ניתוחמה הם חוגגים? הגירעון האמיתי ב-2024 גבוה מה-6.9% שהציג האוצר
ניתוח
מה הם חוגגים? הגירעון האמיתי ב-2024 גבוה מה-6.9% שהציג האוצר
לפני ששר האוצר וראש הממשלה פותחים שמפניות, כדאי לקחת בחשבון שאת הגירעון הרשמי של ממשלת ישראל עבור המוסדות הבינלאומיים קובעת הלמ"ס. כך למשל דו"ח החשב הכללי שפורסם לא כולל הוצאות של 6 מיליארד שקל מקרן הפיצויים וגביית המסים בדצמבר הושפעה מהקדמת רכישות לפני העלאת המע"מ. אנליסטים: התחזית ל-2025 בעייתית
1. שר האוצר וראש הממשלה מצאו לנכון להוציא הודעה כדי לחגוג גירעון של 6.9% תמ"ג. זה הנתון שפרסם החשב הכללי היום שבוע אחרי שסמוטריץ' הבטיח כי הגירעון לא יגיע ל-7%. כמה מפתיע שהגירעון טפח אבל עצר בדיוק לפני שהוא משנה קידומת.
אבל לפני שפותחים שמפניות כדאי לקחת בחשבון כמה "פרטים". קודם כל זה לא הגירעון הרשמי של ממשלת ישראל. עם כל הכבוד לחשב הכללי ולמשרד האוצר, מי שקובע עבור המוסדות הבינלאומיים (קרן המטבע, OECD, חברות הדירוג) את הגירעון היא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) והיא מחשבת את הגירעון לפי כללים בינלאומיים – קרי, אחרת. דוגמא לכך קיבלנו כבר בשנה שעברה כאשר אותו סמוטריץ' "חגג" גירעון של 4.2% תמ"ג וכמה שבועות אחרי זה הגיעו הורסי המסיבה של הלמ"ס עם מספר אחר לגמרי - 5% תוצר.
השנה הסיפור הולך לחזור על עצמו ולפי הערכות מקדימות, בעוצמה לא פחותה. הנה דוגמא ראשונה: קרן פיצויים, אותה קרן " חוץ תקציבית רישומית" שממשלת ישראל יצרה ב-2007 והכנסותיה מגיעות ממס רכוש ומס רכישה ואמורה להיות המקור לתשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה. האוצר החליט כי ההוצאה בגין הקרן הזו לא תירשם. למה? ככה (יש תירוץ רשמי על צמצום התנודתיות בגירעון). למעשה, התרגיל החשבונאי הוא שמפחיתים רישומית את ההכנסות ממס רכוש ומס רכישה בסכום שמועבר לקרן פיצויים, ומנגד הפיצויים לא יירשמו כהוצאה במקרה של תשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה. הוצאות קרן הפיצויים רק נספרות לצורך חישוב החובאך לא הגירעון.
לפי מספרים שהציגו האוצר ורשות המסים, הוצאות הקרן השנה הגיעו לכ-14.4 מיליארד שקלים (מספר לא סופי) אך רשות המסים כבר העבירה 8 מיליארד שקלים לכיסוי ההוצאה. כלומר, ישנם כ-6 מיליארד שקלים שפקידי הלמ"ס הולכים לספור כגירעון שהם כ-0.3% אחוזי תוצר. כלומר, הגרעון, כבר עכשיו הוא 7.2% תוצר.
דוגמא נוספת: החשכ"ל מחשב את הריבית על החוב על פי בסיס מזומן ולא מחשב הצמדה. בלמ"ס מחשבים על בסיס צבירה וכן מחשבים הצמדה. היות שהאינפלציה צפויה לעמוד השנה על 3.4% וכשליש מהחוב הוא צמוד, ההפרש הולך להיות משמעותי לטובת הגדלת הגירעון. כמובן שאלו הן עובדות מוגמרות. אבל "תרגילים" שניתן לעשות כדי "לסדר" קצת את המספרים. הרי גביית מסים ,שם הייתה ההפתעה הגדולה, היא לא מדע מדויק. מה הכוונה? אפשר למשל להגביר את קצב גביית שומות מסויימות או לעכב קתץ החזרי מס. אלו פעולות פשוטות ולגיטימיות לחלוטין. אבל אין כל דרך להוכיח אותן.
2. ישנם עוד כמה משתני מאקרו שמסבירים את הקטנת הגירעון לעומת תקרה של 7.7% שנקבעה לקראת סוף שנת 2024. האינפלציה שחרגה מיעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (זה תפקידו של בנק ישראל לרסן אותה). לפי הערכות בשוק, בשנת 2024 האינפלציה תעמוד על 3.4%. ברגע שיש אינפלציה והמחירים עולים, אז הגבייה גדלה בשיעור דומה (האינפלציה מבוססת על שינוי מחירים מסל הצריכה של משקי הבית הישראלים). כאמור, הסיפור הגדול נמצא בזינוק החד של גביית המסים. הכנסות המדינה ממסים הגיעו בדצמבר לשיא של כל השנה (47.8 מיליארד שקלים) 18% יותר מהממוצע החודשי במהלך 2024 ומספר שיא של כל הזמנים (למעט ינואר 2022 אז היה 47.9 מיליארד). מהות עניין הוא הכנסות ממסים שגם זינקו לכ-44 מיליארד שקלים. גם כאן יד הממשלה ניכרת במובן השלילי.
חבילת המסים הכבדה שהושתה עלינו ב-2025 כדי לממן את המלחמה (ולא רק) גרמה לישראלים להקדים צריכה. לפי רשות המסים, הקדמת רכישת כלי רכב בדצמבר האחרון מסבירה 4.7 מיליארד שקלים הקדמה מהכנסות מסים "אשר תבוא על חשבון יבוא במחצית הראשונה של 2025". וזו הבעיה, מה שאתה גובה היום, לא תגבה מחר. אין גבייה כפולה. אבל זה לא הכל: גם המע"מ עלה ב-1 לינואר, דבר שגרם לישראלים לקנות ולקנות- כאילו אין מחר. לפי רשות המסים, בחודש דצמבר 2024, בהשוואה לדצמבר 2023, נרשמה עלייה חדה יותר ביבוא של מוצרי החשמל הלבנים: במקררים, מכונות כביסה ומייבשי כביסה חלה עלייה של 42.8%, 124.5%, 68.7% ו- 59.7% בהתאמה. "הייבוא הגבוה מוסבר, ככל הנראה, ע"י עלייה בצריכה טרם העלאת שיעור המע"מ מ- 17% ל- 18%", טוענים ברשות ובצדק. אגב, בחודש דצמבר 2024 הייתה עלייה חדה אף יותר של 187.6% לעומת דצמבר 2023 ביבוא מסכי טלויזיה. זו לא תנודה רגילה. גם אם לוקחים בחשבון שהפעילות בדצמבר 2023 היתה מתונה כי הישראלים עוד ליקקו את הפצעים מהמחדל של אוקטובר ולא היו במצב רוח של רכישות.
3. אז מה בדיוק חוגגים בעצם? גירעון של 7.2% תמ"ג הוא לא סיבה לשום מסיבה. הוא גירעון עתק. וזה אחרי גירעון של 5% ולפני גירעון של 5% ב-2025 כפי שמסתמן כבר עתה. ואולי חוגגים את העובדה כי השנה הצמיחה לנפש תהיה שלילית (למרות הזינוק החד בהוצאות הממשלה שמגדילות את התוצר)? או את הירידה בתוצר העסקי? הרי הממשלה אישרה תקציב 2025 עם גירעון של 4.4% תמ"ג אבל כבר נחשף כי זו תקרה "גמישה" והיא יכולה להגיע ל-4.9% תמ"ג. בנק ישראל כבר חוזה שזה יהיה 4.7% והחבילה הפיסקאלית עוד לא הגיעה לועדות ולא אושרה סופית.
יתרה מזו, תקציב 2025 מניח הנחה שלא כולם שמו לב אליה והיא אקסיומה כמעט בלתי אפשרית: אין כמעט גידול בהוצאות המשרדים האזרחיים (הוצאות בניכוי הוצאות ביטחון). נתוני הגירעון ל-2024 מראים באופן ברור גידול בהוצאות הממשלה שאינן קשורות למלחמה (גם לא כולל הוצאות אזרחיות שקשורות למלחמה) של 6%. איך בדיוק ההוצאות האזרחיות לא יעלו כאשר אוכלוסיית ישראל גדלה ב-2% בממוצע? דווקא בתקופה של העלאות מסים וירידה בהכנסה הפנויה?כנראה שלאזרחי ישראל לא יהיה הרבה מה לחגוג. אך חשוב מכל המספרים על התקציב, הוא התוכן שלו. וזה מה שחשוב שתזכרו מתקציב 2024: בדומה לתקציב 2025, הוא כמעט ולא ביטל הסכמים קואליציוניים מיותרים, הוא כלל הוצאות מופרזות על משרדי ממשלה מיותרים לחלוטין לרבות תקציבי טיסות רבות לחו"ל. האם החגיגות כוללות גם את העובדה שלראשונה בתולדות המדינה הממשלה חטפה הורדות דירוג על ידי שלושת המדרגות? אז אפשר להמשיך להסביר שהכל זה "המלחמה" אבל לפי התוכניות המוצהרות של שני האנשים הכי חזקים בממשלה - אחד מהם הוא שר האוצר - המלחמה הזו לא תיגמר כי אחרי כל מה שנעשה כעת, יש לכבוש את עזה לתקופה ממושכת כפי שהבטיח בשבוע שעבר בשיחה עם תומכי הציונות הדתית.
ומה עשתה ממשלת ישראל ב-2024 כדי להקל על יוקר המחייה שהתפרץ כבר בתחילת 2025 באין מפריע? לא היו בו כמעט רפורמות ושינויים מבניים כדי להגדיל את הצמיחה העתידית וגם לא כדי להגדיל את הפריון. המשבר לא נוצל למטרות האלו כי למרות המלחמה היו מטרות חשובות בהרבה: ההפיכה המשטרית, סגירת התאגיד, חיסול הרשות השופטת, חיסול הפקידות המקצועית, מהלכים "חשובים" למשקי הבית בישראל . אז מה יש לחגוג? את חזרת תושבי הצפון לבתיהם?את קריסת אלפי עסקים של עצמאים בשל נטל המילואים שנכפה עליהם? או אולי את הירידה מהארץ של 82.7 אלף ישראלים שעזבו את המדינה ב-2024?
