מבחן רכב
סיני, היברידי, ולא אפוי: רכב הכביש שטח MG ZS
המנוע החשמלי החזק נושא בעיקר הנטל ברכב הכביש־שטח MG ZS, אבל אם הסוללה נגמרת מחוץ לעיר, מנוע הבנזין מתקשה לסחוב ואפילו צורח ממאמץ. מנגד, מערכות הבטיחות האקטיביות עושות עבודה טובה, רשימת האבזור נאה, וב־160 אלף שקל זו אלטרנטיבה נאה בהשוואה למתחרות הקוריאניות
לפני שהיו בישראל שלל סיניות, היתה MG. עוד לפני שהישראלים הסתערו על מכוניות חשמליות, היתה MG. ליתר דיוק SAIC, החברה־האם של MG, נמצאת כאן מעל עשור אבל מעטות הן המכוניות ששרדו מאז. אולי זה בגלל האקלים הישראלי הקשוח, אבל כנראה שזה מפני שהמכוניות פשוט היו גרועות. MG ההיא מזמן כבר נשכחה, כיום MG היא אחד המותגים הסיניים הנמכרים באירופה. יש לה חשמליות, יש לה היברידיות, וגם בישראל לאט־לאט היא כבשה נתח שוק נאה.
בניגוד לרבים אחרים, ל־MG אין סיסמאות על מכוניות יוקרה, היא לא קוראת למכוניות שלה "פרימיום", היא סתם מייצרת מכוניות לשימושו של כל אחד. אחד הדגמים האלה היה ZS הראשון, רכב כביש־שטח מעט גמלוני שהגיע לישראל גם בגרסה חשמלית וגם בגרסת בנזין. כיום ZS החדש משווק בישראל רק בגרסת בנזין, אבל לא סתם בנזין, בנזין היברידי. לא סתם היברידי, היברידי מיוחד, היברידי שונה.
יצרני הרכב הסיניים מאמינים בחשמל. לכן הם מייצרים מערכות שונות מהיצרנים המערביים. אצל המערביים וגם אצל הקוריאנים והיפנים מנוע הבנזין נושא בנטל. הוא תמיד נמצא שם ומנוע החשמל נותן לו פה ושם עידוד. אצל הסינים, לעומת זאת, המנוע החשמלי נושא בעיקר הנטל. הוא יותר חזק ממנוע הבנזין, והוא נמצא שם כדי לתת דחיפות מלאות משמעות של אנרגיה.
רק שלושה הילוכים
כך זה עובד ב־MG. יש לה מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים, שמפיק 102 כוחות סוס. אין כאן טורבו שמוסיף תועפות של כוח, אין כאן התחכמויות בכלל. ולצד המנוע הזה יש מנוע חשמלי. המנוע החשמלי הרבה יותר חזק. הוא מפיק 136 כוחות סוס והוא כאן כדי לתת בראש. אבל כוח לא נוצר לבד, ולא נוצר בריק. כוח צריך לרדת לכביש וכאן יש פטנט ייחודי ל־MG: ההיברידיות שלה מצוידות בשלושה הילוכים בלבד. זה נשמע כמו מכונית אמריקאית משנות השבעים, אבל יש כאן הרבה היגיון: כשהמנוע החשמלי נותן את כל כוחו, לא צריך הרבה הילוכים בתיבה, אפשר לגלוש על גל של כוח זמין ונקי ולהגיע גם למהירויות גבוהות מאוד.
ZS היא מכונית שאפשר לומר עליה בפשטות שכאשר המערכת שלה עובדת, היא עובדת מצוין. כאשר היא לא עובדת, היא עובדת גרוע. כאשר ZS משייטת, הרכב כל הזמן רוצה להיות במצב החשמלי. וזה מעולה. שעון סיבוב המנוע לרוב נח, המנוע הבנזיני לא פועל. אבל כאשר החשמל בסוללה נגמר, אז כל הכוח מגיע ממנוע הבנזין. אם ZS נוסעת בעיר זה בסדר, אבל אם היא יוצאת מחוץ לעיר, יש לנו בעיה. העליות לירושלים ממחישות את זה היטב: הילוך ראשון זה לזחילה. הילוך שלישי זה למהירות ביניים. וכאשר אין חשמל לגיבוי ZS נשארת כל הזמן על הילוך הביניים ושם היא רועשת. וכאשר בסוף ZS עוברת להילוך השלישי, היא עדיין רועשת. ל־MG יש דגם נוסף שעושה שימוש במערכת הזאת: ה־3. והיא עושה עבודה יותר טובה.
ZS מסיימת סיבוב בירושלים, קור אימים, ויורדת לים המלח, חום נעים. רושם ראשון: מדובר ברכב שמכויל היטב לנסיעה בין־עירונית, פחות מכויל היטב לנסיעה עירונית. המתלים של ה־ZS גורמים לה מעט לקפץ בעיר על בורות, זה לא משהו חמור אבל זה משהו שכן מורגש. מחוץ לעיר המצב הרבה יותר טוב, ה־ZS היא אפילו מכונית שניכר שמישהו השקיע מחשבה בהתנהגות הכביש שלה. חבל שהצמיגים שלה רועשים מאוד, שימוש בצמיגים איכותיים יותר היה הופך נסיעה בין־עירונית לנסיעה הרבה יותר נעימה.
כל כניסה לרכב מתחילה בפעולה פשוטה: כיוון של ההגה. זה של ZS אינו מתכוונן לרוחק. זה לא מקרה של "ניחא" מכיוון שכל עיסוקיו של הנהג, אם בנהיגה ואם במערכות השונות, סובבים סביב ההגה ותנוחת הישיבה. ממש חבל שההגה לא מתכוונן פנימה והחוצה בגלל שהמושב נוח.
איכות החומרים סבירה בחלק העליון, קצת פחות בתחתון, אבל תנוחת הישיבה לא תמיד נוחה כי צריך לקרב את מושב הנהג יותר מדי, ואז זה פחות נוח בגב. הממשק של ZS הוא ממשק יחסית ברור. חבל שאת רמת אגירת האנרגיה של המערכת ההיברידית אפשר לכוון רק מהמסך. על רוב הדברים האחרים חשבו ב־MG. המסך יחסית נוח לתפעול, על המזגן אפשר לשלוט מהמסך אבל יש גם מערכת שליטה מההגה. יש מערכות בטיחות אקטיביות מקיפות שבסך הכל עושות עבודה טובה. את הצימוד לאנדרואיד ניתן לבצע רק עם כבל, אין טעינה אלחוטית וחבל שכך. את הצימוד קשה לבצע, ייתכן שזו בעיה נקודתית. רשימת האבזור נאה. אגב, חשוב להדגיש: ZS קיבלה ציון של ארבעה כוכבי ריסוק במבחן של EURONCAP. זה לא ציון נמוך, אבל רוב המכוניות הסיניות מקבלות כיום ציון של חמישה כוכבים.
הספסל האחורי של ZS נוח. החיסרון היחיד שלו הוא מסעד מעט קצר של מושב הנוסעים. תנוחת הישיבה גבוהה ונוחה, יש שני פתחי מזגן אחוריים ושקע טעינה בודד USB, אין USBC. תא המטען מפתיע בנפחו. אף שמתחת לרצפה שלו יש מצבר וערכת ניפוח, כזו שאפשר לתקן באמצעותה רק תקר קטן וגם זה בעירבון מוגבל, עדיין יש לו נפח נאה. הסגירה של תא המטען אינה חשמלית, צריך להוריד את הדלת עם היד.
מקום נוח באמצע
MG ZS החלה בתל אביב, עלתה לירושלים, הסתובבה, ירדה לים המלח, חזרה. כיום בשוק הרכב הישראלי אין באמת הרבה דגמים היברידיים. עיקר רכבי הכביש־שטח מגיעים מקוריאה ומיפן, ו־ZS צריכה לתפוס מקום נוח באמצע, אי שם בין טויוטה יאריס קרוס ויונדאי קונה ההיברידית (והמצוינת) ובין קיה נירו ההיברידית.
זה שוק של תכלס, של מוצרי צריכה בסיסיים, וכאן הכסף מדבר. ZS עולה כמעט 160 אלף שקל, כמעט 16 אלף שקל פחות מיונדאי קונה היברידית, או כמעט 19 אלף שקל פחות מקיה נירו היברידית. בהתחשב בפער המחיר, ZS היא עסקה משתלמת למי שרוצה היברידית זולה. אבל צריך גם לקחת בחשבון שבניגוד לקוריאניות, ZS מרגישה במקומות מסוימים "לא אפויה", והכוונה היא בעיקר למערכת ההנעה. אם מידת האפייה היא השיקול המכריע ברכישה, לקוריאנים יש מוצר יותר ראוי.
***
MG ZS
- מנוע: בנזין, 1,498 סמ"ק. הספק מרבי 102 כ"ס, מומנט מרבי 13 קג"מ. מנוע חשמלי: הספק מרבי: 136 כ"ס. מומנט מרבי: 25.5 קג"מ
- ביצועים: מהירות מרבית 170 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־8.7 שניות
- צריכת דלק: נתוני יצרן 19.6 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 14.9 ק"מ לליטר
- בטיחות: 6 כריות אוויר, 4 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
- קבוצת זיהום: 6
- מחיר: 158 אלף שקל
***
אהבנו: מחיר, מרווח פנימי
אהבנו פחות: מערכת היברידית
מתחרים: טויוטה יאריס קרוס
לסיכום: היברידית יעילה, לא ברמה יפנית, אבל במחיר שפוי
