משרד התקשורת שוקל להקל את הפיקוח על מחירי השכירות של סיבים אופטיים מבזק
לאחר שיותר מ-90% ממשקי הבית בישראל קיבלו גישה לסיבים אופטיים, משרד התקשורת פרסם קול קורא במטרה לבחון את המנגנון המחייב את בזק להשכיר את תשתיותיה למתחרות במחיר מפוקח. בין היתר נשקלת הפחתת הרגולציה באזורים עם תחרות מספקת
משרד התקשורת שוקל לבטל חלקית את אחד המנגנונים המשמעותיים בשוק התקשורת - פיקוח המחירים על שירות חכירת הסיבים האופטיים של בזק (BSA). זאת, לאור התרחבות פריסת התשתיות בישראל, שבאה לידי ביטוי בכך שכיום למעלה מ-90% ממשקי הבית בישראל יכולים להתחבר לסיבים. כמו כן, הסכמים חדשים בין החברות מצביעים על התפתחות השוק באופן טבעי.
המשרד שבניהול המנכ"ל אלעד מקדסי החל את השלב הראשון בהליך על ידי הוצאת קול קורא להערות הציבור, שלאחריהן יבחן את הטענות לקביעת השלב הבא. המשרד ציין גם שהעבודה נעשית בעזרת חברת הייעוץ AXON. המשרד טרם ציין כיצד הוא מתכוון לפעול, אך במסגרת הקול הקורא הוסיפו במשרד מספר שאלות שעשויות להעיד על הכיוון, כמו למשל הצורך בהמשך האסדרה בנחושת או מעבר לפיקוח מחירים לפי אזורים גיאוגרפיים – כלומר להתנות את הפיקוח על בסיס כמות התשתיות באותו אזור.
השוק הסיטונאי הוא שם כולל למנגנון בשוק התקשורת המאפשר לשחקניות לשכור שירותים מחברת התשתית הגדולה (בישראל – בזק) בתמורה למחיר קבוע הנקבע על ידי הרשות או המשרד הרלוונטיים. המנגנון פועל בדרכים שונות מעט בכל מדינה, אך קיים באירופה, בישראל ובמקומות נוספים.
השוק הסיטונאי התפתח בעקבות הרצון לייצר תחרות בשוק התקשורת. בעבר (במדינות רבות ולא רק בישראל), שוק התקשורת התבסס על חברה ממשלתית אחת גדולה, שבהמשך הופרטה במטרה לייצר תחרות. אלא שהשקעה בתשתיות היא יקרה ולא תמיד כדאית כלכלית במצב שכבר יש תשתית מתחרה. קושי מרכזי למשל הוא בתשתיות הבטון – כדי ששחקן חדש בשוק התקשורת ייכנס לשוק בפריסה כלל ארצית, הוא יידרש לשכור את השימוש בתשתיות מהחברה הגדולה או לחפור תשתיות בטון מתחת לכל משק בית. למונופול אין אינטרס להשכיר למתחרה את התשתיות, וחפירת תשתיות הבטון אינה כדאית כלכלית.
על מנת לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק התקשורת ולעודד את התחרות, הוחלט על מנגנון השוק הסיטונאי – המונופול (או השחקן החזק) יחויב להשכיר את השימוש בתשתיות שלו לשחקנים אחרים בשוק. כדי למנוע מצב של גביית מחירים לא סבירה ולא כלכלית, לרוב קובע הרגולטור את המחיר שבו יוכל השחקן להשכיר את השימוש בתשתיות. בישראל, השוק הסיטונאי פועל מאמצע העשור הקודם ואיפשר את הכניסה של שחקנים חדשים כמו סלקום ופרטנר לשוק הטלוויזיה והאינטרנט הביתיים. בהתחלה השוק הסיטונאי פעל על בסיס תשתיות הנחושת, ובהמשך גם בסיבים אופטיים.
לקביעת מחיר על ידי הרגולטור יש כמה חסרונות – ראשית, המחיר שנקבע על ידי גורם חיצוני לא יהיה מדויק כפי שהשוק יודע לקבוע. כמו כן, המשמעות של קביעת מחיר מפוקח בשוק היא מחיר קבוע – שיכול להיות גבוה ממה ששוק תחרותי היה משיג. אלא שבמצבים בהם אין תחרות על התשתית, קביעת התעריף הכרחית על מנת שתהיה תחרות כלשהי בשוק.
כדי לתמרץ השקעה בתשתיות גם על ידי השחקנים החדשים, מנגנוני השוק הסיטונאי כוללים את מה שמכונה "סולם ההשקעות". כל שלב בסולם כולל מחיר ושירות אחר שיספק שחקן התשתית למתחרה. כך למשל ניתן להשכיר רק את השימוש בתשתיות הפאסיביות (הבטון) ושהשחקן החדש יפרוס את הקווים בעצמו, או לעשות שימוש גם בסיבים האופטיים שפרס השחקן החדש בתמורה לתשלום חודשי גבוה יותר.
לפי הקול הקורא, בסוף השנה שעברה (2024) הייתה גישה לסיבים אופטיים, כלומר לפחות רשת אחת המחוברת למשק הבית, ל-2.81 מיליון משקי בית ברחבי הארץ, שהם 93% מכל משקי הבית בישראל. כיום פועלות שלוש רשתות סיבים בישראל: הראשונה היא של בזק, המגיעה ל-2.44 מיליון משקי בית; IBC, המגיעה ל-1.86 מיליון משקי בית; ופרטנר, עם גישה ל-1.06 מיליון משקי בית (הנתונים מתייחסים לסוף ספטמבר 2024).
המשמעות של כך היא שבאזורים רבים בישראל יש יותר מתשתית אחת למשק בית, מה שמייצר תחרות על התשתית. לכן במשרד התקשורת בוחנים אם הגיעה העת להוריד במידה מסוימת את פיקוח המחירים, לפחות בחלק מהארץ.
גורם נוסף שהוביל את המשרד לבחון את המהלך הוא העסקאות שנעשו בחודשים ובשנים האחרונות בשוק התקשורת. מדובר בהסכמי IRU – בהם חברת התשתית מגיעה להסכמות עם השחקן ששוכר את השירות לתשלום מופחת עבור השימוש בתשתית בתמורה להתחייבות לשכור את הקווים לתקופה ארוכה. ההסכם המשמעותי ביותר נחתם בדצמבר 2022 בין פרטנר לבזק, שכלל שימוש ב-120 אלף קווים של בזק למשך 15 שנה. בדצמבר חתמה בזק על הסכם ל-18 אלף קווים עם גילת ובינואר חתמה פרטנר על הסכם עם טריפל סי לעשות שימוש בתשתית שלה (ובשל בזק).
מבזק נמסר: "מסמך הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת משקף תהליך סדור כמקובל במדינות המפותחות בעולם, זאת כבסיס להתאמת מדיניות הרגולציה הקיימת לתמורות הטכנולוגיות, התחרותיות והמבניות בענף התקשורת. פרסום המסמך מייצג צעד חשוב ומשמעותי להמשך התפתחות שוק התקשורת המקומי, להגברת כושרה התחרותי של הכלכלה ולחיזוק החוסן של המשק הישראלי. התאמת הרגולציה לסטנדרטים הבינלאומיים צפויה לעודד השקעות נוספות בישראל ותתרום לחיזוק התחרות, ולשימור וביסוס המובילות הטכנולוגית של שוק התקשורת הישראל".
