ניתוחמרוב פגמים בחוק ההשתמטות לא רואים את הגיוס
ניתוח
מרוב פגמים בחוק ההשתמטות לא רואים את הגיוס
החרדים ושר הביטחון דרשו וקיבלו סדרת דיונים על חוק ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון אתמול. התוצאה: הפקידים מנו את הפגמים בחזון ההשתמטות זה אחר זה. ראש אכ"א דרש סנקציות יעילות והמשנה ליועמ"שית הבהיר שאין בסיס משפטי לרעיון של יעדים קהילתיים וסנקציות אישיות
לפעמים לא יוצא טוב כשמקבלים את מה שרוצים. כך, למשל, בלחץ המפלגות החרדיות ושר הביטחון ישראל כ"ץ החל יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין לקיים ישיבות סדירות על חוק ההשתמטות. הבעיה עם ישיבות היא שמגיעים אליהן אנשי המקצוע והם אומרים מה הם חושבים. לא רק לשרים ולחברי הוועדה בחדרים סגורים, אלא גם לציבור, ומה שהם אמרו בישיבת הוועדה אתמול זה לא מה שמחנה ההשתמטות רוצה לשמוע.
כזכור, שר הביטחון ישראל כ"ץ לא העביר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה את הצעת החוק שלו בטענה שיש רק עקרונות כלליים, אין הצעה ולכן אין מה להעביר.
המשנה ליועצת המשפטית גיל לימון הגיע לוועדת החוץ והביטחון כדי להגיב על העקרונות של כ"ץ, והוא מנה שורה של פגמים משפטיים קשים. בין השאר, לימון ציין כי "היקפי הגיוס שהוצגו על ידי השר נמוכים מאופן משמעותי מצורכי הצבא ומיכולת הקליטה של הצבא". בעקרונות שהגיש, כ"ץ מציע לקבוע יעד של 4,800 מתגייסים חרדים לשנת הגיוס הנוכחית 2024 (שהתחילה ביולי 2024 ותסתיים ביוני השנה), 5,760 לשנת הגיוס 2025 ולעלות קצב ממוצע איטי של 8% עד ל־50% מהמחזור החרדי, שהם 8,500 איש בשנת הגיוס 2031.
על זה שאל לימון איך הכוונה להגיע לחצי מהמחזור בעוד שבע שנים מקיימת את חובת השוויון. מעבר לכך הוא גם ציין שאין בהצעה כל ביטחון וערבות לכך שיחול שינוי אמיתי בגיוס החרדים בפועל.
עוד פגם הוא התעלמות מחוות הדעת של אנשי המקצוע בצה"ל על צורכי הצבא וחוות הדעת של אנשי האוצר על צורכי המשק. "ההצעה", ציין לימון, "גם מחזירה את המימון הממשלתי של תלמידי הישיבות בלי הוכחה של עמידה ביעדי גיוס". הכוונה היא לקצבאות תלמידי הישיבות ולהנחות במעונות היום שנשללו מהמשתמטים. לימון אמר ש"מאז תחילת המלחמה, למרות צורכי הגיוס, שיעור המתגייסים החרדים נמוך ביותר. לא ברור למה נקודת המוצא היא השבת מימון".
נדגיש כי כל מתווה השר מתבסס על לוליינות משפטית מופרכת של קביעת יעדי גיוס קהילתיים שיביאו כביכול לסנקציות אישיות. כ"ץ הסביר זאת בהסבר הפיוטי של הערבות ההדדית בתוך החברה החרדית. למרות זאת, לימון קבע: "לא ברור מה הבסיס המשפטי לסנקציות אישיות על פי אי־עמידה קהילתית ביעדים. לא הוצגו הסדרים משפטיים". הצד השני של הפגם הזה הוא ש"אין חובת גיוס אישית שעליה מתבססות סנקציות אישיות".
לדיון הגיע גם ראש אכ"א החדש האלוף דדו בר כליפא. באופן טבעי הוא היה פחות משוחרר מלימון, ועדיין המסר שלו היה ברור לגמרי: כדי לגייס כמות משמעותית של חרדים "נצטרך סנקציות הרבה יותר אפקטיביות שפוגשות את הפרט, שישפיעו עליו". במילים אחרות, צה"ל בעד גיוס בהסכמה אבל לא מוכן להסתפק בה. "אני ודאי לא מוסמך לתת רעיונות לסנקציות", אמר בר כליפא, "אבל סנקציות שלא פוגשות את הפרט הן לא באמת סנקציות". מה כן? "סנקציה בדמות הרכב שלו, הלימודים שלו, העיסוק שלו. אני מניח שהבית הזה יודע לעשות מה שהוא צריך". כלומר, בר כליפא צריך סנקציות אמיתיות אישיות שיחולו עכשיו ולא את הסנקציות העתידיות ואולי אף שקריות שכ"ץ מנסה למכור. ראש אכ"א גם אמר ש"המחירים במקרה שלא יגיעו חרדים בכלל הם ברורים על המילואים, הסדירים, על השחיקה. המחירים ברורים, אני לא צריך לפרט אותם".
והיה גם דיון משפטי מעניין לקראת העתירות הצפויות לבג"ץ נגד חוק השתמטות, אם יעבור. לימון הבהיר שיש פגם תהליכי חמור בכך שהצעת החוק לא מבוססת על עבודת מטה מסודרת של הממשלה. הפגם הזה מצטרף לפגם שעליו כבר התריעה היועצת המשפטית לממשלה בהרב־מיארה, בכך שהממשלה ביקשה מהכנסת להחיל דין רציפות על הצעת חוק מהקדנציה הקודמת, הליך שאפשר לראות בו מקביל לשימוש בחברת מדף - לוקחים שלד של חוק ועושים איתו מה שרוצים.
אדלשטיין ביקש לדעת אם העמדה הזאת תחול גם אם הוועדה תגבש הצעת חוק בהסכמה רחבה מהסוג שהוא רוצה, שמוותרת על חובת גיוס כללית לחרדים אבל מבטיחה גיוס של הרבה יותר חרדים היום – האם היועצת המשפטית לממשלה עדיין תטען בבג"ץ שהעובדה שלא היתה עבודת מטה מקצועית בממשלה היא פגם תהליכי שיצריך להביא לפסילת החוק.
לימון ענה ש"דרושה עמדה ממשלתית סדורה". אדלשטיין תרגם לנוכחים: "קיבלתי תשובה שאני מאוד לא אוהב, שאם נעשה עבודה מאומצת ונשבית הרבה דברים אחרים, ונגיע להסכמות מדהימות בין כל חברי הוועדה, שאפילו אני כמי שמכונה 'המכשול' אגיד שחוק הגיוס מצוין – יכול להיות מצב שתהיה טענה שכיוון שלא התקיים בממשלה דיון מעמיק, הדיון של הוועדה פסול".
אדלשטיין עצמו מצא דרך מתוחכמת להביע את דעתו השלילית על מתווה ההשתמטות של ישראל כ"ץ. שלשום הודיע בדיון בוועדה בנוכחות השר ש"אני גאה להיות ראשון החותמים על מסמך עקרונות הבסיס שארגוני הלוחמים הציגו היום בוועדת החוץ והביטחון. מהוועדה בראשותי ייצא רק חוק גיוס אמיתי שיגדיל באופן משמעותי את בסיס הגיוס של צה"ל. הם נלחמים בשבילנו, אני אלחם בשבילם".
אמנת המשרתים של קואליציית ארגוני המשרתים כוללת "שליחת צווי גיוס לכלל ברי הגיוס ב־2026 בהתאם לצורכי צה"ל וליכולת הקליטה שעליה מערכת הביטחון הצהירה". נזכיר כי יכולת הקליטה שעליה הצהירה מערכת הביטחון היא כל כמות של חרדים. עיקרון נוסף באמנה הוא "סנקציות אישיות וכלכליות מיידיות על כל מי שקיבל צו ולא התייצב". החותמים מתחייבים שלא יתמכו בחוק גיוס שלא כולל את העקרונות האלה, שסותרים לגמרי את חזון ההשתמטות של כ"ץ.
