המשילות.
"כל תוכנית המשילות שלו קורסת. תראה את המינויים שלו שמקריסים את השלטון, את המשילות, את החברה ואת המדינה. תראה את מי שהוא מינה לשר לביטחון לאומי: אדם עם אפס הישגים שתחתיו קורסים הביטחון האישי, אבל נרשמים שיאים – גם במספרי הנרצחים במגזר הערבי וגם במספר ההרוגים בתאונות הדרכים".
