האם אפשר לאבחן אוטיזם בהיריון?
האם אפשר לאבחן אוטיזם בהיריון?
ספינה ביפידה (מנינגומיאלוצלה)- מתי אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית?
ספינה ביפידה (מנינגומיאלוצלה)- מהן אפשרויות התביעה?
ספינה ביפידה (מנינגומיאלוצלה) הינו מום מולד של מערכת העצבים המרכזית ועמוד השדרה, אשר נוצר עקב כישלון בהליך הסגירה של תעלת השדרה (עמוד השדרה). מום זה, המכונה "מום פתוח" הינו מצב בו חוליה אחת (או יותר) אינה מתאחה וקיימת התבלטות של קרומי הרקמה העצבית מחוץ לעמוד השדרה. במרבית המקרים יש למום זה השפעה גם על מבנה המוח (צניחה של גזע המוח לתוך תעלת עמוד השדרה עם הרחבת חדרי המוח). מנינגומיאלוצלה מלווה בפגיעה תפקודית קשה ובלתי הפיכה, הכוללת: אי שליטה על הסוגרים, הפרעות נוירולוגיות תפקודיות ושיתוק בגפיים התחתונות.
הסיבות להיווצרות המום אינן ידועות, אולם, ידוע כי נטילת חומצה פולית, במינון של 400 מ"ג ליום, חודש לפני ההתעברות ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים, יכולה להפחית את הסיכון להופעת המום בשיעור גבוה, אשר לפי מספר דיווחים, מגיע לכדי 50%-70%. בהתאם, משרד הבריאות הוציא, בשנת 2018 חוזר מנכ"ל שנושאו "טיפול בחומצה פולית להפחתת הסיכון למומים מולדים בתעלה העצבית", כאשר לפי סעיף 12 לחוזר, קיימת הנחיה כללית לכל ציבור הנשים, בגיל הפוריות, לקחת חומצה פולית, במינון 400 מיקרוגרם ליום. לגבי נשים, בגיל הפוריות, העשויות להרות, קובע החוזר כי על הגורמים המטפלים בהן (לרבות רופאי משפחה) ליידע את הנשים אודות חשיבות לקיחת חומצה פולית.
על אף החשיבות הרבה, בלקיחת חומצה פולית, למניעת ספינה ביפידה, קיימים מקרים, בהם האישה לא נטלה חומצה פולית, טרם ההיריון, מאחר והיא לא ידעה אודות החשיבות שבנטילה ונולד תינוק הסובל מספינה ביפידה (מנינגומיאלוצלה). חשוב להדגיש: ההמלצה הכללית, על פי חוזר מנכ"ל הינה לכל הנשים בגיל הפוריות (מאחר וגם אישה שאינה מתכננת היריון עשויה להרות, בטעות), כאשר לגבי נשים העשויות להרות (למשל אישה המדווחת לרופא כי היא מתכוונת להרות, או אישה המקיימת יחסי מין ואינה משתמשת באמצעי מניעה) קיימת חובה מפורשת של הגורם הטפל ליידע את האישה אודות חשיבות לקיחת חומצה פולית. חובה זו חלה לא רק על רופאי הנשים, אלא גם על רופאי המשפחה, למשל, במקרה של אישה שומרת מצוות, שאינה מבקרת אצל רופא נשים, והיא מעדכנת את רופא המשפחה על נישואיה הקרבים.
במידה ורופא לא יידע את האישה אודות חשיבות נטילת חומצה פולית טרם הכניסה להיריון ובשלושת החודשים הראשונים להיריון ונולד תינוק הסובל מספינה ביפידה (מנינגומיאלוצלה) בהחלט ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא ובה לטעון להפרת חובת הגילוי. חשוב להבין שהתביעה הינה תביעתו של הילד (באמצעות הוריו כאשר הוא קטין) ולפיכך ניתן להגיש את התביעה עד גיל 25.
הטענה בתביעות מסוג זה הינה כי אילו הרופא היה מיידע את האם אודות חשיבות לקיחת חומצה פולית, ניתן היה, בסבירות גבוהה (כאמור על פי המחקרים בין 50%-70%) למנוע את המום. מאחר ומדובר בתביעתו של הילוד, אין משמעות לשאלה האם, במידה והמום היה מתגלה במהלך ההיריון (למשל: בסקירת מערכות) ההורים היו מבקשים לבצע הפסקות היריון. שאלה זו אינה רלוונטית בתביעה זו, מאחר ומדובר בתביעה של הילוד, בעוד שההחלטה האם לבצע הפסקת היריון אם לאו הינה החלטה של ההורים. בניגוד לתביעות הולדה בעוולה (תביעות בהן הטענה הינה לקיומו של מום/ליקוי/בעיה גנטית שלא אובחנו במסגרת מעב ההיריון), בהן יכול הגוף הנתבע להעלות טענה לניתוק קשר סיבתי, בכך שההורים לא פנו או לא היו פונים לביצוע הפסקת היריון (למשל בשל אמונה דתית), בתביעות לגבי מום ספינה ביפידה, שמקורו באי נטילת חומצה פולית, טענה זו לא תתקבל ולא ניתן יהיה לטעון לניתוק קשר סיבתי.
מאת עו"ד עדי וייס בעלים ומייסדת משרד עו"ד עדי וייס
d&b – לדעת להחליט
