הנגיד: "עצמאות הבנק המרכזי היא אבן היסוד לכלכלה מפותחת. מקווה שמינוי המשנה יאושר"
בהתייחסו לאי הארכת מינוי המשנה לנגיד, אנדרו אביר, אמר אמיר ירון: "רה"מ תמיד ידע להכיר בחשיבות עצמאותו של בנק ישראל ועצמאות הנגיד, ולשמור על כך. אני מקווה שכך יקרה גם הפעם"
"לאורך שנות כהונתי כנגיד, ראש הממשלה (בנימין נתניהו) תמיד ידע להכיר בחשיבות עצמאותו של בנק ישראל ועצמאות הנגיד, ולשמור על כך", אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בנוגע לסוגיית אי הארכת מינויו של המשנה לנגיד, אנדרו אביר, בוועידה הלאומית לאנרגיה 2025 של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה. הוא הוסיף כי "עצמאות זו היא אבן יסוד של כלכלה מפותחת, וגם סיבה מרכזית לאמון בבנק המרכזי, ובמשק הישראלי כולו. אני מקווה שכך יקרה גם הפעם, והמינוי של המשנה יאושר עוד השבוע".
לפני כחודש נחשף בכלכליסט כי על אף שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, פנה לנתניהו בנידון לפני כשלושה חודשים, נתניהו התמהמה ולא העלה את חידוש הקדנציה של אביר. זאת, למרות שהיה אפשר לחדש את מינויו בסבב טלפוני פשוט, שכן מדובר בחידוש קדנציה ולא בקדנציה חדשה, דבר שהיה מייתר את הצורך להעביר את מינוי אביר בוועדת גרוניס (הוועדה המאשרת את מינויים של שמונת התפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה, כגון רמטכ"ל, נגיד בנק ישראל והמשנה לבנק ישראל).
בתחילת השבוע פורסם ב"כלכליסט" בנוגע לכוונתו של אביר להסיר את מועמדותו, ולוותר על חידוש הקדנציה אם מינויו לא יחודש עד סוף השבוע. בחודש האחרון, אביר לא הגיע לבנק ולא קיבל שכר. את מקומו בוועדה המוניטרית תפס ד"ר גולן בניטה, ראש חטיבת השווקים של בנק ישראל. נזכיר כי המשנה לנגיד מכהן כחבר קבוע בוועדה מוניטרית הקובעת את גובה הריבית במשק, והוא אחד מנציגי הבנק בוועדה לצד הנגיד ועוד חבר הנהלה. לצד החברים "הפנימיים" מכהנים עוד שלושה חברים חיצוניים שנבחרים מחוץ לבנק ישראל. בינואר נחשף בכלכליסט כי פרופ' אורי חפץ נבחר כחבר חיצוני בוועדה, אך מינויו טרם אושר גם.
פקיעת הקדנציה של אביר התרחשה בצמוד לנסיעתו של נתניהו לארה"ב ופגישתו עם טראמפ, ושם מסרו בתגובה כי רק לאחר הביקור של נתניהו בוושינגטון ראש הממשלה יתפנה לנידון זאת למרות שכאמור, ירון פנה לנתניהו מבעוד מועד, כמה שבועות לפני שהקדנציה פקעה. הלכה למעשה, בנק ישראל נמצא יותר חודש ימים ללא משנה לנגיד, זאת למרות שחוק בנק ישראל 2010 קובע באופן מפורש כי "הממשלה תמנה, לפי המלצת הנגיד, משנה לנגיד".
בראיון שערך כלכליסט עם הנגיד ירון לאחר החלטת הוועדה המוניטרית שבראשותו, שהחליטה להשאיר שוב את הריבית ללא שינוי, הוא הבהיר את חשיבותו של חידוש המינוי. "אני המלצתי על הארכת כהונתו של אנדרו לקדנציה נוספת ואנחנו כמובן ממתינים לאישור הרשמי, כפי שמחייב החוק. להכרתי אין שום סיבה לעיכוב או להתממה עם האישור הזה ואני מאמין שבימים הקרובים זה יקרה", אמר ירון בסוף חודש פברואר. אלא שמאז, למרות בקשות חוזרות ונשנות, מינויו של אביר לא חודש, לבנק ישראל אין שמנה לנגיד ולאביר אין תפקיד בבנק. כעת, הגיעו מים עד נפש ואביר הודיע כי בכוונתו לשים קץ לפארסה הזו השבוע.
בתחילת השבוע שוחח מקורב לראש הממשלה נתניהו עם "כלכליסט" והסביר כי "אין לנתניהו מועמד משלו והמועמד הוא של הנגיד. גם לא אמרו לנגיד שלא מאשרים את אביר. המכתב של הנגיד הגיע לרה"מ לקראת הנסיעה לארה"ב בסוף ינואר והפגישה בינהם נקבעה לפני שבוע מפני שלנגיד הייתה ועדה מוניטרית ואנשי ראש הממשלה שמייעצים לו היו בכנס, כך שזה היה הכי מהר שהיה אפשר. מאז פנייתו של הנגיד, עברו בסך הכל עשרה ימים. אסור לשכוח כי רה"מ לא חותמת גומי".
"אמרתי לאורך כל הדרך שיש קשר הדוק בין חוזקתם ועצמאותם של המוסדות ושומרי סף לבין שגשוג הכלכלה. שהשנה גם ראינו קבלת פרס נובל בתחום הזה (דארון אסמוגלו - א.פ) לכן כל צעד שיתפרש כפגיעה במוסדות עלול להוביל לפגיעה גם בשווקים וגם בכלכלה", אמר ירון לכלכליסט בסוף פברואר, כאשר נשאל לגבי המשמעות הכלכלית של מהלך הדחת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה וגם של רונן בר, ראש השב"כ.
הנגיד ניתח את המצב הפיסקלי ואמר כי נכון לעכשיו – אחרי המלצות ועדת נגל לתקציב הביטחון, ואחרי שלא כל ההתאמות הפיסקליות אושרו – "אנחנו לא במסלול שיחס חוב-תוצר יורד מעצמו, ולכן כדי לחזור למסלול שבו יחס חוב תוצר יורד, נצטרך לעשות התאמות נוספות במשנת 2026". הדברים עומדים בניגוד לדבריו של סמוטריץ' שפורסמו בכלכליסט, לפיהם "שנת 2026 תהיה שנת הורדת מסים". בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2025 הנמצא כעת בשלבי האישור האחרונים בכנסת, חזר הנגיד על המסרים שלו, לפיהם "נעשו צעדים משמעותיים לגבי המסגרת התקציבית", (כך שהגירעון נשמר על רמה של סביב 5% תוצר, ש.ט) וכי "חשוב לאשר את התקציב, ללא שינויים נוספים", אך מאידך הזכיר הנגיד כי "הרכב התקציב איננו כולל מספיק מנועי צמיחה".
הנגיד הציג את האתגרים הכלכליים העיקריים לטווח הארוך של כלכלת ישראל, האתגר הראשון הוא התשתיות, שם אמר הנגיד כי "ההשקעה בתשתיות יקרה אך חיונית, והיא צפויה להשפיע על מחירי הדיור, שכן אם יהיה ניתן להביא אנשים מהפרברים לתוך העיר במהירות, זה מקל על היכולת לגור במקומות מרוחקים".
האתגר השני שהזכיר הנגיד קשור לפריון העבודה בישראל, הנגיד אמר כי "ההון האנושי של המדינה הוא נכס שחייבים לשמר", וכי כעת "באוכלוסייה הערבית יש שיעורי אבטלה של מעל 20%", והאוכלוסיה החרדית גדלה וצפויה להיות רבע מהאוכלוסייה, ולכן "הכנסת האוכלוסיות הללו לשוק התעסוקה היא קריטית". בנוגע לחוק הגיוס אמר הנגיד, "למרות ששוק התעסוקה החרדי וסוגיית הגיוס הם נושאים שונים, הרי שברור שאם חרדים יגויסו יגדל הסיכוי שהם ייכנסו בצורה טובה יותר לשוק העבודה".
