בשל פיצול מחוק ההסדרים: תקציב בתי החולים הפסיכיאטריים בסכנה
בשל פיצול מחוק ההסדרים: תקציב בתי החולים הפסיכיאטריים בסכנה
ועדת הכנסת, בראשות ח"כ אופיר כץ, פיצלה את חוק ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים לבריאות הנפש מחוק ההסדרים. ההחלטה עלולה לעכב את החקיקה ולהוביל לפגיעה אפשרית בתקציב של עשרות מיליוני שקלים בתקציב בתי החולים לבריאות הנפש
ועדת הכנסת בראשות ח"כ אופיר כץ (הליכוד) הצביעה על פיצול החוק להתחשבנות בין בתי חולים לבריאות הנפש לקופות החולים מחוק ההסדרים. המשמעות היא ככל הנראה עיכוב באישור החוק, שפוצל לוועדת הבריאות, ופגיעה בתקציבם של בתי החולים לבריאות הנפש. שמונה מתוך עשרה בתי חולים לבריאות הנפש הם ממשלתיים, כך שכל סבסוד של הפגיעה יחייב פגיעה בתקציבים אחרים של משרד הבריאות.
מזה קרוב לשלושים שנה, נקבעים כללי התחשבנות בין קופות החולים לבתי חולים. אלו נקבעים לרוב לתקופה של מספר שנים, בהן קופות החולים משלמות תשלום בעבור אשפוז פסיכיאטרי. מאז 1997, הוראות החוק שקובעות את המנגנון מתעדכנות דרך חוק ההסדרים. מטרת התשלום היא לתמרץ את קופות החולים לפתח שירותים בקהילה, ושימוש באשפוז כפתרון אחרון.
ב-2024 תם תוקף ההסכם האחרון, ומשרד האוצר ביקש במסגרת חוק ההסדרים לייצר הסכם חדש, שבו התשלום של קופות החולים לבתי החולים יהיה גלובלי, ללא תלות במספר ימי האשפוז. זאת, במטרה לתמרץ את בתי החולים להימנע מימי אשפוז ללא צורך רפואי. פרט לכך, האוצר כלל תחת החוק סעיף נוסף, שנוגע לתשלום אגרת מיון בבתי החולים הפסיכיאטריים, שתשולם בידי הפונה.
כמו בכל סעיף בהסדרים, ועדת הכנסת נדרשה להחליט האם לפצל את החוק מחוק ההסדרים לדיון באחת מהוועדות בכנסת, או לאשר אותו. פיצול הצעת חוק להליך חקיקה רגיל משמעותו שהצעת החוק תנוח על שולחנה של הוועדה המוסמכת לכך והיא תוסיף לדון בו שלא בלוחות הזמנים של חוק הסדרים. יתר ההצעות ינותבו לוועדות המתאימות וישולבו לאחר מכן מחדש להצעה אחת שתונח במאוחד לקריאה השנייה והשלישית.
בכל תקציב קיים מתח מובנה בין משרד האוצר, ששואף לכלול רפורמות רבות ככל הניתן בחוק ההסדרים, אל מול הכנסת, ובפרט הייעוץ המשפטי של הכנסת, שטוען כי הכללה בהסדרים צריכה לעמוד בקריטריונים של צורך דחוף ומהותי, והשפעה תקציבית על הממשלה.
נציג אגף התקציבים בדיון דניאל פדון התייחס לקריטריונים אלו והסביר שללא הסדר, בתי החולים לבריאות הנפש לא יוכלו להתחשבן עם קופות החולים, מה שיביא לפגיעה בהכנסותיהם וביציבותם. הוא הדגיש כי "מאחר ש-8 מתוך 10 בתי החולים הפסיכיאטריים הם ממשלתיים, זה יגרור צורך לסבסוד, שיבוא מתקציב משרד הבריאות". פדון גם הדגיש כי יש קונצנזוס בקרב גורמי המקצוע בדבר אישור הסעיף בדחיפות.
בחלקו הראשון של הדיון ניכר היה כי הן כץ והן היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפק, מוכנים לכלול את הסעיף בהסכם. אלא שלאחר שהוועדה דנה בסעיף השני, שעוסק בתשלום איגרת מיון ושזכה להתנגדות רבה בקרב חברי הכנסת, כץ, בתמיכת אפק, החליט להעלות להצבעה את הפיצול על שני הסעיפים יחד. כץ אף כינה את נציג אגף התקציבים דמגוג, וטען שהתהליך היה צריך להתבצע לפני מספר חודשים בחקיקה.
ככל שתהליך החקיקה יתעכב, ולא יחוקק במקביל לחוק ההסדרים - אותו הכנסת נדרשת לאשר עד סוף מרץ, הרי שהחלטתו של כץ תביא לעיכוב בהתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים הפסיכיאטריים, ולפגיעה בתקציבם, שעשויה לעמוד על עשרות מיליוני שקלים.
מלשכת שר הבריאות אוריאל בוסו נמסר ביחס להחלטה כי "ההחלטה על פיצול החוק התקבלה על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת. שר הבריאות רואה חשיבות רבה בחקיקה מהירה ככל האפשר של החוק למען מערך בריאות הנפש. השר שוחח עם יו"ר ועדת הבריאות וביקש כי החוק יקודם בצמוד לחוק ההסדרים ויושלם עם העברת תקציב המדינה".
