כשחושך יורד על התקשורת והדמוקרטיה – גם היזמות, החדשנות והצמיחה נבלמות
כשחושך יורד על התקשורת והדמוקרטיה – גם היזמות, החדשנות והצמיחה נבלמות
ערב הגמר של האירוויזיון 2026. עומר, סטארטאפיסט צעיר, מתיישב עם חברים מול המסך ומצפה לראות את ישראל על הבמה הגדולה. אלא שהפעם, משהו חסר. במקום נציגינו, עולה הכיתוב: "ישראל אינה זכאית להשתתף באירוויזיון בשל היעדר שידור ציבורי מוכר". פוסטים כועסים מציפים את הרשתות החברתיות: "איך הגענו למצב הזה?", "מי אחראי?". בבוקר שלמחרת, עומר מקבל הודעה ממשקיע אירופאי משמעותי שנסוג מכוונתו להשקיע בחברה: "ההודעה באירוויזיון יצרה סנטימנט שלילי בשוק והעלתה ספקות לגבי עתיד היציבות הרגולטורית בישראל". עומר מבין מהר מאוד – זו כבר לא "עוד כותרת". זה סימן אזהרה לשוק ההון ולתעשיית ההייטק כולה.
תקשורת חופשית הכרחית לשיקום המשק ולצמיחה
תעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. ההייטק הישראלי, האחראי לכ 58% מהיצוא ומעל מ 40% מהצמיחה, מחובר בטבורו לשווקים הגלובליים. הצלחת התעשייה תלויה בחדשנות, חופש מחשבה ביקורתי וקבלה בשווקים אלו. אלו אינן סיסמאות אלא תנאים הכרחיים להצלחה, אך לאחרונה, תנאים אלה נמצאים תחת איום מתמשך.
סביבה עסקית בריאה תלויה באמון, אמון ושוב אמון. אמון של עובדים, משקיעים ולקוחות גלובליים. האמון הזה מושתת על שקיפות, איזונים ובקרות, דרישה לאחריות וערכים משותפים. תקשורת חופשית היא כלי מרכזי להשגת אמון זה. לעומת זאת, תקשורת מגויסת לתעמולה מדכאת שיח ביקורתי פתוח לכל ומרסקת את האמון.
ב-2025, איום על תקשורת חופשית בישראל אינו דמיון פרוע. הממשלה הנוכחית פועלת לצבירת כוח באמצעות "אילוף" התקשורת – תגמול עיתונאים נוחים, חיזוק ערוצים תומכים והשתקת/סגירת ערוצים ביקורתיים. זהו תהליך מסוכן שמטרתו לשלוט ולהנדס את התודעה הציבורית ע"י מניעת שיח ביקורתי בלתי תלוי.
שר התקשורת שלמה קרעי פועל לפרק את תאגיד השידור הציבורי – למען יראו וייראו. המהלך מסכן לא רק את קיומו של התאגיד אלא גם את עצמאות התקשורת בכלל. היועצת המשפטית לממשלה ציינה: "המסר העולה מההצעה ברור וחמור - ביקורת על השלטון תוביל לצעדים נגד גופי תקשורת ולהגבלתם"(24.11.24). מכאן, שהפגיעה היא לא רק בתאגיד עצמו אלא בכל מי שמבקש מידע אמין ולא תעמולתי.
איגוד השידור האירופי (EBU) התריע ב-18.12.24 כי "מהלך כזה לא רק יסכן את נוף המדיה בישראל אלא גם עלול להיות בעל השלכות משמעותיות על יסודות הדמוקרטיה של המדינה והמוניטין הבינלאומי שלה". הוא ציין כי"שידור ציבורי ממלא תפקיד חיוני בקידום החברה, ובהבטחה שלאזרחים תהיה גישה לחדשות ולמידע מדויק, עדכני ואובייקטיבי. ברחבי אירופה, ארגוני שידור ציבורי נתפסים כאבני יסוד של הדמוקרטיה." לפי המכתב, בכל מדינות אירופה יש שידור ציבורי ש-76% ממנו ממומן על ידי הציבור. ישראל ללא שידור ציבורי תהיה חריגה לרעה. כמו כן, EBU הזהירו במכתב מהשפעת יציאת ישראל מאיגוד השידור האירופי על השתתפותנו באירועים שונים.
הכתובת על הקיר - פגיעה בתקשורת בכלל ותאגיד השידור הציבורי בפרט פוגעת באמון הבינלאומי בדמוקרטיה הישראלית, ביציבות הכלכלית ובסביבה העסקית. משקיעים גלובליים חוששים להשקיע בחברות ממדינות בהן התקשורת מוחלשת והבקרה על השלטון ועל תאגידים הולכת ונעלמת, כפי שניתן היה לראות בשנים האחרונות, הלכה למעשה בסין, רוסיה, ונצואלה, הונגריה ועוד. המשקיעים בוחנים את יחס הסיכון-סיכוי ומנתבים את השקעתם מחדש לשווקים בהם השלטון פועל באופן צפוי, מאוזן ולא שרירותי, ולמדינות בהן המידע שקוף ואמין והאיזונים והבלמים הדמוקרטים, מגנים על השקעתם. כך, ההייטק הישראלי, שנסמך בכ 90% על השקעות מההשקעות מגורמים בינלאומיים עלול להפגע ישירות מהדרדרות התקשורת החופשית והפגיעה באמון המשקיעים.
פגיעה בתקשורת החופשית, היא פגיעה בדמוקרטיה, היא פגיעה בכלכלה ובהייטק ומוטב שנתעורר מוקדם מאשר מאוחר מדי, כי את מחיר הפגיעה בדמוקרטיה ובכלכלה תשלם כל משפחה בישראל.
אירית טויטו היא נשיאת אגף טכנולוגיה באיסיאיי טלקום לשעבר, וגל כהן יו"ר ומנכ"ל חברות הלת’טק, ממובילי "פורום ההייטק למען ישראל"
