מדוע דוחף ח"כ אלמוג כהן להקמת שדה תעופה בנבטים?
מדוע דוחף ח"כ אלמוג כהן להקמת שדה תעופה בנבטים?
הח"כ מעוצמה יהודית דוחף קמפיין לטובת תושבי הדרום, אלא שההחלטה להקים שדה התעופה מקודמת במוסדות התכנון מ־2017 ונתונה רק לסמכות הממשלה. לחוק שהוא מוביל לא תהיה כל השפעה אך הוא יקנה לו הון פוליטי
הדיון שייערך היום בוועדת הכלכלה של הכנסת יוכל להתמודד במצעד הדיונים המיותרים. הוועדה תעסוק בחוק להקמת שדה תעופה בנבטים, שקידם ח”כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) ואושר בקריאה טרומית בתחילת החודש. כהן זכה לתמיכת הקואליציה וועדת השרים לחקיקה, פחות מיממה לאחר שהוא הצביע עם הקואליציה בעד החוק למיסוי הרווחים הכלואים, ובניגוד לעמדת מפלגתו עוצמה יהודית. בכנסת מעריכים כי פניו של כהן הם לצאת ממפלגת עוצמה יהודית ולהגיע לליכוד.
טיעוניו של כהן בעד שדה התעופה הזה כבדי משקל ומשכנעים, אלא שאין בהם צורך משום שהתוכנית להקמת השדה כבר מקודמת במוסדות התכנון משנת 2017, והחלטה על הקמתו של השדה במיקום זה או אחר לא תתקבל בחקיקה אלא על ידי הממשלה. המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקדמת כבר שמונה שנים תוכנית מפורטת להקמת שדה התעופה בנבטים ואחד נוסף ברמת דוד שבעמק יזרעאל. יש גם שורה של החלטות ממשלה שהאחרונה בהן התקבלה בינואר 2024 והיא מורה על המשך קידום הליכי התכנון של שדות התעופה האלה. על פי טיוטת החוק שתעלה לדיון היום, יוקם צוות היגוי שיפעל לתכנון והקמת שדה התעופה בנבטים. הליכי התכנון שכאמור כבר יצאו לדרך לפני שנים.
הליכי התכנון האלה מתקיימים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שהיא המוסד הגבוה לתכנון, וכפופה ישירות לממשלה. הממשלה היא זו שמאשרת סופית תוכניות כאלה, והיא תתבקש לעשות זאת גם במקרה הזה. שמור לה כמובן שיקול הדעת האם לאשר אותן ולתת להן תוקף או לא. החוק שקידם כהן לא ישנה את העובדות האלה, אך הדיונים בו יקנו לחברי הכנסת במה לנאומים חוצבי להבות בעד פיתוח הנגב.
מוסדות התכנון כפופים לשר הפנים משה ארבל שאומנם הצביע בעד החוק, אך בתגובה לפניית כלכליסט הודה כי החוק מיותר: "החקיקה היא לא דרך לעקוף הליכי תכנון. אישרתי להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית בלבד כדי לקדם דיון ושיח בנושא".
החוק שמקדם כהן הוא ניסיון לקבוע עובדות בשטח, ובעיקר להתמודד עם התנגדות עזה של חיל האוויר להקמת השדה בנבטים. אבל ההחלטה על מיקום השדה המשלים לנתב"ג לא תתקבל בחקיקה, אלא במוסדות התכנון, בממשלה ובמיוחד בקבינט הביטחוני שאמור לדון בסוגיה בשבועות הקרובים. משום שזהו הפורום שבפניו יכולים לחשוף בצה"ל את מלוא האתגרים שהקמה של שדה התעופה האזרחי בנבטים יוצרת.
בחיל האוויר מתנגדים לשדה נוסף בדרום
במינהל התכנון מקדמים תכנון והקמה של שני שדות התעופה מתוך גישה כי שניהם יהיו נחוצים בעוד כמה עשורים. לעומת זאת בצה"ל מתנגדים בתוקף לתוכנית נבטים. הטענה היא כי הוספה של נתיבי טיסה אזרחיים לאזור יפגעו ביכולת של חיל האוויר להמריא ולנחות מבסיס נבטים ומבסיס חצרים, בסיסים שאין להם תחליף. מבחינת צה"ל הנזק הביטחוני חמור אף יותר אם יוקמו שני שדות התעופה - הן ברמת דוד והן בנבטים. מערכת הביטחון נרתמת לתכנון השדה ברמת דוד ורואה בו הפתרון היחיד האפשרי, ולא משתפת פעולה עם ההליכים לתכנון שדה התעופה בנבטים.
מצד שני מומחים סבורים כי אפשר למצוא פתרון לקשיים שמעורר שדה התעופה בנבטים. האלוף במיל’ נמרוד שפר, לשעבר ראש אגף תכנון בחיל האוויר, אומר כי "המדינה צריכה לעשות מה שנכון למדינה גם אם חיל האוויר מתנגד. אין ספק שבנגב צריך שדה תעופה והמדינה צריכה להגיד לחיל האוויר, בואו עם פתרונות, אל תבואו עם בעיה. יש חולשה של המדינה מול חיל האוויר. להערכתי הסיבות להתנגדות הן נתיבי תעופה ושטחי אימון, אלה לא סוגיות מבוטלות, צריך למצוא להן מענים. אבל אין דבר שאין לו פתרון".
הצורך בשדה תעופה בינלאומי נוסף נובע מכך שנמל התעופה בן גוריון יגיע בקרוב לרוויה, ערב הקורונה בשנת 2019 עברו בו 24 מיליון נוסעים, והערכות הן כי השנה השיא הזה ישבר. הקיבולת המקסימלית של השדה היא 40 מיליון נוסעים, עם התאמות מיוחדות. אבל הערכות המתונות הן כי עד שנת 2050 יהיו 80 מיליון נוסעים.
מנהל התכנון מכוון לכך ששני שדות התעופה בנגב וברמת דוד יקומו. משום שעל פי התכנון כל אחד מהם לבד לא יוכל לתת מענה לביקוש שיגלוש מנתב"ג. התוכנית היא כי שדות התעופה האלה יהיו קטנים מנתב"ג ויתאימו לטיסות עד מערב אירופה, וללא טיסות חוצות אוקיינוס. בשדה בנבטים יעברו מידי שנה עד 10 מיליון נוסעים. את הכמות הזו אי אפשר להגדיל משום שהמרחב האווירי בו נעים מטוסי חיל האוויר מצד אחד, וטיסות בינלאומית מנתב"ג מצד השני מותיר מסדרון צר. ברמת דוד יהיו כ־20 מיליון טיסות, כך ששני שדות התעופה ישלימו את הביקוש שלא יוכל לקבל מענה בנתב"ג.
קידום התוכניות האלה יצר שיתוף פעולה יוצא דופן בין תושבים בעמק יזרעאל שבו רמת דוד לתושבי הדרום. שתי הקבוצות האלה לוחצות על הקמת שדה בנבטים במקום זה שברמת דוד. הטענה היא כי הקמת השדה ברמת דוד תוביל לפגיעה באיכות הסביבה ובחקלאות. מנגד הנזק הסביבתי של השדה בנבטים קטן משמעותית, ומצד שני הוא ישמש מנוע רב־עוצמה לפיתוח הכלכלה באזור. כהן מסביר כי הקמת השדה תייצר סביבו מערכת כלכלית שלמה ותוסיף קרוב ל־50 אלף מקומות עבודה לנגב.
המחלוקות בשאלת השדה המשלים לנתב"ג וחוסר היכולת של פוליטיקאים לקבל החלטות לא פופולריות, הובילו לכך שב־30 השנה האחרונות הוקמו לפחות חמש ועדות שבחנו את הסוגיה. בשלהי שנת 2022 עם נפילת ממשלת בנט־לפיד הוועדה האחרונה שעסקה בעניין שבראשה עמד עילם שגיא, אז בכיר במשרד התחבורה, היתה קרובה להגשת מסקנותיה, כאשר נבטים ורמת דוד היו בין המועדפים.
הוועדה לא הכריעה, אלא העניקה לממשלה את היכולת לבחור את האתרים על פי הערכים שחשוב לה לקדם. לכל אתר יש יתרונות בתחום אחד וחסרונות באחר. למשל לרמת דוד יתרון מובהק מבחינה תעופתית על פני נבטים, אך חסרון בתחום הסביבתי והחברתי. אם הממשלה רוצה להקים רק אחד מהשדות היא צריכה להחליט מה מבין הערכים האלה חשוב לה יותר.
