הממשלה לתושבי הצפון: או שתחזרו בתוך שבוע, או שתיקנסו
בחלק מהיישובים מבני החינוך הרוסים, באחרים בתים לא ראויים לשימוש ובמקצתם התושבים חוששים לחזור מטעמים ביטחוניים - אבל השעון מתקתק לתחילת מרץ, המועד בו ניתן לקבל מענק מלא
שבוע בדיוק לפני תחילת חזרתם המתוכננת של תושבי הצפון שפונו מבתיהם בתחילת המלחמה, אלפים מתושבי קריית שמונה, מטולה ויישובי מועצת מבואות החרמון עדיין נתונים באי ודאות. ברקע תלויות עתירות שהגישו עיריית קריית שמונה והמועצה המקומית מטולה לבג"ץ, בבקשה שיורה לממשלה על החרגתן מהמתווה הממשלתי להחזרת התושבים שפונו לפני כשנה וחצי בשל החשש ממתקפה קרקעית נרחבת של חזבאללה על הגליל.
בדיון שקיים ביום חמישי בג"ץ, נציגי המדינה הודיעו כי הממשלה תדון על דרישת עיריית קריית שמונה, שאליה הצטרפה בימים האחרונים גם מועצה אזורית מבואות החרמון, להשהות את חזרת התושבים לבתיהם. במקביל, בג"ץ הורה למדינה למסור את עמדתה בעתירה דומה שהגישה יום קודם מועצה מקומית מטולה.
הרשויות העותרות מזהירות כי מתווה החזרה של הממשלה עלול לפגוע כלכלית בתושביהן, שכן אלה מהם שלא יקדימו וישובו לבתיהם כבר בשבוע הראשון של מרץ יהיו זכאים למענקי שיבה קטנים משמעותית מאלה שיקבלו המקדימים. חרף המהלומות שצה"ל הנחית על חזבאללה עד הפסקת האש בסוף נובמבר האחרון, רבים ממפוני היישובים הסמוכים לגבול עם לבנון חוששים כי המצב הביטחוני באזור אינו יציב. באמצע השבוע שעבר צה"ל נסוג מהאזורים שבהם פעל בדרום לבנון ופרס את כוחותיו מחדש בכמה אתרים אסטרטגיים לאורך הגבול. ביישובים הסמוכים לגדר חוששים שאין בכך די כדי להבטיח את ביטחונם, ומטילים ספק אם יש בפריסה זו כדי לספק להם די הגנה מפני המגוון הרחב של האיומים מצדה השני של גדר הגבול.
1 צפייה בגלריה
חרף שלל עיסוקיו, משפטו ו"קטארגייט", נתניהו מצא זמן להירתם ולסייע לזפרני, יריבו של ראש עיריית קריית שמונה המכהן אביחי שטרן (בתמונה)
(צילום: אביהו שפירא)
ביום שישי בבוקר, ראש מועצת מבואות החרמון בני בן-מובחר פגש את מפוני כפר יובל שמתאכסנים במלון אילה שבקיבוץ איילת השחר. "בסוף החודש הם צריכים לעזוב את המלון ולשוב הביתה, אבל חיזבאללה כבר מסתובב על הגדר, ליד כפר יובל וליד מרגליות. אנשים מפחדים. מה אני אמור להגיד להם? הצעתי להם להביא את שר הביטחון, שידבר אליהם. אמרו לי 'אז יבוא שר הביטחון, יספר לנו סיפורים. איזה ביטחון יש לנו?'", תיאר בשיחה עם כלכליסט.
מועצת מבואת החרמון מבקשת מבג"ץ שיורה למדינה להשהות את חזרת התושבים עד יולי, בנימוק שעד אז יהיה ניתן לבחון את יציבות הפסקת האש עם חיזבאללה ואת יעילותם של סידורי הביטחון החדשים לאורך הגזרה.
"אי אפשר לצפות מתושבי דישון, מרגליות או כפר יובל שנמצאים מטר מהגבול לחזור הביתה במצב הזה", אמר. "יש לנו עסק עם אויב רע, אסור לנו להאמין לו. ראינו בלילה איך חמאס שיטה בנו עם הגופה שהחזיר לישראל והתברר שאינה גופתה של שירי ביבס. וכאן, מצדו השני של הגבול יש אויב רע הרבה הרבה יותר. אסור לנו להתבלבל".
בן-מובחר תולה את יהבו בבג"ץ, אולי הוא יגלה כלפי תושביו את האמפתיה שהממשלה ממאנת לגלות. "או שבתקופה הקרובה יתפסו את השטח כוחות אמריקאים או שיתפסו אותו כוחותינו, ואני אומר את זה בכאב, כי זה אומר שחיילים שלנו ישלמו את המחיר", אמר. "אני מדבר איתך ומול העיניים שלי נמצאת תמונתו של רס"ן איתן בלחסן ז"ל שנפל ב־1999 בקרב עם מחבלים בלבנון. אני בדיוק נמצא אצל אמא שלו ציונה במושב רמות נפתלי, אוכל שניצל. איתן היה מפקד סיירת הצנחנים, והחברים שלו שילמו את המחיר מול האויב האכזר הזה".
לכל אחת מהרשויות הצפוניות שעתרו בימים האחרונים לבג"ץ הסיפור שלה. בעוד זה של מבואות החרמון מתמקד בבעיית הביטחון, בקריית שמונה מדברים על מצב בתי הספר וטוענים כי הם אינם מאפשרים לימודים תקינים, הגם שאין די מורים ואנשי חינוך שיפעילו אותם. ילדי קריית שמונה לומדים מאז שפונו בבתי ספר חלופיים בטבריה, בתל אביב ובאילת. בעתירה שהגישה, העירייה התרעמה על כך שבכוונת משרד החינוך לסגור בתחילת מרץ את בתי הספר החלופיים כדי לכפות על המפונים לשוב לקריית שמונה. בשונה מהתמונה שמתארת העירייה, משרד החינוך טוען כי בכוחו לחדש את פעילות מערכת החינוך בעיר, שחלק הארי של עובדיה יתייצבו לעבודה.
בעתירה שהגישה מועצת מטולה, מדווח על הרס נרחב: כ-70% מהמבנים הציבוריים ובתי התושבים ניזוקו ברמה כלשהי מאש חזבאללה. פרט לכך, גם עמוק אל תוך הפסקת האש ראשי המושבה מתרשמים שארגון הטרור השיעי שמצפון לא מפסיד זמן וכבר מאתגר את צה"ל באמצעות רחפנים וכטב"מים שחגים לעתים תכופות בשמי האזור. בעתירה שהוגשה בידי עורכי הדין עופר צור ונועם שרף ממשרד גורניצקי ושות', נטען כי ההחלטה על השבת תושבי הצפון לבתיהם התקבלה לאחר שצה"ל קבע שאין מניעה ביטחונית לכך. ראש מועצת מטולה דוד אזולאי דרש את החומרים ואת חוות הדעת שעל בסיסם התקבלה ההחלטה, אך אלה לא ניתנו לו. בסוף השבוע, וכיממה לאחר הגשת העתירה, הורה השופט חאלד כבוב לממשלה למסור את תגובתה המקדמית עד מחר (שני).
בחירות בצל ההריסות
בשבוע שעבר הקשב של ראשי הרשויות בצפון נדד בין מאמצי השיקום של יישוביהם והוויכוחים עם משרדי הממשלה לבין הדאגה לעתידם הפוליטי. בעוד שבשאר האזורים הבחירות לרשויות המקומיות התקיימו בפברואר שעבר, ברשויות הצפוניות שתושביהן פונו, הן נערכו באמצע השבוע. 58% מבעלי זכות ההצבעה מימשו את זכותם לבחור. ברחבי הארץ ובמחנות צה"ל נפרסו 83 קלפיות, תושבים מפונים הצביעו באמצעות מעטפות כפולות, בדומה לחיילים. ספירת הקולות ארכה יומיים, תוצאות סופיות נמסרו רק ביום חמישי בערב.
הסיפור המעניין קורה בקריית שמונה, שבה הבחירות לא הוכרעו. מול ראש העירייה המכהן אביחי שטרן התמודדו אלי זפרני, אופיר יחזקאלי ומישל בן שימול. איש מהם לא השיג לפחות 40% מקולות הבוחרים ושם יערך בעוד שבוע וחצי סיבוב שני בין שטרן, שקיבל בסיבוב הראשון 39.73% מהקולות לבין זפרני שקיבל 30.14% מהקולות. כמה עשרות קולות מפרידים בין הניצחון המוחלט של שטרן על זפרני לבין הסיבוב השני.
שטרן הוא איש ליכוד, אך התמודד ברשימה עצמאית מול זפרני, שנתמך בידי מפלגת השלטון. באמצע השבוע, אף שברקע עסקאות חטופים, שליחים אמריקאים שיוצאים ובאים, משפט תיקי האלפים והתסבוכת של יועציו בפרשת "קטארגייט", ראש הממשלה בנימין נתניהו מצא זמן להירתם ולסייע לזפרני. הוא התייצב מול המצלמה וצילם סרטון הקורא לתושבים להצביע עבורו. זה לא עזר לו.
תמיכתו של נתניהו בזפרני צרמה במיוחד באמצע השנה שעברה, בזמן שהעיר הצפונית חטפה מדי יום מטחים כבדים של רקטות וטילים בעוד צה"ל הונחה להתבצר בעמדות מגננה. כשנתניהו בא לבקר בה, הוא לא טרח לפגוש את שטרן, שלא חסך ביקורת מהממשלה, אך קרא לזפרני שילווה אותו במהלך הסיור והמשיך לעשות פוליטיקה, גם אם היא קטנה ומקומית, תחת אש.
סיבוב שני יתקיים בעוד שבוע וחצי גם ביישובי המועצה האזורית הגליל העליון, שם ראש המועצה ב-13 השנים האחרונות, גיורא זלץ, לא התמודד. גם בגליל העליון התמודדו ארבעה, כשזאבי ניסן קיבל 34% מהקולות ויהודה אסף לנגלבן קיבל 28% מהם. במועצה המקומית שלומי, גבי נעמן, המועמד היחיד, הוכרז מנצח. במבואות החרמון גבר ראש המועצה בן-מובחר על איתי חיניץ, כשקיבל יותר מ-55% מהקולות. במועצת מרום הגליל נבחר עמית סופר, עם כמעט 70% מהקולות.
האתגרים שעומדים לפני ראשי הרשויות החדשים באזור ובפני אלה שממשיכים לתקופת כהונה נוספת עצומים. פרט להשבת תושביהם לבתיהם, אחרי שנה וחצי שהצפון היה שטח הפקר בלי יד מכוונת ובלי כל יחס רציני מצד הממשלה, הם יידרשו לנהל את שיקום היישובים והקהילות. בחלק מהמקומות ההרס עצום, כולל גם נזקי עזובה בשל פינויים הממושך של התושבים. על הפרק עומדים מיליארדי שקלים שהממשלה הבטיחה להקצות לשיקום ולפיתוח הצפון, ועליהם להתנהל עם יד על הדופק ולוודא שהכספים אכן יוזרמו למימוש ייעודם.
בימים האחרונים, נציבות שירות המדינה אישרה את מינויה של עינב פרץ לממלא מקום ראש המינהלת לשיקום הצפון במקום הפרויקטור שעמד בראשה במשך כמה חודשים ועזב בסוף השנה, אליעזר (צ'ייני) מרום. פרץ היא מנהלת מחוז צפון במשרד הפנים ומונתה להובלת המינהלת בידי השר במשרד האוצר שאחראי על מנהלות השיקום לדרום ולצפון, זאב אלקין. בהיותה עובדת מדינה אין צורך באישור מינויה בממשלה. לא כך במקרה של מנכ"ל משרד השיכון לשעבר ומקורבו של אלקין, אביעד פרידמן, שמינויו לראש מנהלת תקומה בדרום אושר בנציבות ביום חמישי. כעת, מינויו דורש את אישור הממשלה. אפשר לקוות שהמינויים החדשים מבשרים על גישה רצינית ואחראית יותר ביחס של המדינה לחבלי הארץ שהופקרו על ידה – ותושביהם ממשיכים לשלם את מחיר ההפקרה.
