המצוק החופי מתמוטט ומסכן חיים, אך הממשלה לא מוצאת את הכסף למנוע אסון
המצוק החופי מתמוטט ומסכן חיים, אך הממשלה לא מוצאת את הכסף למנוע אסון
בחודש האחרון חוותה הרצליה שני אירועים שבנס הסתיימו ללא פגיעה בחיי אדם; בתים ומלונות בסכנת קריסה, וגם שינויי האקלים הולכים ומחמירים את המצב; מצב דומה גם בחוף ינאי ובחופים אחרים; רשויות החוף: "חקירה פלילית נגד אלה שלא עשו דבר למרות שהכתובת רשומה על המצוק"
בשנים האחרונות הפכו מצוקים מתמוטטים לאירוע שבשגרה. בחודש האחרון לבדו, קרסו חלקים שונים מהמצוק החופי בהרצליה – פעמיים.
בחודש ינואר נמשכה קריסת המצוק בבית ינאי, אותו מצוק עליו בנויים הבתים היקרים בישראל, שהולך ומתמוטט כבר שנים. בפברואר קרסו מצוקים נוספים באזור השרון, כשמאות טונות של סלעי כורכר נפלו בפתאומיות לאחר גשמים עזים באזור עמק חפר.
זו רק רשימה חלקית, ולכך מצטרפות אזהרות חוזרות ונשנות של הרשויות מפני סכנת התמוטטות המצוק, מאשקלון ועד צפון השרון.
לא מדובר בעניין של מה בכך, אלא בתופעה שיכולה לסכן חיי אדם. אולם למרות זאת, עד היום, הממשלה טרם מצאה לנכון לתקצב באופן מלא את התוכנית הלאומית להגנות ימיות ויבשתיות על המצוק, בעלות של כמיליארד שקלים.
ההתמוטטות המתמשכת של המצוקים לא מפתיעה איש, אולם זוכה להזנחה עקבית של הרשויות. לפני ארבע שנים, בשנת 2020, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח חמור, בו הסביר כי למרות שבעשורים האחרונים המצוק שלאורך חופי ישראל מתמוטט ונסוג מזרחה בתהליך דינמי, בשל כוחות הטבע ופעילות האדם, משרדי הממשלה האחראים על קידום ההגנה על המצוק וגופים נוספים לא נקטו בפעולות מספקות כדי להגן עליו, למנוע את התמוטטותו ולהגן על שלום הציבור.
אנגלמן הזהיר מפני פגיעות קשות, בהן הרס מבנים, אובדן שטחים, פגיעה בחיי אדם ועוד. אולם למרות זאת, הממשלה ממשיכה להתעלם מהסכנות ההולכות ומתממשות.
"התופעה הזו של נסיגת המצוק היא בכל העולם, לא רק בישראל", מסביר פרופ׳ דב צביאלי, דיקן הפקולטה למדעי הים במרכז האקדמי רופין, שכבר בשנת 2000 הזהיר מפני הסכנות הרבות. זו תופעה טבעית שהעוצמה שלה משתנה ממקום למקום, והרשויות שהמצוק בשטחן חשופות למגוון נזקים – מנזקים לתשתיות לאסונות בנפש.
"בחופים שלנו היא יכולה באופן כללי להגיע לנסיגה של 20-30 ס״מ בשנה. עם שינויי האקלים, בעתיד, הקצב עשוי לגבור. הקצב גם תלוי בפריכות המצוק. בחופים בדרום ישראל, שם הסלע רך, המצוק כבר נסוג ב-30 מטר - כך למשל בצפון אשקלון, מאז שהקימו את המרינה בשנות התשעים. כלומר, מטר לשנה. זה אומר למשל שהטיילת נפגעת, שטחים בגג המצוק נעלמים, והמלונות בסכנת קריסה. בהרצליה המצוק מעט יותר קשה, אבל 80% ממנו הוא ערימת חול מגובשת חלקית. הוא גבוה ותלול ופריך יחסית".
כיצד מתרחש תהליך הנסיגה וההתמוטטות של המצוק? צביאלי מסביר: "זה כשל מכאני. הוא מתרחש כי המצוק תלול וגבוה, ביקום למשל הוא מגיע ל-50 מטרים, והחזית שלו פונה לכיוון הים. החלק התחתון, בסערות החורף, סובל מחתירה של הגלים ש׳נוגסים׳ בתחתית המצוק. חזית המצוק סופגת לחות ומתייבשת, ואז היא מתנפחת עד שהיא לא מחזיקה ומתמוטטת כשהבסיס נחלש. שינויי האקלים מחריפים את המצב. בחלק התחתון אנחנו צופים בהתגברות בתדירות של סערות גלים קיצוניות, בגלל שינויי האקלים, מה שמגביר את שחיקת המצוק. בנוסף, שינויי האקלים גורמים ליותר גשמים בפרקי זמן קצרים, מה שמגביר את הצורך בניקוז. כשיש גשמים חזקים באזור מסוים ועל המצוק אין טיפול כמו שצריך כי יש בניה, המים הולכים לכיוון החוף דרך המצוק ואוכלים אותו".
כדי לטפל במצב, החלה הממשלה לפעול לפני שנים ארוכות – אולם באופן חלקי, ובתקצוב חסר מאוד. היא הקימה את החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון, המטפלת במצוק מכיוון הים, באמצעות הקמת שוברי גלים מנותקים או הזנת חול מלאכותית.
בצד החוף, אמורות הרשויות המקומיות להגן על המצק בצד היבשה, באמצעים כמו קירות צמודים לבסיס, או טיפול בבעיות הניקוז בחלק העליון של המצוק. אולם תקציב לכך – אין. בכמה כסף מדובר? לפי הערכת החברה להגנת המצוק החופי ופורום רשויות החוף, נדרשים כ-500 מיליון שקלים. זאת, לאחר שלהגנת ההגנות במרחב הימי הוקצו כ-410 מיליון שקלים.
"כדי לטפל במצוק צריך טיפול משולב, שוברי גלים לא יעזרו לבדם", מסכם צביאלי. "בבית ינאי בנו סוללה של סלעים ברוחב 10 מטר לרגלי המצוק. למרות שיש סוללה, יש התמוטטות בבית ינאי, זה אומר שצריך לטפל גם בחזית. החלק הזה, הושת על העיריות. הטיפול בחלק הימי מקודם על ידי החברה להגנת המצוקים – בנתניה ובאשקלון למשל, מנסים לטפל בדברים, אבל בחלק של המצוק עצמו העיריות לא מטפלות עקב מחסור בתקציבים. אומרות העיריות: אני צריך לשקול אם להקים כיתת חינוך חדשה בעיר או לשים את הכסף על המצוק. ההגנות היבשתיות האלו מאוד יקרות. עד שלא תהיה הבנה שזה פרויקט לאומי שצריך לטפל בו באופן הזה, עם גוף ממשלתי ביצועי, זה לא יתקדם. מתוך 45 ק״מ של מצוק, 13 ק״מ אלו מצוקים בערים. יש עליהם בתים, מלונות, טיילות, נכסים. היעדר טיפול במצוק, גם אם יש טיפול בחלק התחתון, גורם להמשך התמוטטות כאוטית. זה יקרה גם בשפיים, ביקום, בוינגייט, בכל מני מקומות. זה רק עניין של זמן, ובזמן הזה דווקא הבניה על המצוק נעשית הרבה יותר משמעותית. נדרשת תוכנית של עשרות שנים ומאמץ לאומי כולל".
הרשויות המקומיות מוצאות את עצמן פונות שוב ושוב לממשלה ולמשרד האוצר, ללא כל מענה. המועצה האזורית עמק חפר, שבית ינאי בתחומה, ביקשה מהממשלה כמה פעמים בשנים האחרונות לסייע לה להגן על המצוק החופי. פניות אלו לא נענו, ולמועצה אין 120 מיליון שקל הנדרשים לכך. בפורום רשויות החוף מעריכים כי בהרצליה ובחדרה נדרשים בסה"כ כ-300 מיליון שקלים.
היום (יום ד׳) פנה ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, לממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, וביקש ממנו לסייע בדחיפות במימון ההגנה על מצוקי הכורכר בהרצליה בכ-150 מיליון שקלים, בשל "סכנת חיים מידית". לדבריו, "בשנים האחרונות אנו עדים להאצה משמעותית בקצב בליית המצוק, וזאת בשל מספר גורמים, בהם: שינויי האקלים והתגברות עוצמת הסערות; שינויים במשטר הגשמים; התערבות אנושית בקו החוף", כתב פישר.
הוא הוסיף כי "העובדה שמצוק הכורכר נמצא במרחב אורבני צפוף מגבירה משמעותית את הסיכון לחיי אדם, הן למתרחצים בחוף והן למבנים ולתשתיות הממוקמים על גג המצוק. לכן אני מתריע ש"אסון מירון 2" הוא רק עניין של זמן. אני קורא לך לפעול באופן מידי להקמת הקרן המיוחדת ולהעמיד מידית מימון ממשלתי לביצוע ההגנות החופיות. אין מדובר בפרויקט מוניציפלי גרידא, אלא בפרויקט בעל חשיבות לאומית שנועד למנוע אסון כבד".
רגע לפני שמערכת גשם סוערת תכנס לישראל בסוף השבוע ותסכן שוב את אזורי המצוקים, גם בפורום רשויות החוף מקווים למצוא אוזן קשבת במשרד האוצר. לדברי אופיר פז פינס, יו״ר הפורום: "פורום רשויות החוף ממשיך לדרוש להעביר את הסמכויות לטיפול במצוק היבשתי לחברה הממשלתית להגנת המצוק, המטפלת במצוק הימי. אין הגיון בהפרדה. גורם אחד צריך לעסוק בהגנה וחיזוק המצוק.
"הממשלה גוררת רגליים. האוצר לא מוכן לתקצב והמצוק ממשיך להתפורר בקצב מהיר (רק החודש שתי קריסות בהרצליה). עיריית אשקלון מתחננת ל-60 מיליון שח להצלת המלון על הצוק אבל אף אחד באוצר לא מתרגש. ברור שכשיהיה אסון והרוגים כולם ימצאו את הכסף שחסר. אבל אז אנחנו לא נסתפק בשום דבר פחות מחקירה פלילית נגד אלה שלא עשו דבר למרות שהכתובת רשומה על המצוק באותיות קידוש לבנה".
