ניתוחהחגיגות סביב הגירעון מופרזות, כמו הנתון
ניתוח
החגיגות סביב הגירעון מופרזות, כמו הנתון
גירעון של 6.9%, שהוא כ־136 מיליארד שקל, גבוה בהרבה ממה שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה בימי שגרה והוא גבוה גם מהגירעון שהממשלה תכננה עד אוקטובר 2024, אז עוד דיברו שם על 6.6%; הדבר בוודאי אינו מעיד על "נכונות" המדיניות הכלכלית, כפי שצהלו נתניהו וסמוטריץ'
"המדדים הללו הם הוכחה נוספת לנכונות המדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים", כך הגיבו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו לנתון שהגירעון הממשלתי ב־2024 יעמוד על 6.9%. ותגובתם דורשת תגובה. נתעלם לרגע מהעובדה שכמעט בלתי אפשרי לחשוב על נתון מאקרו־כלכלי יחיד, שיהיה הוכחה לכך שמדיניות כלכלית היא "נכונה", וגם נתעלם לרגע מהעובדה שגם אם יש כזה נתון, הוא בוודאות לא "גירעון של 6.9%". נתעלם מכל אלו כי דיון כלכלי צריך להסתכל על ההקשר, על התמונה הרחבה.
גירעון של 6.9%, שהוא כ־136 מיליארד שקל, גבוה בהרבה ממה שמדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה בימי שגרה והוא גבוה גם מהגירעון שהממשלה תכננה עד אוקטובר 2024, אז עוד דיברו בממשלה על 6.6%. יתר על כן, הגירעון כולל כספי קרן הפיצויים עומד בעצם על 150 מיליארד שקל. הסיבה להתלהבות של נתניהו־סמוטריץ' קשורה לכך שבדצמבר, התקציב הוגדל בעוד 33 מיליארד, ובהתאמה הוגדלה תקרת הגירעון ל־7.7%, ולכן, לעומת הצפי האחרון, הופתענו לטובה.
ולמה הופתענו לטובה ומה זה בעצם מוכיח? זה מוכיח בראש ובראשונה כי קשה מאוד לעשות תחזיות אמינות להיקף הכנסות המדינה, במיוחד כשמדובר בשנת מלחמה. הסיבה לכך שהגירעון נמוך נובעת מכך שהתחזית של ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי, לא תאמה את הכנסות המדינה בפועל. אברמזון העריך בפברואר 2024, כי ההכנסות יהיו כ־454 מיליארד שקל. בהמשך הוא עדכן את התחזית כלפי מעלה ל-465 מיליארד שקל ביוני, ושוב באוקטובר ל־474.2 שקל. לשמחתנו, בסוף מדינת ישראל הכניסה כ־485 מיליארד. ההכנסות הללו, אגב, נמוכות ב־13 מיליארד שקל ממה שהעריכו באוצר ערב המלחמה שייגבה ב־2024.
מדוע התחזית של אברמזון לא תאמה את העובדות בשטח? האם הוא לא העריך נכון את השפעת המדיניות הכלכלית של נתניהו־סמוטריץ' על ההכנסות? ככל הנראה זו לא הסיבה. השגיאה בתחזית קשורה בעיקר לכך שאין מודלים טובים לחזות את ההשפעה של הגדלת התקציב המתוכנן ב־107 מיליארד על תשלומי המסים. הרי הוצאות הממשלה חוזרות בסוף לאנשים שצורכים ומשלמים מסים. אין מודלים טובים, שחוזים כמה אנשים מקדימים רכישות כלי רכב בגלל העלאת מס על המכוניות בתחילת 2025, וגם אין מודלים עדכניים שחוזים את ההשפעה של אינפלציה על היקף ההכנסות ממסים. אם התחזיות של אברמזון הן נקודת המוצא, ונתניהו־סמוטריץ' מודדים את עצמם לפי הסטייה שלהם מהתחזיות שלו, מעניין מה יגידו על כך שתחזית הצמיחה של אברמזון היתה בינואר של 1.6%, וביוני של 1.9%, ובפועל אנו מצפים לצמיחה של 0.6%. מה יגידו על כך שתחזית האינפלציה של אברמזון היתה 2.5% בינואר 2024, ביוני עמדה על 3.1%, ובפועל אנחנו צופים אינפלציה של 3.4%.
הכנסות המדינה הפתיעו אותנו לטובה. עם זאת, ההפתעה רחוקה מלהיות דרמטית. היא מלמדת כמובן על חוסנו של המשק הישראלי, אך גם נובעת מגורמים זמניים, כמו אינפלציה, גידול בהוצאות הממשלה והקדמת רכישות של כלי רכב. טעויות בתחזית של הכלכלן הראשי, שמשקפות גישה שמרנית, היו וימשיכו להיות. ב־2022 לדוגמה, הגבייה הפתיעה בעשרות רבות של מיליארדים. הטעות בתחזית לכשעצמה איננה מלמדת דבר על ה"נכונות" של מדיניות כלכלית כלשהי, ובוודאי שלא מוכיחה אותה. לפעמים הפתעות הן רק הפתעות, והן בעיקר הזדמנות ללמוד איך משפרים תחזיות.
