סגור
סיגל דדון לוי מנכ"לית מכבי מוסף נשים
סיגל דדון לוי. "יש כשל תכנוני של המדינה בהכשרת רופאים, וגם לאיגודים המקצועיים היה נוח לשמר את המחסור" (צילום: אוראל כהן)
מובילות 2025

"בשנים הקרובות המחסור ברופאים יחריף לרמה הגבוהה ביותר אי פעם"

סיגל דדון־לוי, מנכ"לית מכבי, מתמודדת עם הקושי לספק שירותי בריאות כשיש במערכת מעט מדי רופאים, גייסה 300 מטפלי בריאות הנפש מאז אוקטובר 2023, ובונה על רפואה מותאמת אישית: "נעשה ריצוף גנטי לכל מטופל"

סיגל דדון־לוי

מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, בת 54, מתל אביב, נשואה ואם לשניים • בעלת שני תארים ראשונים: במשפטים מהקריה האקדמית אונו ובמדעי הרוח והחברה מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה
סיגל דדון־לוי, מנכ"לית מכבי שירותי בריאות, מכירה היטב את הארגון שבראשו היא עומדת בארבע השנים האחרונות. היא החלה לעבוד בו לפני 27 שנים, ומילאה בו מגוון תפקידי ניהול, בהם ראשת אגף שירות ושיווק, ראשת מחוז השרון ומ"מ ראש חטיבת התפעול.
ההיכרות העמוקה שלה עם מערכת הבריאות מספקת זווית ראייה ייחודית, כשהיא מתבקשת להתייחס למחסור הקריטי ברופאים בישראל או לקשיים במערך בריאות הנפש, שנאנק תחת הלחץ האדיר בעקבות 7 באוקטובר והמלחמה.
"יש עלייה של 40% בזמני המתנה לתורים בכל הקופות. זו בעיה ברמה הלאומית, שנובעת ממחסור ברופאים", אומרת דדון־לוי. "שיעור הרופאים בישראל כיום נמוך ב־10% מהממוצע במדינות ה־OECD, והמחסור צפוי לגדול עוד יותר".
מבוטחים של מכבי מחכים לפעמים חודשים לתורים בתחומים הכי בסיסיים, כמו רפואת עור או אף אוזן גרון. מה קרה לכם?
"זה לא שיש רופאים ואנחנו לא מגייסים אותם. לפני כמה שנים רופאים עמדו בתור כשרציתי לגייס, אבל היום כולנו נלחמים עליהם. השינויים האלה הם חיצוניים למכבי".
מה הסיבה לכך?
"יש כשל תכנוני של המדינה בהכשרת רופאים, וגם לאיגודים המקצועיים היה נוח לשמר את המחסור. 'לייצר' רופא חדש לוקח שמונה שנים. כשיש מחסור באנדוקרינולוגים, בנוירולוגים, ברפואת נשים, ברופאי אף אוזן גרון, ואפילו ברפואת משפחה — הזמינות נפגעת, והפער ביחס שבין מה שיש למה שנדרש עוד יחריף. זו מצוקה אדירה".
וזה בזמן שצעירים בישראל נאבקים ללמוד רפואה, אבל רובם נאלצים ללמוד בחו"ל.
"זה כשל, חד משמעית. 60% מטובי בנינו ובנותנו לומדים רפואה מחוץ לישראל כי כאן אין מספיק מקומות ללמוד. אילו יכולת הייצור פה היתה יותר גדולה, הרופאים שלומדים בחו"ל היו 'אקסטרה', וזה לא מה שקורה. אבל זה ישתנה: הועברו לא מעט רפורמות, יש תוכנית לתמרוץ סטודנטים ישראלים שלומדים בחו"ל במלגות אם יתחייבו לחזור ולשמש רופאים בפריפריה, והוקם בית הספר החדש לרפואה באוניברסיטת רייכמן שאנחנו שותפים להקמה שלו. זה יספק לנו עוד 80 סטודנטים לשנה כבר בעוד ארבע שנים" (אחרי הריאיון נודע על פתיחת בתי ספר לרפואה גם במכון ויצמן ובאוניברסיטת חיפה).
רייכמן? את מדברת על תוכנית לעשירים בלבד, עם שכר לימוד של 100 אלף שקל בשנה.
"אין סיבה שהמדינה לא תיקח חלק בסבסוד הסטודנטים האלה (כלומר בחלק היחסי שבו תומכים בסטודנטים באוניברסיטאות — דב"נ). עולה לא פחות ללמוד בחו"ל — 20 אלף יורו לשנה רק עבור הלימודים, ובנוסף לכך ישנן עלויות של מגורים, מחיה וטיסות".
מתי נגיע לשיא השפל?
"רפורמת יציב מצמצמת את מספר האוניברסיטאות בעולם שהלימודים בהן יוכרו בישראל, וזה אומר שמשנת 2026 יהיו לנו בין 400 ל־500 רופאים פחות בשנה. זה משבר שיורגש בעיקר בפריפריה. עד שנראה התחלה של הגדלת מספר הסטודנטים, הודות לרייכמן ולעוד אוניברסיטאות שמגדילות את מספר הלומדים אצלן, נחווה בשלוש־ארבע השנים הקרובות ירידה נוספת בזמינות הרופאים והחרפה של המשבר לרמה הגבוהה ביותר שהיתה בישראל אי פעם. נגיע לשפל, ואז נתרומם. בשיא השפל נראה החרפה בזמני המתנה, וייקחו עוד 5-4 שנים עד שנקצור את פירות הרפורמות והמהלכים שנעשו".
מה תעשו במהלך התקופה הזאת? כבר היום קשה למטופלים.
"השקענו 150 מיליון שקל כדי להוסיף רופאים. אנחנו מתמודדים בכל הערוצים האפשריים, אבל המשבר הזה יפגוש את כולם. רופאים שלנו שמעוניינים בכך עובדים אצלנו גם בגיל מבוגר, אחרי היציאה לפנסיה, וזה אחד הדברים שמסייעים לנו במחסור. עם זאת, כבר היום 50% מהרופאים הפעילים בישראל הם מעל גיל 55, ו־12% מעל גיל הפרישה. במקביל, אנחנו פועלים בעוד דרכים לייעל את העבודה (למשל הסמכת אחיות לבצע אבחון גריאטרי — דב"נ), ולהוריד עומס מיותר מרופאים".
בנוסף למחסור המובנה, לא מעט רופאים עוזבים את ישראל בגלל ההפיכה המשטרית והמלחמה.
"כל חודש אני שומעת על רופא חשוב או שניים שעוזבים. חלקם עוזבים כדי להרוויח יותר; אחרים כדי להתפתח מקצועית; יש כאלה שעוזבים בגלל המלחמה, ואחרים בגלל המצב הפוליטי – ואכן יש פה בעיה, שיוצרת מלחמה על כל רופא. את אלה שהחליטו לעבור לחו"ל לא ניתן לשכנע להישאר, כי מי שעושה את זה כבר מבושל ומגובש. זו לא החלטה של רגע. רוב הרופאים שעוזבים הם מהמרכז, וכל רופא אחראי על כמה אלפי מטופלים, כך שזה לא פשוט. כל עזיבה של רופא היא אובדן עבורנו. מצד שני, המלחמה יצרה פה גם לכידות, ויש אנשים שמבינים שהאנטישמיות העולה בעולם מייצרת סביבה שבה הם לא ירצו לגדל בה את הילדים שלהם".

"משבר הביטוח הסיעודי לא ייפתר בגזרות על המבוטחים"

אחד הנושאים המשמעותיים ביותר שעל שולחנה של מנכ"לית הקופה השנייה בגודלה בישראל הוא משבר הביטוח הסיעודי. הנושא הגיע לכותרות כשהתברר שהראל, ספקית הביטוח הסיעודי של שירותי בריאות כללית שבמסגרתה מבוטחים 2.6 מיליון איש, הודיעה שלא תאריך את ההסכם. לקראת סוף דצמבר האחרון — רגע לפני פקיעת תוקף הפוליסה — רשות שוק ההון הקלה באופן משמעותי את תנאי הביטוח, ואפשרה להראל להאריך את ההסכם בשנתיים, אך מדובר בפלסטר. פתרון ארוך טווח לבעיית הביטוח הסיעודי, שמבחינת חברות הביטוח הפך להיות נטול מודל כלכלי, טרם נמצא.
מדובר בקצבה של בסך הכל 300 אלף שקלים לחמש שנים לאלו שיהיו זכאים לה. למה היא בסכנה?
"בשנים האחרונות היתה הקלה ביכולת להגיש תביעות ולקבל קצבאות, כשבמקביל האוכלוסייה מזדקנת וחיה יותר זמן. התוצאה היתה עלייה של 150% בהוצאות על תביעות, שהביאה להידלדלות ואף להתרוקנות הקופות. יחד עם זאת, ניתן לראות את ההבדלים בין קופות החולים והקרנות השונות. קרן הביטוח של מכבי חזקה ויציבה. יש בה 9 מיליארד שקל, וזה פער אדיר ביחס ליתר הקופות".
זה לא אומר שחברת הביטוח מנורה הצטיינה? אתם רק הפלטפורמה, היא זו שמפעילה את הפוליסות.
"לא. זה משקף גם אלמנטים של ניהול, והקופה מאוד מעורבת. מכבי מאוד מעורבת בהיקף האישורים שניתנים (להפעלת ביטוחים סיעודיים — דב"נ). נכון לעכשיו, יש פתרון לכל קופות החולים עד סוף 2026, אבל זאת אכן בעיה לאומית. אנשים חסכו כסף הרבה מאוד שנים כדי להיות בטוחים שיהיה גוף שיממן להם את הטיפול הסיעודי אם יגיעו לרגע שבו יזדקקו לו".
אז הפתרון לאי־הכדאיות הכלכלית של הביטוח הוא פתרון דרקוני של העלאת מחיר הפרמיה או אפילו חיוב ילדים בביטוח סיעודי?
"זה לא רע לחייב ילדים, אבל זו בעיה כי יש אוכלוסיות שלא יוכלו לשלם את התוספת, כך שגם המדינה צריכה להכניס את היד לכיס. צעדים כאלה, בשילוב עם ניהול דקדקני יותר של הקרן, יכולים לייצר איזון שיבטיח ביטוח סיעודי ראוי לאוכלוסייה שהולכת לחיות יותר זמן. זה בהחלט נושא שילווה אותנו בשנתיים הקרובות. מכבי תתנגד לפתרון שיטיל את העומס כולו על המבוטחים. נילחם בכל האמצעים שעומדים לרשותנו, וגם פנייה לבג"ץ היא אפשרות. אם יימצא פתרון לאומי כולל שיסדיר את הנושא והמדינה תיקח חלק על עצמה, יהיה בזה היגיון, אבל אסור להפיל הכל על המטופלים ולהכביד עליהם".
הטבח והמלחמה הביאו לעלייה משמעותית בדרישה לשירותי בריאות הנפש. מה מצבכם בתחום?
"תמיד היה משבר בתחום בריאות הנפש, אבל המלחמה העצימה אותו לרמות שלא הכרנו. סקר שעשינו מעיד שכל אדם שלישי בישראל מרגיש צורך בטיפול נפשי, בעוד שבפועל המערכת נותנת מענה רק ל־5%. מאז אוקטובר 2023 גייסנו יותר מ־300 מטפלים בתחום בריאות הנפש ופתחנו 15 שלוחות חדשות, אבל זה לא מספיק ולכן נעלה בקרוב לאוויר מערכת שתאפשר טיפול מרחוק. הכשרנו רופאי משפחה לתת טיפול תרופתי, שבעבר היה צריך ללכת לפסיכיאטר בשביל לקבל אותו.
"המטרה היא לייצר מצב שרק מי שחייב פסיכיאטרים או פסיכולוגים — שיש לנו מחסור בהם — יגיע אליהם. כשאתה במשבר זה מאלץ אותך לחשוב מחוץ לקופסה, וטיפול מרחוק הוא עוד דרך לתת מענה".
דדון־לוי חושבת ומדברת בקצב של אוטוסטרדה. היא גדלה בצפת, בת למשפחה בת 8 ילדים. “גדלתי על מודל של אמא ש־100 אחוז מהחיים שלה הם ילדים ובית”, היא אומרת. “הערצתי אותה, אבל הרגשתי שהיא לא מימשה את עצמה, ולעצמי רציתי 180 מעלות הפוך”. את דרכה במכבי החלה ב־1994 במקרה. "ראיתי פרסום בעיתון על הקורס הראשון של מכבי לבניית עתודה ניהולית. הייתי בת 24, הכי צעירה בקורס, אבל היתה לי תחושת מסוגלות גבוהה מהבית, וזה קרץ לי", היא מספרת. "אחרי חצי שנה כבר ניהלתי 120 עובדים; אחרי שלוש שנים ניהלתי 1,500 עובדים, וכשהייתי בת 31 — 7,000 עובדים, וכך הלאה".
את בתפקיד כבר ארבע שנים. מה הלאה?
"במכבי יש הגבלה של שתי קדנציות של חמש שנים בתפקיד מנכ"ל, וטוב שכך. עד אז יש הרבה מה לעשות. רפואה מותאמת אישית תשנה את עולם הרפואה, ובטווח של שלוש עד ארבע שנים אנחנו מתכוונים לעשות ריצוף גנטי לכל מטופל. זה אומר שבמקום להתעסק במחלה כשהיא מגיעה, נוכל להתערב קודם לכך אם נדע מראש באיזו קבוצת הסיכון נמצא המטופל. הרפואה הגנומית תהיה מהפכה".
איך את מרגישה עם העובדה שלאחר תור זהב של נשים שעמדו בראש מערכות בריאות, נותרת מנכ"לית קופת החולים היחידה?
"מעמד הנשים בישראל נמצא בשנים האחרונות ברגרסיה מטורפת, אנחנו הולכים אחורה בכל התחומים: פחות נשים בתפקידי יו"ר, מנכ"ליות, ראשות ערים, שרות וחברות כנסת. יש מחסור במודלים של נשים בתפקידי ניהול בכירים, וישנה תרבות ארגונית שלא תומכת בגיוון מגדרי ובקידום נשים, וזה מקרין גם על האמונה ביכולת שלהן. ב־2018 שיעור הנשים בין המנכ"לים בכל המשק היה 8.5%, וב־2024 היה 3%. שיעור הנשים בתפקידי יו"ר היה 15% וכיום 5.5%. שלושה מתוך ארבעה מנכ"לי קופות החולים היו נשים, והיום זו רק אני. גיוון מגדרי תורם לרווחיות של החברה, וחשוב ליצור לנשים סביבה מאפשרת, עם ימים קצרים וארוכים אם צריך, כדי שכשמחפשים מנכ"ל לחברה מספיק נשים יתמודדו על התפקיד".
מה לדעתך הסיבה לרגרסיה?
"יש בעיה של תרבות ארגונית שלא מקדמת, וחסרים מודלים לחיקוי שיגרמו לנשים לומר: 'גם אני רוצה, גם אני יכולה'. השירות הציבורי צריך לתת דוגמה, והמסקנה שלי היא שצריך לשעוט קדימה על 120 קמ"ש בלי להוריד את הרגל מהגז".