פרשנותלביטוח הלאומי דרוש מנכ"ל מקצועי, לא מקורב לש"ס
פרשנות
לביטוח הלאומי דרוש מנכ"ל מקצועי, לא מקורב לש"ס
המוסד לביטוח לאומי הפך לקבלן הביצוע של המדינה, ממענקים למפוני המלחמה, דרך גביית מס עקיף כדי לטפל בגירעון הממשלתי ועד הודעות לנפגעי פעולות איבה. ארבע שנים קשות שחקו את הארגון והוא זקוק למנהל קבוע, אבל בש"ס ממשיכים לחכות למקורב
בביטוח הלאומי כבר רגילים שכל משימה ממשלתית מוטלת עליו - ממענק שיבה הביתה ועד מענק לכל אזרח - בין אם היא קשורה או לא לביטחון סוציאלי. אבל בסוף השבוע האחרון הוטלה על המוסד חובה באמת מוזרה, ליידע את משפחות נפגעי פעולות האיבה על שחרור הרוצחים של יקיריהם. צריך להעריך את העובדים שהתנדבו למשימה הנוראה. ועדיין, אם היה למוסד מנכ"ל קבוע, יכול להיות שהוא היה שם גבול למה שמטילים עליו. את המצב הזה, שאין מי שיגן על הביטוח הלאומי, ממחישה העובדה שהאוצר משתמש בו עכשיו לגביית 5 מיליארד שקל במסגרת דמי הביטוח הלאומי לכיסוי הגירעון בתקציב, שאין לו שום קשר למוסד. במילים אחרות, יש מס הכנסה סמוי שמוצג כדמי ביטוח סוציאלי.
במרץ האחרון מינה שר העבודה יואב בן צור את סמנכ"ל הביטוח הלאומי צביקה כהן למ"מ המנכ"ל. גם זה לא היה קל. שבועיים לא הצליחו למצוא אפילו ממלא מקום, והמוסד התנהל בלי מנכ"ל כלל. אלא שהשבוע הוארכה כהונת כהן בפעם השלישית ונראה שמינוי המנכ"ל הופך לעוד נושא של מחלוקת קבועה בין הקואליציה לבין המינהל התקין. ש"ס פשוט לא מוכנה להשלים עם כך שהיא צריכה למצוא מועמד עם ניסיון מתאים לניהול של יותר מ־100 מיליארד שקל, גם אם אינו מקורב. לא רק שאין מנכ"ל – אפילו ועדת איתור חדשה לא מונתה, אחרי שהקודמת נכשלה באיתור מועמד שיעבור את תנאי הסף. מי בכלל צריך ועדה אם אין מועמד מקורב?
המוסד לביטוח לאומי הוא מהתאגידים הסטטוטוריים הגדולים במדינה. הוא מעסיק כ־5,000 עובדים ותקציבו השנתי עומד על כ־113 מיליארד שקל. תקציבו המינהלי עומד על כ־2.7 מיליארד שקל. לכן תנאי היסוד במכרז הוא ניסיון בניהול עשרות מיליארדי שקלים. כיוון שאנשים עם ניסיון כזה הם בדרך כלל אנשי מקצוע עצמאיים, המפלגות השונות מתחרות זו בזו בניסיון למנות מקורבים ולעקוף את דרישת היסוד, ואחר כך מועמדיהן נכשלים בוועדות המינוי. זאת במקום לאתר מועמד מתאים, אף שהוא אולי קצת פחות מקורב.
אחרי הקורונה ומלחמת לבנון השנייה אין לאיש ספק שהביטוח הלאומי הוא אחד הגופים החשובים במדינה. הוא זה שמאפשר למדינה לסייע ביעילות לתושבים, גם במשימות שלא קשורות אליו. מאז שמאיר שפיגלר עזב את תפקיד מנכ"ל המוסד באוקטובר 2022 לחברת החשמל, שלוש ועדות איתור שמינו השר לשעבר מאיר כהן והשר הנוכחי יואב בן צור לא הביאו לבחירת מנכ"ל קבוע. כהן ניסה למנות את הפרופ' למשפטים והפעיל החברתי יובל אלבשן, שנפסל בשל היעדר ניסיון ניהולי. מאז נפסלו על ידי ועדת המינויים של הביטוח הלאומי או הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות לפחות שלושה מועמדים מקורבים לש"ס - מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני, מי שהיה יו"ר הוועדה הקרואה של טבריה בועז יוסף ומנכ"ל משרד הפנים לשעבר מרדכי מרדכי. בש"ס ניסו לקדם גם את מועמדות מנכ"ל משרד הפריפריה הנגב והגליל לשעבר אריאל משעל, אבל גם לו אין ניסיון מספיק. עד מרץ 2024 עמדה בראש המוסד הסמנכ"לית ירדנה שלום שכיהנה כממלאת מקום. אלא שלאחר שוועדת המינויים פסלה את שלום למינוי קבוע, בן־צור לא יכל להאריך את כהונתה ולכן מונה כהן.
זה אומר שאת כל המלחמה צלח הביטוח הלאומי ללא מנכ"ל. זה אומר שהניסיון להקפיא את הקצבאות של הביטוח הלאומי התנהל ללא מנכ"ל שיאבק בהקפאה. במקום זה ניהלו אותו שר העבודה בן צור ויו"ר ש"ס אריה דרעי. יש להעריך אותם על כך, אבל הם לא תחליף למנכ"ל מקצועי. בסופו של דבר נמצא פתרון בעייתי של העלאת דמי הביטוח הלאומי דווקא במדרגה הנמוכה שלהם, כך שהיא פוגעת בצורה זהה בעשירון העליון והתחתון.
מעבר לאתגרים הידועים, ארבע השנים האחרונות שחקו את הביטוח הלאומי. בהיעדר מנכ"ל קבוע וכאשר כל תשומת הלב מופנית לשוטף, ספק אם מישהו התפנה לחשוב שם על רפורמות והפקת לקחים. הביטוח הלאומי צריך בהקדם מנכ"ל קבוע ראוי, בעל ניסיון וחזון חברתי וחזון של חדשנות. המנכ"ל הזה צריך להכניס את המוסד לעידן הבינה המלאכותית, לבלום את הזינוק בתשלומי קצבאות הסיעוד, ולמצוא פתרון לגירעון האקטוארי. הוא צריך להיות עצמאי, ממלכתי ולא פוליטי. וזה אומר שש"ס צריכה למצוא מישהו שהוא פחות מקורב ויותר מתאים לתפקיד.
