מודל דטרויט: מפת דרכים להתחדשות הצפון
מודל דטרויט: מפת דרכים להתחדשות הצפון
ישראל של 2025, במיוחד באזורי הצפון והדרום שנפגעו במלחמה, ניצבת בפני אתגרים של שיקום ושימור אוכלוסייה, עו"ד בלה ברדה ברקת, מומחית להשקעות נדל"ן סבורה כי מודל חדשני לשיקום אזורי שמבוסס על הפתרון החקלאות העירונית בפתרון שיושם בדטריוט יהפוך את המשבר להזדמנות כלכלית
דטרויט של 2013 עמדה בפני תהום כלכלית. העיר שהייתה פעם סמל התעשייה האמריקאית, הכריזה על פשיטת הרגל העירונית הגדולה בהיסטוריה של ארצות הברית, עם חוב של 18 מיליארד דולר. אך דווקא מתוך המשבר הזה צמח מודל חדשני להתחדשות עירונית, שיכול היום ללמד את ישראל שיעור חשוב בשיקום אזורי הצפון והדרום.
בשיאה של דטריוט, בשנות ה-50, אכלסה דטרויט כ-1.8 מיליון תושבים. תעשיית הרכב המשגשגת משכה אליה עובדים מכל רחבי המדינה, והעיר הייתה סמל להגשמת החלום האמריקאי. אולם בעשורים שלאחר מכן, העיר חוותה דעיכה דרמטית. עד 2010, אוכלוסייתה התכווצה ל-713,000 תושבים בלבד. אלפי בתים ננטשו, ושכונות שלמות הפכו לשטחי הפקר.
מתוך המשבר הזה צמח פתרון מפתיע: חקלאות עירונית. על פי נתוני עיריית דטרויט, עד 2019 הוקמו בעיר למעלה מ-1,500 חוות וגינות קהילתיות. המיזם Michigan Urban Farming Initiative, שהוקם ב-2011, היה מהראשונים להוכיח כי ניתן להפוך שטחים נטושים למרכזי ייצור מזון קהילתיים. הארגון מדווח כי החווה המרכזית שלו מייצרת כ-22,000 ק"ג של תוצרת טרייה מדי שנה, המחולקת לתושבי השכונה.
הצלחת המודל משכה תשומת לב עולמית. קרן פורד השקיעה מיליוני דולרים בתמיכה ביוזמות חקלאות עירונית בדטרויט, והעיר הפכה למעבדה חיה לחקר התחדשות עירונית. על פי מחקר של אוניברסיטת מישיגן, אזורים בעיר שבהם הוקמו חוות עירוניות חוו עלייה של 20% בערכי הנדל"ן בחמש השנים שלאחר הקמת החוות.
ישראל של 2024, במיוחד באזורי הצפון והדרום שנפגעו במלחמה, ניצבת בפני אתגרים דומים של שיקום ושימור אוכלוסייה. אך בניגוד לדטרויט של 2013, ישראל נהנית מיתרונות משמעותיים: מעמד מוביל בחקלאות טכנולוגית, מומחיות בהשקיה חכמה וחקלאות מדייקת. על פי נתוני רשות החדשנות, ישראל מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות אגריטק, עם למעלה מ-400 חברות הזנק בתחום.
במיוחד בולטת ההזדמנות בתחום החקלאות ההידרופונית והאקווהפונית. על פי דו"ח של מכון המחקר Grand View Research, השוק העולמי לחקלאות אנכית צפוי להגיע ל-31.15 מיליארד דולר עד 2030, עם קצב צמיחה שנתי של 23.6%. טכנולוגיות אלו, המאפשרות גידול מזון ללא קרקע ובשטח מצומצם, מתאימות במיוחד לאזורים עירוניים ומהוות פתרון מושלם לשיקום אזורים שנפגעו. חברות ישראליות כבר מובילות בפיתוח מערכות חכמות לחקלאות אנכית, המשלבות בינה מלאכותית וחיישנים מתקדמים לאופטימיזציה של תהליך הגידול.
שילוב בין הידע הישראלי בחקלאות טכנולוגית למודל החקלאות העירונית של דטרויט יכול ליצור מודל חדשני לשיקום אזורי. על פי מחקרים של משרד החקלאות, שטחים חקלאיים רבים בצפון נפגעו במלחמה ונזקקים לשיקום. הפיכתם למרכזי חדשנות חקלאית יכולה לא רק לחדש את הפעילות החקלאית, אלא גם למשוך אוכלוסייה צעירה ולחזק את הכלכלה המקומית.
הניסיון של דטרויט מלמד כי חקלאות עירונית היא יותר מסתם ייצור מזון - היא כלי לבניית קהילה ולחיזוק החוסן החברתי. נתוני המחלקה לחקלאות של ארה"ב מראים כי אזורים עם חוות קהילתיות מדווחים על רמות גבוהות יותר של מעורבות קהילתית ותחושת שייכות.
הצפון זקוק היום לתוכנית לאומית שתשלב בין חדשנות חקלאית לבנייה קהילתית. המודל של דטרויט מוכיח כי אפשר להפוך משבר להזדמנות, וכי דווקא מתוך ההרס יכולה לצמוח התחדשות. עם היתרון הטכנולוגי הישראלי והניסיון המוצלח של דטרויט, הצפון יכול להפוך למודל עולמי של התחדשות חקלאית-טכנולוגית.
עו"ד בלה ברדה ברקת היא יזמת ומנהלת השקעות נדל"ן
