הסוף לפלונטר: יצחק עמית נבחר לנשיא בית המשפט העליון
הסוף לפלונטר: יצחק עמית נבחר לנשיא בית המשפט העליון
למרות הניסיונות לטרפד את המינוי, עמית נבחר ברוב של 5 מתוך 9 חברי הוועדה לבחירת שופטים. 3 חברים, בהם שר המשפטים יריב לוין, החרימו את הדיון, ועמית עצמו לא השתתף בהצבעה. השופט סולברג מונה למשנה לנשיא, ובכך מסתיימת תקופה של 15 חודשים ללא נשיא קבוע בעליון
אחרי יותר מ-15 חודשים ללא נשיא קבוע בראשות בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית נבחר הערב (א') לנשיא בית המשפט העליון ה-14, ולמשנה שלו נבחר השופט נעם סולברג. זאת אחרי ישיבה שארכה קרוב לשש שעות.
בנוסף נבחרו בוועדה היום שופטים נוספים לעוד ערכאות - בבתי משפט שלום, המחוזי ובבית הדין הארצי לעבודה.
הוועדה לבחירת שופטים התכנסה בלשכת מנהל בתי המשפט ולא בלשכת שר המשפטים יריב לוין שגם לא הוציא את הזימון לכינוס הוועדה (מזכירות הוועדה היא זו שהוציאה את הזימון). בנוסף, לוין בצעד מתריס החרים את הדיון ואת ההצבעה שנערכה במסגרתו. יחד איתו החרימו את הדיון שני נציגי הקואליציה הנוספים, השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית).
שאר ששת חברי הוועדה שהגיעו לדיון היו שלושת שופטי העליון החברים בוועדה – עמית וסולברג עצמם והשופטת דפנה ברק-ארז, שני נציגי לשכת עורכי הדין, עוה"ד יונית קלמנוביץ ועו"ד מוחמד נעאמנה, ונציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר. עמית וסולברג, כמובן, לא הצביעו עבור עצמם, ובהצבעה עבור כל אחד מהם התשתתפו חמישה – שהצביעו בעד המועמדות. מדובר ברוב רגיל של 5 מבין 9 חברי הוועדה, שמספיק על פי החוק למינוי לכהונת הנשיא והמשנה.
להבדיל, למינוי שופט לעליון יש צורך ברוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה, רוב שכיום אינו בנמצא. עמית נבחר למעשה לפי שיטת הסניוריטי, הנהוגה מאז ומתמיד בישראל, ובכך גבר למעשה על השופט יוסף אלרון אשר קרא תיגר על שיטת הסניוריטי ובעידוד לוין הגיש את מועמדותו לתפקיד הנשיא.
בראשות העליון, ולמעשה בראשות אחת משלוש הרשויות של ישראל - הרשות השופטת – אין, כאמור, ראש קבוע, מאז פרישתה של הנשיאה לשעבר השופטת אסתר חיות לגמלאות באוקטובר 2023, בעקבות מלחמתו של שר המשפטים במערכת המשפט. במשך שנה כיהן השופט עוזי פוגלמן כמ"מ הנשיאה, עד שגם הוא פרש באוקטובר האחרון, ועמית החליף אותו כממלא מקום.
לוין ניסה בכל כוחו למנוע את בחירתו של עמית לנשיא העליון, כשהוא שולף כמעט כל תרגיל אפשרי בספר. פעמיים, בלחץ בג"ץ נאלץ לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים – תחילה לאחר פרוץ המלחמה הוא כינס את הוועדה כדי לבחור שופטים לכל הערכאות לאחר שנמנע מכך במשך כשנה, ובהמשך, כאשר ניסה להימנע מלדון במינויים לעליון בטענה כי הוא מעלה להצבעה רק "נושאים שאינם במחלוקת", הוציא לו בג"ץ בספטמבר צו לכינוס הוועדה לצורך דיון בבחירת נשיא קבוע לעליון ושופטים חסרים (כיום העליון פועל בהרכב חסר של שלושה שופטים).
אולם, גם זה לא הספיק וכאשר הוועדה התכנסה בחודשים האחרונים לדיון בנוגע לעליון, לוין מסמס ועכב ובלם וחסם, ולא היה נראה כי הוא מתכוון בכלל להעלות את מינוי הנשיא להצבעה, עד שבג"ץ שוב הוציא לו צו ברור עם דד ליין לקיום ההצבעה עד ה-16 בינואר. אלא שגם אז לוין עתר לבג"ץ רגע לפני בטענה שיש לדחות את הדיון וההצבעה, וגייס לטענותיו פרסומים עיתונאיים שהחלו להפציע בזה אחר זה בכלי תקשורת שונים. הקו המחבר ביניהם הוא הצבעה על ניגודי עניינים לכאורה של השופט עמית בעת שדן בתיקים שונים. בנוסף החלו לצוץ פרסומים על חריגות בנייה לכאורה בביתו במבשרת ציון. ברור היה שיש כאן יד מכוונת וקמפיין מתוזמר להשחרת עמית כדי למנוע את בחירתו. בפעם הראשונה זה עבד, ושופטי בג"ץ נתנו ארכה של עשרה ימים עד ה-26 בינואר לקיום ההצבעה, לצורך בדיקת הטענות שהועלו כלפי עמית.
אלא שזה שוב חזר על עצמו ביום חמישי האחרון כאשר לוין הגיש עוד בקשה לבג"ץ לדחיית הדיון בטענה שיש לבצע בדיקה מעמיקה ביחס לפרסומים ולטענות בהם כנגד עמית קודם לכינוס דיון הוועדה. ביום שישי היועמ"שית גלי בהרב מיארה כתבה ללוין כי "הגורם המוסמך לדון בהסתייגויות בעניינו של מ"מ הנשיא הוא הוועדה לבחירת שופטים. עד כה לא פעלת בהתאם להחלטת בית המשפט". היא ציינה בפניו שבמקום זה הוא נקט פעולות ב"נתיבים שונים וסותרים, במקום להביא את הדברים בפני הוועדה", כמו למשל קידום הגשת קובלנה נגד עמית, פנייה ישירה אליו, פנייה ליועמ"שית משרד המשפטים, פנייה לבג"ץ ועוד. לדבריה, הדבר "מעלה חשש כבד כי המטרה היא להימנע מקיום החלטותיו של בית המשפט העליון".
זמן קצר לאחר מכן ביום שישי, שלושת שופטי ההרכב, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין דחו גם הם הפעם את התרגיל הזה של לוין וכתבו בהחלטתם: "כפי שהובהר בהחלטתנו הקודמת, הגורם המוסמך לדון בהסתייגויות ביחס למועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא הוועדה לבחירת שופטים. אם הוועדה תסבור שדרוש לה פרק זמן נוסף למיצוי הדיון בטענות שתועלנה בפניה בעניינו של מועמד זה או אחר, חזקה עליה שתקבל החלטה בנושא במהלך ישיבתה". הם כתבו כי על לוין להביא את בקשתו לבחינת הטענות כנגד השופט יצחק עמית "לפני הוועדה, ולא לפנינו".
לוין, כאמור, הודיע שיחרים את הדיון וההצבעה על מינוי עמית ולמעשה לא יכיר בו כנשיא ולא ישתף עמו פעולה. ולכן גם לא הביא בפני הוועדה את ההסתייגויות שלו ממינוי עמית ואת הטענות שהוא כל כך טען שיש לברר לעומקן. ועדיין, בדיון בוועדה שהתקיים ההסתייגויות הועלו, ובמשך השעות הארוכות של הדיון, השופט עמית נימק, הסביר וענה לשאלות חברי הוועדה ביחס לטענות שהועלו כלפיו. לאחר מכן התקיימה ההצבעה ועמית נבחר לנשיא העליון.
