ישראל חווה חורף שחון; אחוז המשקעים עומד על 60% ביחס לממוצע
ישראל חווה חורף שחון; אחוז המשקעים עומד על 60% ביחס לממוצע
על פי רשות המים, החורף הנוכחי ממוקם במקום אחד לפני האחרון מבחינת כמויות הגשמים בשבע השנים האחרונות; בדרום המצב חמור במיוחד עם 30% בלבד מהממוצע. התחזית: המצב צפוי להחמיר בחודשים הקרובים
רשות המים מאששת את ממצאי השירות המטאורולוגי: ישראל חווה חורף שחון, הגשמים עד כה לא מצליחים להדביק את הממוצע העונתי ולמלא את המאגרים. לפי בדיקת רשות המים, אחוז המשקעים הארצי עומד על כ-60% בלבד ביחס לממוצע הרב-שנתי לתקופה זו, ובדרום רק 30% - ״תמונת מצב מדאיגה לחורף הנוכחי. הנתונים מדגישים את האתגרים ההולכים וגוברים בניהול מקורות המים של מדינת ישראל״.
החורף הנוכחי ממוקם כרגע במקום אחד לפני האחרון מבחינת כמויות הגשמים בשבע השנים האחרונות, כאשר החורף השחון נרשם בשנת 2022-2023. אחוז המשקעים הארצי עומד על כ-60% בלבד ביחס לממוצע הרב-שנתי לתקופה זו, באזורים מסוימים נרשמו חריגות חיוביות: במורדות הכרמל, לדוגמה, נמדדו 120% מהממוצע הרב-שנתי, ובתחנת נחל תנינים נרשמו כבר 540 מ"מ גשם, מעל הממוצע השנתי לאזור.
לעומת זאת, אזורים אחרים רשמו כמויות נמוכות באופן משמעותי. בהר המרכזי, לדוגמה, נמדדו רק 60% מהממוצע השנתי, ובאזור הכנרת נרשמו 50% בלבד מהממוצע, ובגליל המערבי, 70%. מצב הממטרים בצפון הארץ משתקף היטב במצב הכינרת. מפלס הכנרת עומד כיום על 211.26- מטרים, נמוך ב-20 ס"מ לעומת התקופה המקבילה אשתקד (211.06-). מאז תחילת השנה ההידרולוגית (אוקטובר), המפלס ירד בכ-38 ס"מ. מהמינימום שנרשם באמצע דצמבר, חלה עד כה עלייה של 14 ס"מ.
לפי נתונים אחרונים של השירות המטאורולוגי, בחלקים נרחבים בארץ הבצורת השנה היא החמורה ביותר ב-65 השנים האחרונות. כמויות המשקעים שירדו מתחילת עונת הגשמים ועד כה נמוכות משמעותית מהממוצע הרב שנתי. כתוצאה מכך התפתח ברוב חלקי הארץ גירעון חמור בכמויות הגשמים (למעט אזור חדרה-זיכרון יעקב), כאשר מאז שנת 1960 לא היה גרעון כה חמור בכמויות גשמים באזורים אלה בארץ. כך למשל, בצפון הנגב ובמרכז הנגב ירדו כ-25% עד 30% ביחס לממוצע עד אמצע ינואר, באזור עוטף עזה, שם גדלים גידולים חקלאיים רבים הזקוקים לגשם לשם התפתחותם, 30%-40% בהרי יהודה והשפלה: 40%-45% ביחס לממוצע העונתי.
עוד לפי השירות המטאורולוגי, הצפי לחודשים הקרובים אינו מזהיר אף הוא. על פי ממוצע כלל המודלים לחיזוי משקעים לטווח ארוך גם בחודשים הקרובים (ינואר-אפריל) צפויות כמויות המשקעים להיות מתחת לממוצע ולהסתכם בכ- 80% ומטה ביחס לממוצע הרב שנתי לתקופה זו.
בשל מגמת שינויי האקלים המחמירה, ישראל הולכת ומתייבשת, ועשויה לחוות הפחתה בכמות הגשמים בעשורים הבאים – לצד עלייה בתדירות ועוצמת השיטפונות. גם הקיץ יהפוך חם הרבה יותר, כשאחוז הימים בהם לא יתמודדו התושבים עם עומסי חום – ילך ויקטן. המגמה בישראל מצטרפת לנעשה בעולם. לפי שירות האקלים האירופי ״קופרניקוס״, שנת 2024 הייתה השנה החמה ביותר על פני כדור הארץ, מאז החלו המדידות הגלובליות. זהו אינו אירוע חד-פעמי: 2024 שברה את השיא של 2023, ששברה את השיא של 2016, ששברה את השיא של 2010 – כך על פי נתוני הארגון המטאורולוגי העולמי. בסך הכל, עשר השנים האחרונות הן החמות ביותר מאז תחילת המדידות.
שינויי האקלים הוסיפו 41 ימים של חום מסוכן בשנת 2024, לפי הדו"ח של WWA, רשת מדענים הבוחנים את תפקיד ההתחממות הגלובלית באירועי מזג אוויר קיצוניים, וארגון המחקר והדיווח Climate Central. 26 אירועי קיצון בלבד שבדק הארגון מתוך רבים שהתרחשו השנה, גרמו לבדם למותם של 3,700 בני אדם ו״לעקירתם של מיליונים״. מדינות רבות נאלצו להתמודד עם הנזקים. כך למשל, מתוך 16 אירועי שיטפונות מ-2024 שבדקו החוקרים, כי 15 הינם תוצאה של גשמים עוצמתיים במיוחד הקשורים לשינויי האקלים.
העלות הכלכלית של אירועי הקיצון מורגשת היטב. עשרת אסונות האקלים היקרים ביותר בעולם בשנת 2024, גרמו נזקים של 229 מיליארד דולר. שלושה רבעים מההרס הפיננסי התרחשו בארה״ב, שם מכחיש האקלים דונלד טראמפ חזר השבוע לכהן כנשיא. זאת, שעה שבלוס אנג׳לס עדיין נאבקים הכבאים בשריפות הענק שפרצו בתחילת החודש.