דעה
העולם נכנס לדה-גלובליזציה: מהי המשמעות מבחינת המשקיעים?
הדו"ח החצי-שנתי של בנק ישראל מציג תמונה כלכלית מאתגרת בעקבות תהליך ה"דה-גלובליזציה", במהלכו מדינות עשויות לנקוט בצעדים של חזרה למדיניות לאומנית וצמצום התלות הבינלאומית. תהליך זה עלול להוביל להורדת צמיחה עולמית, עליית מחירים, ותחושת אי-וודאות כלכלית בשווקים הפיננסיים
דו"ח היציבות החצי שנתי שפרסם בנק ישראל החודש, מציג את תרחיש הסיכון המקרו גלובלי לפיו העולם נכנס לתהליך של "דה – גלובליזציה". כך מתאר זאת בנק ישראל: "הרעה בצמיחה העולמית ועלייה באינפלציה על רקע אי-ודאות מאקרו-כלכלית ונסיגה ממדיניות הגלובליזציה הצפויה של ארה"ב".
בנוסף, נכתב בדו"ח של בנק ישראל כי "דוח היציבות הפיננסית העולמית, ה-GFSR, שפורסם ע"י קרן המטבע העולמית באוקטובר 2024, מציף את הסיכון של חוסר הוודאות המאקרו-כלכלית והשפעותיה על הפעילות הפיננסית והכלכלית – עלייה בתנודתיות והחרפה של ירידות בשווקים הפיננסיים, לצד דחייה של צריכה (ירידה בביקוש) ושל השקעה (ירידה בהשקעות) ואף ירידה בהיצע האשראי. התוצאה עלולה להיות פגיעה בצמיחת התוצר העולמי".
בבנק ישראל מציינים כי הדוח של קרן המטבע העולמית התפרסם עוד לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב וכי ההכרזות לגבי מדיניותו הכלכלית של הממשל החדש בארה"ב עלולות אף להגדיל את הסיכון לצמיחה העולמית ולהביא לעליית מחירים בטווח הקצר, בעיקר בשל כוונת טראמפ להטיל מגבלות סחר ומכסים על היבוא.
מהו תהליך הדה - גלובליזציה ומהי משמעותו הכלכלית? למעשה, בתהליך הגלובליזציה נוצרה מעיין "הקצאה יעילה" של משאבים, כך שייצור של מוצרים מסוימים התרכז במקום "היעיל" ביותר בעולם מבחינת עלויות הייצור, ללא קשר היכן נצרכים מוצרים אלה. דבר זה הוזיל את עלויות היצור ועלות המוצרים באופן כללי והפחית את קצב האינפלציה.
יעילות מול לאומיות
תהליך הגלובליזציה התאפשר בשל שורה ארוכה של הסכמי סחר בין המדינות והפחתה ניכרת של אותם מכסים וחסמים אשר יצרו העדפה של התוצרת המקומית על פני חלופת הייצור "היעילה". עם זאת, התהליך גם הוביל לשינויים מרחיקי לכת בתוך המדינות עצמן, שכן החלופה "היעילה" פגעה בתעשייה המקומית במדינות ואף הביאה לדעיכתה. לתהליך זה היו שתי השלכות: הראשונה, יצירת תלות בין המדינות השונות. כך למשל, מדינה מסוימת ראתה שהיא זקוקה למדינה אחרת בכדי לספק לתושביה מלט לבניית בתים. דבר זה התרגם גם לכוח פוליטי ביחסים בין שתי המדינות.
ההשלכה השנייה גרמה לכך שהעובדים המקומיים באותה תעשייה שנפגעה מצאו את עצמם מחוסרי עבודה ונדרשו לעשות שינוי תעסוקתי מקיף בכדי להשתלב בשוק העבודה, לא תמיד בהצלחה. כך נוצרה תסיסה רבה בקרב אותן אוכלוסיות שהובילה לשינויים פוליטיים משמעותיים. דונלד טראמפ נכנס לכהונתו השנייה אחרי התהוותם של שינויים אלה ולכן החל לפעול להגנת עובדים מקומיים שנפגעו מהגלובליזציה וזאת באמצעות איומים, נקיטת צעדים להטלת מכסים על יבוא, פירוק הסכמי סחר עם מדינות שותפות ואף מלחמות סחר.
החשש: הכבדה על הצרכן
החשש העקרי, כפי שמזהה אותו בנק ישראל, הוא התפרצות האינפלציה בארה"ב ובעקבותיה גם בשאר חלקי העולם. תהליך העלאת הריבית שהחל אחרי ההתפרצות האינפלציונית שהגיעה בעקבות הקורונה, הוביל לריסון קצב האינפלציה. אולם למרות שהעלאת הריבית הייתה אמורה, באופן טבעי, להוביל להתייקרות הכסף והמוצרים ועל ידי כך להפחתת הצריכה הפרטית, אנו רואים כעת כי הירידה בקצב האינפלציה לא הגיעה בשל הפחתת הצריכה הפרטית, שכן הצרכן האמריקאי ממשיך וקונה. כלומר, יש בידי הצרכן האמריקאי מספיק כסף נזיל כדי להמשיך ולצרוך גם בסביבת הריבית הנוכחית והשפעתה של העלאת הריבית הייתה, בהיבט זה, מינורית בלבד. דבר זה מאפשר לפד, מצד אחד, לא למהר עם הורדות הריבית, מצד שני, נראה שיש עוד מקום לעליית מחירים, כלומר לאינפלציה, עד שהצרכן האמריקאי "ישים את הרגל על הברקס".
המשקיעים: מסתכלים על חברות מקומיות המובילות את השוק בתחומן
מהי המשמעות של התפתחויות אלה מבחינת המשקיעים? נראה שנדרש כעת לבחון מחדש את ההסתכלות על השוק האמריקאי. אם בעבר חיפשנו את החברות הגלובאליות הגדולות, אלה שכל העולם צריך אותן, עכשיו יש להסתכל על חברות עם אוריינטציה מקומית, אלה המובילות את השוק בתחומן ויכולות לצמוח על בסיס כוחו של הצרכן האמריקאי. בנוסף, כדאי להתכונן לקצב הורדת ריבית איטי הרבה יותר ממה שצפו המשקיעים. בהנחה ולא יהיה משבר כלכלי משמעותי, הריבית לא תרד בשנה הקרובה בחדות. בנוסף, כדאי גם לעקוב אחרי חברות המציגות חוסן ועמידות בתנאים של אינפלציה.
הכותב הוא שמואל בן אריה, דירקטור וסמנכ"ל השקעות - שוק מקומי – פיוניר ניהול הון
לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי - ישראל, אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
