האוצר דורש: יעדי חוק האקלים יהיו "שאיפה" בלבד; הממשלה תוכל לדחות אותם בעשור
האוצר דורש: יעדי חוק האקלים יהיו "שאיפה" בלבד; הממשלה תוכל לדחות אותם בעשור
בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה, האוצר מבקש להוסיף ולרדד את החוק שכבר הופחתו בו היעדים ל-27%. נתניהו תומך באישור החוק למרות המחלוקת. בארגוני הסביבה טוענים: "אין טעם בחוק שיהווה כסות למבושי הממשלה". השרה סילמן מתנגדת לשינויים אך נעדרת תמיכה פוליטית
ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הדיון באישור חוק האקלים לאחר שינויים שערכה בו ועדת הפנים והסביבה של הכנסת. זאת, לאור מחלוקות קשות בין משרדי הגנת הסביבה והאוצר. החוק לא יידון השבוע, אולם עתיד להגיע לדיון מחודש בוועדת השרים לענייני חקיקה בשבוע הבא, גם מבלי שתושג הסכמה בין המשרדים.
לאחר שוועדת הפנים והסביבה של הכנסת הפחיתה את היעדים הגמישים שנקבעו בחוק, כך שפליטת גזי החממה בישראל תפחת בשנת 2030 ב-27% ולא ב-30% כפי שנכתב תחילה בלשון החוק, כעת דורשים במשרד האוצר להוסיף ולרדד את החוק: לציין שהיעדים הינם "שאיפה" בלבד, ולאפשר לממשלה לדחות את יישומם בעשור בהליך אישור עצמי פשוט ובלתי שקוף, ללא אישור הכנסת.
במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לכך שהממשלה תוסיף לרדד את החוק, אולם אינם נהנים מתמיכה פוליטית, שעה שהנושא כלל אינו מעניין את שרי הממשלה עצמם – אשר חלקם רואים בו "חוק פרוגרסיבי". למרות המחלוקות העזות בין משרדי האוצר והגנת הסביבה, דווקא ראש הממשלה מעוניין לאשר את החוק. זאת, שעה שחוקי אקלים הפכו נפוצים במדינות המערב ועשויים לסמן את ישראל כמדינה שלא מדדה מאחור, ולאחר שבשבוע שעבר הוביל החלטה דורסנית להשתלטות הממשלה על סמכויות ושיקולי המשרד להגנת הסביבה, וביטול החלטתו להגבלת היקף שינוע הנפט של חברת קצא״א במפרץ אילת.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי ״מדובר בהצעת חוק ממשלתית בהובלת המשרד להגנת הסביבה, אשר דומה להצעות שקודמו בשתי הממשלות האחרונות. משרד ראש הממשלה נכון לסייע למשרדי הממשלה בגיבוש הסכמות בנושא ככל שיתבקש״.
יעדים שממילא נמוכים ביחס למערב ומרודדים עוד יותר
ההתנהלות הזו ממחישה גם את חולשתה של השרה עידית סילמן, שלא מצליחה לבלום מהלכים סביבתיים המנוגדים לעמדת המקצועית במשרדה. בשל היעדר התמיכה הפוליטית סביב שולחן הממשלה למשרד להגנת הסביבה, במשרד האוצר רוצים להביא את החוק לדיון ממשלתי במטרה להוסיף לרדדו או להורידו מהפרק באופן סופי. בשלב זה השרה סילמן, לא תומכת בעמדת האוצר – ואם לא יושגו הסכמות בין הצדדים עד סוף השבוע, היא עשויה להתנגד לחוק בגרסת האוצר. אולם הממשלה יכולה להעביר את החוק גם למרות התנגדותה, ולמרות שבמשרדה ובארגוני הסביבה רואים בו חוק אנטי סביבתי אשר מוטב כי ייגנז עוד טרם השינויים שעשויים להתווסף בממשלה. זאת, בין היתר, שכן הסיכוי כי החוק ישופר בעתיד לאחר שיעבור במתכונת בה הוא חסר שיניים וכמעט חסר משמעות, נמוך מאוד.
אילו ועדת השרים תאשר את החוק לרבות השינויים שדורש משרד האוצר לבצע בו, הוא יגיע שוב לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת בראשות ח״כ יעקב אשר, אשר יידרש להחליט האם לאשרם ולבקשת הממשלה ולהעביר את החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה סבורים כי אילו סעיף יעדי הפחתת הפליטות יוותר כפי שהיה במקור בהצעת החוק הממשלתית, יש לאשר את החוק שכן ועדת הפנים ערכה בו שיפורים. זאת, למרות שבארגוני הסביבה סבורים שמדובר בחוק ריק מתוכן.
כך או כך, לצד רידוד יעדי הפחתת הפליטות, החליטה הוועדה ברשות אשר כי הממשלה תוכל לדחות את יישום היעדים השמרניים, שהינם נמוכים ביחס לעולם המפותח, בשלוש שנים ללא אישור הכנסת. החוק עצמו אף כלל לא כולל תקציב ליישום תוכניות נרחבות להפחתת פליטות, וכולל מנגנונים של פטורים מהכנת ויישום תוכניות למשרדי ממשלה. לפי קצב ההתקדמות הנוכחי בתחום, ישראל כלל לא תתקרב לישום הפחתת הפליטות ללא תוכנית מתוקצבת ושיתוף פעולה ממשלתי. לפי חישובי המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2030 יפחתו בקצב הנוכחי כ-17% מפליטות גזי החממה של ישראל.
החוק קובע מסגרת עבודה בתחום האקלים עבור הממשלה. הוא מאגד החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא ולא בוצעו עד עתה, אולם הוא גם מעניק מרחב גדול לפטורים. כך למשל, משרדי הממשלה ידרשו להכין תוכנית להפחתת פליטות ולהסתגלות למשבר האקלים, אולם יוכלו לקבל פטור מכך. הממשלה עצמה תצטרך להציג תוכנית להפחתת פליטות, אך אין ערובה כי זו תתוקצב. החוק קובע כי תוכניות ממשלתיות מסוימות יחויבו להגיש הערכת סיכון אקלימי, אולם הממשלה תחליט מה משמעות הדבר, ורק בעוד שנתיים.
החוק אף קובע הקמה של גופים שעלולים לשתק פעילות בנושא האקלים, בשל ריבוי דעות לעומתיות. כך למשל, ועדת שרים לענייני אקלים, ובראש ובראשונה – ׳מועצת אקלים׳, בה רוב לגורמים לעומתיים לתחום, כמו נציגות גדולה יותר למשרד האוצר מאשר למשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים גם היא תקבל ייצוג, וכך גם נתג״ז וגופים נוספים אשר מובילים באופן עקבי התנגדות לפעילות משמעותית לבלימת שינויי האקלים ומעבר לאנרגיה נקייה.
נציג משרד האוצר, עידו מור, הבהיר בדיוני ועדת הפנים כי מטרת החוק אינה הפחתת פליטות, אלא יצירת מסגרת עבודה ממשלתית בתחום. נציגת משרד המשפטים הבהירה כי בניגוד למצב במדינות מערביות בהן קיימים חוקי אקלים, ארגוני סביבה יתקשו לבסס עתירות לבית המשפט בדרישה מהממשלה לפעול להתמודדות עם שינויי האקלים, למרות קיומו של החוק. זאת, בין היתר, לאור ההסתייגויות הרבות בו.
יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית המלווה את הליך החקיקה, אומר כי "בגרסתו הנוכחית, מוטב שחוק האקלים לא יעבור, אלא ימתין לממשלה נועזת ומחויבת יותר. סעיפים חשובים בחוק סורסו, וכעת משרד האוצר מתעקש לתת לממשלה תקופת גרייס ארוכה לאי-עמידה ביעדי ההפחתה הנמוכים בלאו הכי, לפני שהנושא יעבור להכרעת הכנסת. אין טעם בחוק שיהווה כסות למבושי הממשלה הזו. אפילו האוצר עצמו אומר מפורשות שהחוק לא נועד להפחתת פליטות. אם כך - מה הטעם בו? כדי שנתהדר בבגדי מלך חדשים?".
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התעלמה מפניית כלכליסט. גם בדוברות המשרד להגנת הסביבה, הכפופה לאישורי מענה של סילמן עבור כל תגובה לעיתונות, לא השיבו לפניית כלכליסט.
תגובת משרד האוצר: ״הנוסח הממשלתי של הצעת חוק האקלים נידון ועבר מספר שינויים בוועדת פנים וסביבה. בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 12.09.23 נקבע כי שינויים מסוימים בחוק ידרשו דיון מחודש בוועדת שרים, כתנאי להמשך קידום החוק״.
