סגור
מגזין נשים - ח"כ אפרת רייטן
אפרת רייטן מרום. "בכנסת הזו אין הקשבה, רגישות ותבונה, בטח לא בקואליציה" (צילום: אלכס קולומויסקי)
מובילות 2025

"זו ממשלת חושך, אבל יש לי שיח גם עם חברי כנסת חרדים"

חברת הכנסת אפרת רייטן מרום בולטת במאבק נגד ההפיכה המשטרית, בעיקר על רקע רפיסות האופוזיציה. היא שואפת לייצוג נשי נרחב בכנסת "כי צריך להקשיב להן יתר", וחולמת על תיק המשפטים "ולהרגיע את המדינה"

אפרת רייטן מרום

חברת כנסת מטעם מפלגת הדמוקרטים ועורכת דין, בת 52, נשואה+2 • מתגוררת בתל אביב • אחרי קריירת משחק והנחיה בטלוויזיה למדה משפטים במכללת שערי משפט
ב־30 בספטמבר, במהומה שנוצרה בכנסת עם השבעת גדעון סער לשר בממשלת נתניהו, קרא סער בזעם לעבר הח"כית אפרת רייטן מרום: "אותך יזכרו מערוץ הילדים".
נעלבת?
"ברמה האישית הופתעתי, אבל זה נבע מכך שהוא נלחץ מההתקפה שלי עליו במליאה. הוא הפך פרק בקריירה שלי שאני גאה בו – לגנאי. זה לא הלך לו. מגיל 20 אני חשופה לציבור כי נכנסתי לתקשורת. העלבות מהסוג הטוקבקיסיטי הזה קראתי בגיל צעיר ואז נעלבתי. אבל כנבחרת ציבור אמרתי לעצמי שאני לא יכולה להיעלב. גידלתי עור של פיל. הכנסת היא כמו זירת התגוששות, מחטיפים מכות אחד לשני, לפעמים גם מתחת לחגורה".
רייטן מרום, יו"ר סיעת מפלגת העבודה, היא עורכת דין במקצועה, ובקדנציה השנייה שלה בכנסת היא אחת הבולטות במשכן במאבק נגד ההפיכה המשטרית. את עיקר עבודתה היא עושה בשורת ועדות שבהן היא חברה: ועדת העבודה והרווחה, ועדת החוקה ו־ועדת חוץ וביטחון (ממלאת מקום קבועה), ובוועדה המיוחדת לתיקון חוק יסוד הממשלה, שדנה בחוקי דרעי וב"חוק המתנות".
פעילותה בולטת במיוחד על רקע הרפיסות שאחזה באופוזיציה. בין היתר הצליחה לבלום את קידום הצעת החוק של ח"כ משה סעדה להכפפת מח"ש לשר המשפטים במקום לפרקליטות; בלטה בהתנגדותה בוועדת הכנסת ל"חוק הנבצרות" של נתניהו, שבג"ץ פסק לבסוף שייכנס לתוקף רק בקדנציה הבאה; התייצבה נגד הדחת היועמ"שית ומול ניסיון ההשתלטות הפוליטית על הוועדה לבחירת שופטים; והיא נאבקת כיום בוועדות נגד הצעת חוק החסינות המוחלטת לח"כים של טלי גוטליב והניסיון לשינוי שיטת בחירת נציב התלונות על השופטים.
"הממשלה, מיום הקמתה, הביאה את החושך בתפיסות שלה - החברתיות, המגדריות והביטחוניות", היא אומרת. "תפיסותיה המשיחיות לא תואמות את העיקרון הבסיסי, שלפיו מדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית. שנות כהונתה הן מהרעות שידענו. הממשלה לא מצעידה את המדינה קדימה לחיבוק עם משפחת העמים והמדיניות המערביות, אלא ממיטה חושך וחורבן בתפיסות שלה, שמושפעות מאינטרסים ומשיקולים אישיים, ועם מדיניות של 'תפוס כפי יכולתך' מבחינה תקציבית. נתניהו, שעומד בראשה, גרם לקיטוב, פוליטיזציה והפקרות, הוא פעל לדה־לגיטימציה של מערכת המשפט, התבטא נגד צמרת צה"ל ונגד המחאות – שבהן אנשים מדהימים יוצאים למחות כי זה מה שיש להם לעשות".
רייטן מרום היא גם אמא לבן לוחם, ואחד הרגעים המטלטלים שידעה התרחש בקיץ האחרון, כשלפנות בוקר נודע לה על תקרית קשה בלבנון שבה נהרגו ונפצעו לוחמים בכוח שבו משרת בנה בן ה־20. במקביל, בעלה, סגן אלוף במילואים באוגדה 36, שכבר השלים 200 ימי מילואים מתחילת המלחמה, היה באותו זמן במשמרת לילה באחד מבסיסי הצפון. "זה היה קשה, אבל לבסוף הבנו שהבן בסדר", היא אומרת. בעקבות האירוע הקימה בכנסת את שדולת "אמהות ברזל", יחד עם הח"כיות שרון ניר (ישראל ביתנו) ודבי ביטון (יש עתיד). השדולה מאחדת אימהות לחטופים, לוחמים ומשפחות שכול - במטרה להשפיע על מדיניות הביטחון והשירות הצבאי בישראל. עוד קודם היתה בין המקימות ומשמשת כיו"ר השדולה לזכר נרצחי המסיבות ברעים והשדולה לשיקום יישובי הצפון.
זה מקרי שחברות כנסת הקימו את השדולות האלה? רק 29 ח"כיות מכהנות כיום, קצת פחות מרבע מחברי הכנסת. לייצוג החסר יש מחיר?
"אם מדברים על הקשבה, רגישות ותבונה, זה לא נמצא בכנסת הזו ובטח לא בקואליציה. יש גם כמה ח"כיות שאינן מצטיינות במחשבה וברגישות, כמו השרה אורית סטרוק. לאורך השנים מינוי נשים היה חלק מדגלי הליברליות, מתוך תפיסה של שוויון. חברה שמוותרת על השוויון ועל ייצוג הולם של נשים, כשאנחנו 50% מהאוכלוסייה, היא חברה שצועדת אחורה".
לאיזה תפקיד בפוליטיקה את מייחלת?
"מבחינת התפיסות והערכים, וגם מבחינת היכולת והניסיון הפוליטי, יש לי הרבה לתרום לכלל החברה בישראל ולא למגזר כזה או אחר. למרות שאני באופוזיציה, אני לא פעם משמשת מעין גשר בין אופוזיציה לקואליציה ויש לי שיח עם ח"כים גם מהמפלגות החרדיות".
יש משרד ספציפי שתרצי להחזיק בו?
"השאיפה היא להגיע לתפקיד ביצועי. שרת המשפטים או שרת התרבות, למשל. בתחום המשפט, אני מאמינה שאפשר להרגיע את המדינה. וגם בתרבות יש לי רעיונות איך לנתק אותה מפוליטיקה ולהגדיל את התקציבים".
לפני בחירתך לכנסת ייצגת בהתנדבות את הורי הנערים שנספו באסון צפית. את סבורה שכפי שלא הקשיבו למדריכה בצופים באסון צפית שהתריעה מפני הסערה, כך בצבא לא הקשיבו לאזהרות התצפיתניות לפני 7 באוקטובר, רק בשל היותן נשים?
"לא יכולתי שלא לקשור ולהסיק את המסקנה הזו, אבל ייתכן גם שזה קשור להיררכיה: גם המדריכה בצפית היתה צעירה וגם התצפיתניות. ייתכן שזה קשור לדרגה שלהן. ובכל מקרה צריך להקשיב יותר לנשים".