מדוע החלטנו להשקיע 1.2 מיליארדי שקלים בתיירות?
מדוע החלטנו להשקיע 1.2 מיליארדי שקלים בתיירות?
אפתח בכך שדווקא בימים אלה, כשישראל עסוקה רובה ככולה בנושאי בטחון והמלחמה הממושכת ביותר בתולדות המדינה עדיין לא תמה ונשלמה, דווקא היום זו העת לחשוב על "היום שאחרי", איך אנחנו ממנפים מחדש את הכלכלה, איך מחדשים את הצמיחה וכן, כן, איך אנו הופכים את ישראל למעצמת תיירות ומממשים סוף, סוף את הפוטנציאל הגלום בענף חשוב זה מעצם קדושתה של ישראל ל-3 דתות.
בקבוצת מזרחי ובניו החלטנו להיכנס לענף המלונאות בעיתוי שב"הפוך על הפוך" נכון וכדאי כלכלית. בתוכנית האסטרטגית שלנו אנו עתידים להשקיע 1.2 מיליארדי שקלים, ברשת מלונות MIZ שתכלול 9 בתי מלון, מתוכם 3 מלונות ספא מרפא בים המלח, ביניהם מלון במושבה "מגדל" שעל שפת הכנרת ומעיין נון (עין נון), שיהווה אבן שואבת לצליינים נוצרים ונופשים ישראליים, 2 בתי מלון בהרצליה פיתוח ועוד 3 מלונות בוטיק בבת ים.
מניתוח שערכנו מתברר כי במהלך השנים הקרובות צפוי בארץ מחסור קריטי בחדרי מלון לתיירות נכנסת. אם ערב המלחמה הגיעו אלינו כ-3.5 מיליון תיירים מחו"ל והמומחים בענף דיברו כבר על 4-5 מיליון ואף יותר מכך, ההערכה שלנו הינה שנגיע תוך פחות מעשור למספר דו ספרתי ולהתקרב ל-10 מילוני תיירים. מספר זה מתבסס על כך שבעולם כולו קיים פוטנציאל למאות מיליוני תיירים מידי שנה ומדינות המרוחקות מאיתנו מרחק שעות טיסה ספורות דוגמת צרפת, ספרד, איטליה ויוון נהנות מעשרות מיליוני (50-60 מיליון) תיירים לשנה.
מדינת ישראל, על אף ממדיה המאוד צנועים, נהנית ממספר יתרונות שאין להרבה מדינות:
ראשית, אנו נהנים בממוצע מכ-320 ימי שמש לשנה, זאת בהשוואה לכ-200 ימי שמש בלבד במדינות דוגמת צרפת או איטליה. ובמילים אחרות, יש לנו 8 חודשי שמש מובהקים וגם חודשי החורף נחשבים לחמימים ביחס לאלה של רוב רובן של המדינות המתחרות.
שנית, דווקא ה"קוטן" של מדינת ישראל מהווה יתרון מובהק, זאת משום שבשעה-שעתיים נסיעה בלבד יכול התייר ליהנות מחד גיסא מנוף מדברי עם כל האטרקציות המשולבות בכך ומאידך גיסא מהירוק של הגליל שישוקם תוך פרק זמן קצר. די בחבילה תיירותית של עד שבוע ימים בלבד, על מנת להתבשם מהייחודיות ומהנוף ההטרוגני הפיזי והאנושי של מדינת ישראל, של נופש ושמש, דת והיסטוריה.
שלישית, ישראל משלבת בתוכה לא רק נופים אלא גם היסטוריה של אלפי שנים, מוקד משיכה למאות מיליוני נוצרים מכל רחבי העולם, מה שמכונה בעגה "תיירות צליינית" אם שפע אתרים סביב הכנרת, ברחבי הגליל ובמיקומים נוספים.
רביעית, נושא תיירות המרפא הפך במהלך השנים האחרונות ללהיט בכל רחבי העולם. אין זה סוד שהתכונות של מימי ים המלח עושים נפלאות הן לגוף והן לנשמה וכי הפוטנציאל התיירותי של האגם המיוחד, נכס לאומי נדיר והנמוך ביותר בתבל עודנו רחוק מאוד ממימוש.
חמישית, זמן הטיסה אלינו מכל היעדים באירופה מסתכם בשעות ספורות בלבד, שמפרידות בין הקור האירופי העז לבין השמש הישראלית החמימה.
לסיכום, אני צופה כי עד מהרה, כשיידומו הדי התותחים וקצב החיים יחזור למסלולו, נראה לא רק המוני ישראלים יוצאים לחו"ל, אלא גם המוני תיירים מכל המינים והגוונים מגיעים אלינו, בין אם לתיירות מרפא, בין אם כצליינים ובין אם כתיירים מן השורה הרוצים לטעום מטעמיה של הארץ הנפלאה שלנו!
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"
