מצעד הלוביסטים של פורום קהלת: הח"כים התגייסו, וכשלו
מצעד הלוביסטים של פורום קהלת: הח"כים התגייסו, וכשלו
שלל חברי כנסת הגיעו היום לישיבת ועדת הכספים על מנת להגן על הטבת מס לפורום קהלת. אותם נציגי ציבור, שכמעט ואינם נוכחים בדרך קבע בדיוני הוועדה, לא ראו לנכון להגיע לדיון המוקדם והחשוב על תקציב 2025
כמה ח"כים הגיעו היום לפתוח בוועדת הכספים את דיוני התקציב המשמעותי ביותר בשנים האחרונות של המדינה, וכמה מהם השתתפו בדיון הקריטי על הטבת מס לפורום קהלת והגנו עליה בחירוף נפש? התשובה לכך מצערת.
מאחורי הנושא "החם" שנדון בוועדת הכספים היום עומד סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, שמעניק הטבת מס של 35% מגובה התרומה לעמותה. על מנת שעמותה תקבל את הסעיף הנחשק, עליה לעבור את אישור רשות המסים, שבודקת כי היא אכן פועלת לשם "מטרה ציבורית". לאחר מכן עליה לקבל את אישור ועדת הכספים. יש לציין כי בדרך כלל, ועדת הכספים מאשרת את רשימת העמותות שרשות המסים העבירה, למעט מקרים חריגים שמושכים את תשומת הלב הפוליטית והתקשורתית. בשנה שעברה הייתה זו עמותת "אחים לנשק", ואילו השנה הדיונים התמקדו בפורום קהלת. פורום קהלת — שמוכר בציבוריות הישראלית כאחד מהכוחות המניעים את הרפורמה המשטרית — נאלץ לראשונה, אחרי כ־12 שנות קיום, לדאוג לעצמו לסעיף 46, זאת אחרי שתורמים מרכזיים מארה"ב הפסיקו את התרומות לפורום, ואחרי קיצוצים רחבים שהוכרזו במאי 2024.
כבר בדיון בשבוע שעבר התעורר ויכוח סביב הכללת פורום קהלת בתוך רשימת העמותות המאושרות. לאחר הדיון, ח"כ ולדימיר בליאק, נציג האופוזיציה, ניסח מסמך שבו נטען כי פורום קהלת עוסק ב"פעילות שמסייעת במישרין או בעקיפין למטרה פוליטית או מפלגתית", ולכן לא מדובר ב"פעילות למטרה ציבורית", כפי שמוגדר בסעיף. לכן, לדבריו, על רשות המסים לא להכליל את העמותה בתוך רשימת הזכאיות לסעיף 46. המכתב מצביע על כך כי ח"כים ושרים נפגשו עם אנשי פורום קהלת והושפעו מהם, על כך שחלק מאנשי הפורום הם חברי מפלגת הליכוד, אך הטענה העיקרית היא כי תא הליברלים בליכוד מהווה "הזרוע הפוליטית של פורום קהלת". כדאי לשים לב כי טענותיו של ח"כ בליאק לא קשורות לתוכן הפעילות של הפורום, אלא להשתייכותו.
כתוצאה מכך, צריך להגיד את האמת — הטענות של חברי הכנסת הן גבוליות ומפוקפקות מבחינה משפטית וכי מבחינת הכנסת, המסורת היא לאשר, פחות או יותר, את כלל העמותות שמגישות בקשה לסעיף 46, גם אם הפעילות שלהן משיקה לפוליטיקה. כך גם סברו בהתחלה ברשות המסים. אך עם זאת, לקראת הדיון, גרעה הרשות את פורום קהלת מהרשימה. לפי ההסבר של יו"ר הוועדה משה גפני, זאת מכיוון ששי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, אמר לו שצריך לבדוק את הטענות עדיין. אכן, בסופו של דבר, הוועדה אישרה את רשימת 138 העמותות — בלי פורום קהלת.
החלק המעניין בדיון היה מה שהתנהל מאחורי הקלעים. פורום קהלת ניסח מכתב לרשות המסים שבו הם מסבירים כי "הניסיון להדביק לעמותה תיוג מפלגתי הוא ניסיון חסר שחר וחסר תום לב", ומשווים את עצמם לעמותות אחרות שפועלות דומה. טיעון הגיוני, אלא שההתנהלות של הפורום בוועדה הייתה מפתיעה באיוולתה. מנכ"ל הפורום, מאיר רובין, תדרך באופן גלוי את ח"כ עמית הלוי וח"כ יצחק קרויזר לנופף בשם של עמותת "הרבעון הרביעי" כדוגמה לעמותה פוליטית שאושרה לסעיף 46. הדבר הגיע לידי כך שח"כ עמית הלוי השמיע את הטיעון: "'הרבעון הרביעי' הוציאו שלטים שהם קוראים לממשלת אחדות, זה פוליטי".
רובין וחברי הכנסת שתודרכו על ידו, ונציגים נוספים של פורום קהלת שהיו שם, תקפו באופן חריף את היועצת המשפטית של רשות המסים, עו"ד אפרת לקס. לבסוף, למרות שהדיון על סעיף 46 לא כלל בכלל את פורום קהלת, מרבית הדיון התמקד בו, וכך הוועדה לא נתנה קשב להערות שעלו על עמותות אחרות, דוגמת ההערה של ח"כ אורית פרקש הכהן, לגבי סעיף 46 למוסדות סאטמאר המתנגדים למדינה באופן חריף במיוחד.
העובדה שחברי כנסת שכמעט ולא נוכחים בוועדת הכספים, ושלא נכחו בדיון הקודם שעסק בתקציב המדינה ל־2025, מגיעים כדי לעזור לפורום להשיג סעיף 46 ומדקלמים טענות של מנכ"ל הפורום, רק מחזקת את הרושם שיש ממש בטענת האופוזיציה כי פורום קהלת הוא אכן שונה ממכוני מחקר ותנועות חברתיות אחרות בזיקה הפוליטית שלו. גם הבחירה להאשים עמותות אחרות בזיקה פוליטית איננה נבונה, שכן אחת התוצאות יכולה להיות שלילה של סעיף 46 מעמותות נוספות, ולאו דווקא שהפורום יקבל את הסעיף הנחשק.
באופן עמוק יותר, הטענה של פורום קהלת היא שהתיוג שלו כפורום פוליטי היא שלעצמה "פוליטית". הם לא לגמרי טועים. הח"כים מתנגדים לפורום לא בגלל ה'פוליטיות' שלו, אלא בגלל שהוא קידם את הרפורמה המשטרית. אך בתגובה, מה שפורום קהלת עושה, זה להעמיק את הפוליטיזציה סביב הסעיף הזה, ולמצוא בכל עמותה אחרת רסיס שניתן להגדירו כפוליטי. פורום קהלת ככל הנראה יקבל בסופו של דבר את סעיף 46, אך השאלה הגדולה היא אם התנהלותו דווקא תתניע מהלך שבו סעיף 46 הופך להיות פוליטי, שבמסגרתו כל עמותה שלא אהובה על הח"כים תהיה צבועה בצבע מסוים.
בעוד ועדת הכספים התמלאה בהמון רב בדיון על העמותות, הרי שהדיון הקודם שעסק בתקציב 2025 התאפיין בנוכחות דלילה בהרבה של ח"כים ונציגי ציבור, זאת למרות שדיונים בסיסיים על תקציב המדינה יכולים לתת להם תמונה רחבה על המצב הכלכלי בישראל ועל תכנית העבודה הממשלתית לאיכות חיינו בשנה הקרובה. התופעה הזו של נוכחות דלילה בדיונים חשובים איננה חדשה, אך הפעם לדיון התלוותה סערה זוטא. התברר כי בוועדה ציפו שבכירי האוצר ישתתפו בדיון, בייחוד מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר. אך במשרד האוצר חשבו כי לא ממתינים להם, כיוון שבשבוע שעבר התקיים 'פורמלית' הדיון המסורתי הרשמי שפותח את דיוני תקציב 2025, אך בפועל לא דיברו בו על התקציב, בשל דרישת משפחות החטופים לקידום עסקה. מבחינת האוצר, הטקס הפורמלי התקיים, וכעת אפשר להגיע לשלב שבו ועדת הכספים שומעת את דרגי העבודה המקצועיים. יו"ר הוועדה משה גפני ראה בכך פגיעה, ודרש לעצור את הדיונים עד שיצטרפו לדיון בכירים באוצר. וכך, ברגע האחרון, הגיעו מנכ"ל האוצר שלמה הייזלר וסגנית הממונה על התקציבים תמר לוי-בונה. ראש אגף תקציבים, יוגב גרדוס, לא יכול היה להגיע מכיוון שהוא נמצא בחו"ל.
במהלך הדיון התברר כי חוסר התיאום שבין יו"ר הוועדה משה גפני לבין האוצר לא מסתכם רק בשאלה מי צריך להגיע מתי, אלא גם בנוגע למסגרת התקציבית בכלל. בפרט, גפני העמיד פני נעלב על כך שלא עדכנו אותו בהמלצות 'ועדת נגל', ובכך שייתכן שיהיה צורך בתוספת תקציבית של שישה מיליארד שקל כבר לתקציב 2025. לרגע היה נדמה שאולי גפני לא התעדכן ב'ועדת נגל', אך הוא ניסה לתקן את הרושם ואמר "כל מי שקורא עיתונים יודע שיש ועדת נגל, אבל זה משנה את מבנה התקציב, לא עודכנתי בזה, פעם הייתם אומרים לנו מה אתם מתכוונים לעשות". גפני סיים בהיעלבות שהרתיעה את הפקידים "אבל זה בסדר, תעשו מה שאתם מבינים". נציגי אגף התקציבים ומנכ"ל המשרד הסבירו לגפני שלא ניתן לדעת מה יקרה עם ועדת נגל כי הממשלה עדיין לא החליטה לקבל את המלצותיה, וכי "הממשלה שבוע שעבר הייתה עסוקה מאוד" (באישור עסקת החטופים – ש"ט), אך בסופו של דבר הפקידים הבינו כי עליהם לפייס את גפני והם אמרו כי הם יתקנו את הנושא, והם יעדכנו אותו בסוגיית 'ועדת נגל', כל זאת בנוסף למחמאות נוטפות נופת צופים על כך שגפני העביר את צעדי המיסוי בסוף שנת 2024.
מעבר לשאלת יחסי העבודה בין גפני לפקידי האוצר, יחסים שמשפיעים לא מעט על צורתו הסופית של התקציב, נחשף כאן שוב המצב האבסורדי שבו אנו נמצאים: שנת 2025 התחילה כבר לפני שלושה שבועות, תקציב המדינה היה אמור להיות נידון כבר לפני שלושה־ארבעה חודשים, ואילו משרד האוצר עדיין לא סגור על מסגרת התקציב לשנת 2025. באוצר התעקשו כי לא יהיה צורך להגדיל את הגירעון מעבר ל־4.9%, וכי הם רק יצטרכו לתקן את החוק כך שיאפשר להם להשתמש ברזרבה של 10 המיליארד גם עבור 'התעצמות', כי כיום הרזרבה קבועה בחוק רק להמשך הלחימה ומימון פינויים. אבל מכיוון שיש עוד ימים רבים עד לאישור התקציב המלא בכנסת, כדאי להצטייד בספקנות בריאה.
