3.7 מיליארד שקל לפיתוח היישובים בעוטף עזה מחכים לאישור הכנסת
3.7 מיליארד שקל לפיתוח היישובים בעוטף עזה מחכים לאישור הכנסת
לקראת הדיונים על החוק שמסדיר את התקציב לשיקום יישובים בדרום שנפגעו במלחמה, הוכן במינהלת תקומה דו"ח שחושף את היקפי הפגיעות ברכוש, בגוף ובנפש שספגו תושבי העוטף. "צפויות להם עוד שנים רבות של התמודדות", מציין הדו"ח
בעקבות אירועי 7 באוקטובר תושבים ביישובים שמרוחקים עד 7 ק"מ מרצועת עזה קיבלו ממס רכוש פיצויים בסכום כולל של 308 מיליון שקל, פי 11 מהפיצוי ליישובים שנפגעו במתקפה ושוכנים מעבר לקו הזה, שקיבלו 26.6 מיליון שקל. בכך מגיע סכום הפיצויים על פגיעות ברכוש לכ־335 מיליון שקל.
נתונים אלה מופיעים בדו"ח שהכינה מינהלת תקומה בשיתוף מומחים עולמיים ובו ניתוח של המאפיינים הייחודיים של יישובי עוטף עזה שמכונים עתה חבל תקומה. למעשה, סכום הפיצוי שיועבר ליישובים עבור שיקום ההרס גבוה פי 5 מהסכום שהתקבל מקרן הפיצויים של מס רכוש משום שמינהלת תקומה יצרה כללים שאינם מופיעים בחוק ומאפשרים להציע פתרון למצב חסר התקדים. הסכומים שהועברו ממס רכוש מספקים השוואה באשר לממדי ההרס ביישובים שקרובים לגדר לעומת אלו שמעבר לקו 7 ק"מ.
ניתוח זה הוכן לקראת אישור חוק תקומה בכנסת, וכן בעקבות עתירות לבג"ץ של יישובים ורשויות שביקשו לקבל נתח מתקציב תקומה.תושביהם של 13 יישובים מעוטף עזה מתגוררים עדיין בשכונות זמניות, וגם רבים מאלה שחזרו לביתם מתמודדים עם ההשלכות הפיזיות והנפשיות של אירועי 7 באוקטובר ושל 20 שנים של איום ביטחוני שקדמו להם. למרות זאת, תושבים אלה נדרשים להיאבק בכוחות פוליטיים שמנסים לכרסם בתקציב מינהלת תקומה.
החוק שמקודם בימים אלה בוועדת הכלכלה של הכנסת נועד להבטיח השקעה של המדינה בחבל הארץ הזה, אבל פוליטיקאים מתנים את אישורו בקידומה של הצעה אחרת שתבטיח תקציבים ליישובים שאינם בעוטף עזה, ובהם אופקים ונתיבות. בראש המחנה הזה עומד ח"כ שלום דנינו (הליכוד), שהוא אחיו של ראש עיריית אופקים איציק דנינו. יישובים אלה כמו גם קיבוץ גבולות והיישוב הקהילתי צוחר עתרו לבג"ץ בדרישה לקבל חלק מתקציב מינהלת תקומה.
הפתרון שהמדינה מקדמת הוא חוק תקומה, שמייצר את המסגרת החוקית שתאפשר השקעה עודפת בחבל הארץ הזה על ידי הגדרתו אזור מיקוד לאומי.
באזור שמוגדר בחוק חבל תקומה נמצאים היישובים שמרוחקים עד 7 ק"מ מגבול עזה. במקביל, 1.3 מיליארד שקל נחתכו מתקציב תקומה לטובת תוכניתשמגבש משרד ראש הממשלה כדי לאפשר השקעה ביישובים הנמצאים מחוץ לטווח 7 ק"מ. דנינו דרש בשבוע שעבר כי אישור הצעה זו בממשלה יהיה תנאי לקידום חוק תקומה, ועולה חשש כי אישור החוק יתעכב.
החוק החדש יגדיר את חבל תקומה כאזור מיקוד לאומי ויספק את המצע המשפטי שיאפשר למדינה להשקיע בו משאבים עודפים.
עם אישור החוק יופשר באופן מיידי למינהלת תקומה תקציב של 3.7 מיליארד שקל שמיועד לפיתוח וצמיחה של האזור. כמו כן, החוק יאפשר בעתיד למשרדי ממשלה להעמיד תקציבים לתוכניות שונות בחבל תקומה ללא הליכי חקיקה נוספים ואף ללא החלטת ממשלה.
הניתוח של המינהלת מלמד כי המצב המיוחד הדורש השקעה יוצאת דופן נובע מכך שכבר 20 שנה מרחף מעל ראשיהם של התושבים איום ביטחוני, שהגיע לשיאו ב־7 באוקטובר, וצפויות לתושבים עוד שנים רבות של התמודדות עם ההשלכות של המצב.
נזקים נפשיים ארוכי טווח
הדו"ח מציין חמישה רבדים שמשפיעים על החיים בעוטף עזה ולא מתקיימים יחד באף יישוב או אזור אחר בארץ. ראשית, משנת 2005, עם יציאת צה"ל מרצועת עזה, התושבים מתמודדים עם איום ביטחוני שנובע מירי מרגמות ורקטות. אומנם גם יישובים שמעבר לקו 7 ק"מ סבלו מהאיום הזה, אבל לתושבי עוטף עזה היה זמן התרעה של 15 שניות בלבד לעומת 30 שניות לנתיבות, ו־45 שניות לאופקים. על פי מחקר של פרופ' יאיר בר חיים מאוניברסיטת תל אביב, ההבדלים האלה מהותיים ומשפיעים על הסיכוי לפתח סימפטומים של פוסט־טראומה. האיום הביטחוני שיבש את שגרת החיים לאורך השנים, ובמיוחד לאחר שהתפתח איום נוסף של חדירה תת־קרקעית. אלה הובילו לשיבושים תכופים בשגרת החיים וירידה בהכנסות של עסקים ובפרנסה.
הרובד השני הוא ההשפעות הפסיכולוגיות שכרסמו בחוסן התושבים כתוצאה מהאיום המתמשך והשיבוש בשגרת החיים. מינהלת תקומה קיבלה חוות דעת מפרופ' קרייג כץ, מומחה לפסיכיאטריה של אסונות ומי שהקים את מרכז בריאות הנפש לנפגעי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר בארה"ב. לפי כץ, טראומה מוקדמת, כמו זו שממנה סבלו רבים מתושבים העוטף בעקבות האיום הביטחוני המתמשך, מחלישה את היכולת להתמודד עם טראומות נוספות. עדות להיחלשות החוסן הנפשי של התושבים אפשר לראות, בין היתר, בעלייה במספר הפניות למרכזי החוסן עוד לפני 7 באוקטובר. למשל, בשנת 2021 טופלו במרכזים האלה 6,721 אנשים לעומת 4,705 ב־2019, גידול של 43%.
הרובד השלישי והמרכזי הוא אירועי 7 באוקטובר והפגיעות חסרות התקדים בגוף, ברכוש ובנפש שספגו התושבים. הנתונים שהציגה מינהלת תקומה ממחישים את גודל השבר שעמו צריכים התושבים להתמודד. 259 מתושבי החבל נרצחו, לא כולל הרוגים מקרב כוחות הביטחון ועובדים זרים; 288 נותרו יתומים, 110 נחטפו ועשרות אלפים פונו מביתם. גם העיר אופקים שאינה נמצאת בעוטף עזה ספגה פגיעה קשה, אך לא באותו סדר גודל: נרצחו 51 תושבים מתוך 40 אלף. על פי פרופ' דניאל אולדריץ', מומחה בינלאומי לתחום החוסן החברתי־קהילתי, מי ששהה קרוב ביותר להתקפת הטרור סבל מרמות הטראומה הגבוהות ביותר ודפוסי ההחלמה והריפוי שלו היו האיטיים ביותר.
בתקומה מציינים כי מתוך 4,000 מבנים שנפגעו, 525 אינם ניתנים לשיקום וייהרסו ו־330 זקוקים לשיפוץ נרחב. נתוני מס רכוש מלמדים כי ביישובים הקרובים לרצועה הנזק גדול בהרבה מאשר ביושבים מרוחקים יותר. למשל, מס רכוש שילם כ־160 מיליון שקל לבתים במועצה האזורית אשכול שנפגעו בטבח והם במרחק של 7 ק"מ מהגבול. לעומת זאת, עבור פגיעה בבתים ביישובים שבאותה מועצה אך מעבר לקו 7 ק"מ שולמו פיצויים בהיקף של 1.6 מיליון שקל.
70% מהעסקים נפגעו
ברובד הרביעי התושבים מתמודדים גם עם השלכות פינוים הממושך מאז אוקטובר 2023. בסך הכל, 15,818 תושבי חבל תקומה פונו מביתם לתקופה ארוכה של כשנה ולעתים יותר. מצב זה מעמיק את הקשיים הנפשיים, ואכן נמצאה עלייה בדיווח על מצוקה נפשית מקרב המפונים לעומת תושבי יישובים שלא פונו. כמו כן הוצגו נתונים על עלייה בתופעות רפואיות שהרקע שלהן עשוי להיות נפשי, למשל כאבי ראש, בעיות עור ובעיות שינה, וכן יש גידול בצריכת תרופות לשינה ולהתמודדות עם דיכאון וחרדה. בנוסף יש כמובן ירידה חדה בפעילות הכלכלית: למשל, על פי נתוני ביטוח לאומי נרשמה ירידה של 14% במספר העסקים בעוטף עזה בחודשים ינואר עד יולי 2024. לשם השוואה, באותה תקופה במחוז דרום כולו נרשמה ירידה של 1% בלבד.
על פי רשות המסים, במחצית השנה הראשונה לאחר פרוץ המלחמה, 70% מהעסקים בחבל דיווחו על ירידה בהכנסות לעומת 53% במחוז הדרום בניכוי יישובי החבל. ביישובי החבל 28% מהעסקים דיווחו על ירידה של מעל 80% בהכנסות לעומת 9.5% בלבד במחוז הדרום בניכוי יישובי החבל.
על פי נתוני ביטוח לאומי, בחבל תקומה יש גם ירידה חדה יותר מאשר בשאר הארץ בשיעור המועסקים: בינואר עד יולי 2024 היתה ירידה של 19% בתושבי החבל המועסקים לעומת 1% בלבד בקרב תושבים מיישובים אחרים במחוז דרום.
הרובד החמישי שמבדל את חבל תקומה ומצדיק השקעה מיוחדת בו הוא התחזית כי הקשיים בתחום הנפשי והכלכלי ילוו את התושבים גם בעתיד. על פי מומחים שעמם התייעצה מינהלת תקומה, אפשר למתן את ההשלכות של הקשיים האלה על ידי התערבות ממוקדת באמצעות תוכנית ארוכת שנים. למשל, לתוכנית לטיפול בריאותי ונפשי לנפגעי מתקפת 11 בספטמבר במנהטן יש תקציב עד לשנת 2090.
