הפיתרון להגירה השלילית טמון בשינוי שיטת הממשל
הפיתרון להגירה השלילית טמון בשינוי שיטת הממשל
בשנת 2024 נשבר שיא כואב ועצוב. 82,700 מאזרחי מדינת ישראל עזבו את הארץ. זה גידול של כמעט 50% לעומת השנה הקודמת, אבל מה שחשוב באמת להבין זה שמדובר בחלק ממגמה מסוכנת.
בשנת 2017 עזבו את ישראל 14,300 תושבים. ב-2019 המספר עלה ל-15,500. בשנת 2020 כבר עזבו 20,800. ב-2021 – 31,300, וב-2023 המספר קפץ ל-55,300. ואז, בשנה שעברה, נשבר שיא – כמעט 83,000 תושבים עזבו את המדינה. בין 2017 ל-2024 מדובר בזינוק של כמעט 500%.
זו אינה רק סטטיסטיקה. זו סכנה ברורה ומיידית לעתידה של מדינת ישראל.
בארגון "תנועה ישראלית" אנו פוגשים את האנשים האלה. אנחנו שומעים מהם, צעירים ומשפחות צעירות, למה הם עוזבים. זה לא המצב הביטחוני. זה אפילו לא המתח הפוליטי והאיום על הדמוקרטיה, אם כי אלו ללא ספק משפיעים.
הם עוזבים כי הם לא רואים עתיד כאן, עבורם ועבור ילדיהם. הם רואים מערכת חינוך שמאבדת כיוון, תחבורה ציבורית שלא מתפקדת, שוק תעסוקה שמתרסק, וכלכלה שלוקחת מהם יותר מאשר נותנת להם. הם רואים מדינה שלא מתמודדת עם האתגרים החברתיים והביטחוניים שלנו, ושלא מתכננת לטווח הארוך. הם לא רואים עתיד – ולכן הם בורחים לעתיד במקום אחר.
אנחנו מפסידים את השכבה הכי יצרנית במדינה – מעמד הביניים הישראלי. האנשים שמחזיקים את הכלכלה על גבם עוברים למדינות שמציעות להם את מה שהם מחפשים: חינוך איכותי, תעסוקה הוגנת, ובעיקר – אופק.
שורש הבעיה טמון במשכן הכנסת. הבעיה היא שיטת הממשל שלנו. שיטה שמקדמת פוליטיקה מגזרית וזהותית במקום לשרת את כלל הציבור. אנחנו במציאות בה לא היה מעולם פער יותר גדול בין הציבור לנבחריו. הנבחרים בכנסת דואגים לעצמם ולמקורבים, ולציבור אין דרך להשפיע עליהם.
אפשר לראות מאות אלפים מפגינים, מדברים בועדות - וכלום. אפילו למשפחות שכולות ולמשפחות החטופים והחטופות לא מקשיבים.
תראו מה קרה לאיזורים שלמים במדינה שבמשך עשורים הפקירו אותם כי לא היה להם ייצוג בכנסת. כל אוכלוסיית עוטף עזה וצפון הארץ זעקו, הפגינו, נציגי ציבור מקומיים ניסו לגרום למדינה לעשות את התפקיד הכי בסיסי שלה לספק להם ביטחון.
אבל יש גם תקווה. בעיית השורש הזו יכולה להיפתר באמצעות פתרון שורש. אנחנו צריכים לתקן את שיטת הממשל שלנו: לעבור לייצוג גאוגרפי במקום מגזרי, לבזר סמכויות אל הרשויות המקומיות והאזוריות, ולאפשר ממשק ישיר בין הציבור לנבחריו.
עלינו לגרום לכנסת להיות הפה והידיים של הציבור. אנחנו צריכים שיטת ממשל שלנבחרי הציבור יהיה בה אינטרס לשרת את טובת הכלל ולא את עצמם או המקורבים שלהם. שיטת ממשל שבה לציבור יש כוח להעניש נבחרי ציבור שדואגים לעצמם על חשבונו, ולקדם את אלו שמקדמים עתיד טוב יותר וערכים משותפים.
אנחנו בתקופה קריטית בתולדות מדינת ישראל. הטראומה של השבת השחורה, המלחמה, החללים והפצועים, החטופות והחטופות - מחייבות לעשות ריסטרט למערכות המדינה. הציבור הישראלי דורש את זה. זהו האתגר שלנו, של הדור הזה. מדינת ישראל קמה, אבל המשימה טרם הושלמה. אנחנו אזרחי ישראל, והמדינה היא אנחנו. הגיע הזמן שלנו לקחת אחריות, לדרוש עתיד, ולבנות אותו כאן.
נתי בירמן מה-נעים הוא מנכ"ל ארגון "תנועה ישראלית", הפועל לחיזוק המעורבות האזרחית במישור המקומי
