פרשנותהמחסום האחרון לפני רפובליקת בננות בישראל
פרשנות
המחסום האחרון לפני רפובליקת בננות בישראל
היועמ"שית גלי בהרב־מיארה מתנגדת להפרות הבוטות של החוק מצדה של הממשלה או לניסיונות לפגוע בעקרון הדמוקרטי של הפרדת הרשויות. זה הספיק למכונות הרעל להפוך את שומרת הסף האחרונה לאויבת העם והשלטון ולנסות להדיחה
בימים האחרונים מתגברות הקריאות של שרים בממשלה וחברי קואליציה לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את היועמ"שית גלי בהרב־מיארה. בנוסף, פורסם כי מזכיר הממשלה יוסי פוקס פנה לשרים וביקש רשימות של המהלכים שהיועמ"שית מעכבת ו"תוקעת", כאשר החשש הוא שזה חלק מניסיון להכין תשתית לקראת ניסיון ממשלתי להדיחה. עוד קודם, במה שנדמה כמעין "הכנת הקרקע" לניסיון להדחת היועמ"שית, הדהדו השופרות של נתניהו ברשתות רשימות נושאים שבהם בהרב־מיארה לעומתית לממשלה, וכביכול מפריעה לשרים ולקואליציה "למשול".
העובדה שבהרב־מיארה נאלצה להיות לא פעם לעומתית לממשלה ולגופים שונים וגם לסרב לייצג את הממשלה ושריה לא אחת בעתירות שונות שהוגשו לבג"ץ, היא משום שפעולות רבות של הממשלה היו בלתי סבירות ובלתי חוקיות - בין השאר בנוגע לסוגיית הגיוס הפוגעת בערך השוויון בפני החוק; בנושא שמירת עצמאות מערכת המשפט שנועדה לאזן את הכוח של הממשלה ולהבטיח שלאזרח יהיה גוף שיוכל לפנות אליו בבקשת סעד; בנושא הניסיון לפוליטיזציה של המינויים במערכת הציבורית כולל של שומרי סף והחלשתם; בנוגע לפגיעה בשלטון החוק, בזכויות אדם או מתן הכשר לשחיתות שלטונית ועוד. נזכיר שבהרב־מיארה גם התנגדה לבקשת נתניהו לדחות את עדותו במשפט הפלילי נגדו, ואכן בית המשפט קבע שעדותו תחל בתחילת דצמבר.
שופטי בג"ץ קיבלו במרבית המקרים שהגיעו למבחן את עמדת היועמ"שית, והוציאו צווים, החלטות שיפוטיות ופסקי דין שתמכו בעמדתה והתערבו בפעולות הממשלה או הכנסת. "שום יועמ"ש שמכבד את עצמו ומזהה את החתירה תחת שלטון החוק ופעולות בחוסר סמכות לא היה נוהג אחרת, אחרת זו פשיטת רגל של מוסד הייעוץ המשפטי", אומרים גורמים משפטיים המעורים בממשק שבין הממשלה ליועמ"שית.
בהרב־מיארה נחשבת דווקא ליועמ"שית "נוחה" לממשלת ימין - הן בכל הקשור לגב המשפטי שניתן לניהול המלחמה והן בנוגע להכשרת והסדרת ההתיישבות הצעירה בשטחי יהודה ושומרון. לדברי גורמים משפטיים, לראיה, אין אף גוף ביטחוני שיכול להלין על מניעה של פעולות מלחמתיות על ידי היועמ"שית. הייעוץ המשפטי גם זכה לשבחים על ניהול המערכה המשפטית הבינלאומית בהאג.
בנוסף, היועמ"שית סייעה לממשלה להעביר תיקוני חקיקה רבים, כולל כאלה הקשורים למלחמה כמו תקנות לשעת חירום וכן תקציבי מדינה דרמטיים. "יועץ שהיה רוצה לסכל את הממשלה היה 'מחפש' אותה בתקציב. היא לעומת זאת דאגה שהמדיניות של הממשלה תצא לפועל בגבולות החוק", אומר גורם משפטי, "מנסים לשווק כאילו היא לא משתפת פעולה עם הממשלה, אבל זו פיקציה".
איפה כן אפשר לראות את היועמ"שית - שמתוקף תפקידה היא הפרשנית של החוק בישראל - נעמדת על הרגליים האחוריות ונאבקת בממשלה כדי שזו תקיים את הדין? במקרים של ניסיונות חתירה תחת שלטון החוק, בעת שננקטות פעולות בחוסר סמכות, כאשר ישנה פגיעה פוטנציאלית בזכויות אדם ובערכים כמו שוויון בפני החוק, ובמקרים שמעודדים שחיתות שלטונית. "הוויכוחים הגדולים הם על ההארד־קור של שלטון החוק", אומר גורם משפטי.
נגד השתמטות בני הישיבות משירות צבאי ושמירה על שוויון בנטל
אפשר לחלק את העמידה הלעומתית הזו לממשלה לפי נושאים. הראשון שבהם, אשר מנקז אליו כעת את עיקר הזעם מצד הממשלה והחרדים, האוחזים במפתחות ההישרדות שלה, הוא העמדה שהיועמ"שית משמיעה בכל הנוגע להשתמטות בני הישיבות משירות צבאי והמשך המימון שלהם. היועמ"שית הציגה בבג"ץ עמדה ברורה, שאחרי פקיעת תוקף החוק שפוטר את בני הישיבות מגיוס ואי העברת חוק חדש, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם על פי דין. מסיבה זו היא גם התנגדה להמשך מימון המדינה למשתמטים. עמדה זו אומצה בפסיקת בג"ץ דרמטית ביוני השנה.
בהמשך כאשר נעשו ניסיונות מעקף של הקואליציה על ידי העברת חוק המעונות שיאפשר סבסוד שלהם רק על סמך המצב התעסוקתי של האם (כלומר גם אם האב אינו עובד או לא משרת בצבא) היועמ"שית התנגדה לכך. היא הסבירה שהחוק יעודד השתמטות פסולה משירות בצה״ל ויגביר את הפגיעה במשרתים בצבא ובשיוויון בנטל, ולכן לא יכול להיחשב חוקתי. למעשה, בכך בהרב־מיארה ניסתה להגן הן על צרכי הצבא והן על ערכים שאמורים להיות חשובים לכל אזרח במדינה. בדיוק מאותה סיבה היא גם עמדה על כך שתוכנית מערכת הביטחון לשלוח 7,000 צווי גיוס לבני ישיבות תצא לפועל באופן מיידי, חרף פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, "לשם עמידה בהוראות הדין ובהתחייבויות המדינה בבית המשפט".
הגנה על עצמאות מערכת המשפט ומניעת פוליטיזציה
זירה נוספת שהיועמ"שית נאלצה לצאת למגננה היתה הניסיונות של הממשלה לפגוע מאז כינונה בעצמאות מערכת המשפט ובמעמד בית המשפט העליון, וכן ליטול ממנו כלים שיאפשרו לו להגן על האזרחים מול שרירות ליבה של הממשלה. כך למשל, בסוגיית ביטול עילת הסבירות באמצעות שינוי בחוק יסוד, היועמ"שית הציגה בבג"ץ עמדת נגד לממשלה. "התיקון נועל את שערי בתי המשפט בפני כל אדם או קבוצה, שנפגעו מכך שהממשלה או מי משריה פעלו מולם בחוסר סבירות קיצוני, בכל הקשר שהוא", כתבה בהרב־מיארה לבג"ץ. "בכך נלקח מהציבור אמצעי חשוב ביותר להתגונן מפני הפעלת כוח שלטוני בשרירות ושלא לטובת הציבור". כזכור, בפסק דין דרמטי, בג"ץ התערב והשיב את עילת הסבירות על כנה.
אלא שכאן לא הסתיימו ניסיונות הממשלה ושר המשפטים יריב לוין לפגוע במערכת המשפט. לאחר שלא הצליח להביא בחקיקה לשינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, לוין נמנע במשך חודשים רבים מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמעשה "ייבש" את המערכת, לאחר שהבין שאין לו רוב בוועדה. העובדה שלא מונו מאות תקני שופטים למרות העומס הרב על המערכת, פוגעת בסופו של דבר בכל אזרח שזקוק לחסדי מערכת המשפט.
בהרב־מיארה, כמו שאמור היה לנהוג כל יועץ משפטי סביר, הצטרפה לעמדת העותרים נגד לוין, בשני סיבובים של עתירות לבג"ץ. זאת הן כדי לחייב את לוין לכנס את הוועדה בראשית הדרך לטובת מינוי שופטים חסרים בכלל המערכת, והן לאחרונה כאשר הוא שוב נמנע מכינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון ושופטים חסרים - מה שמשאיר את הרשות השופטת בישראל ללא נשיא קבוע כבר יותר משנה, ופוגע בתפקודה ובהפרדת הרשויות, שהיא תנאי יסוד בדמוקרטיה. בג"ץ אכן הורה לו לכנס את הוועדה שאמורה להתכנס בסוף נובמבר.
הגנה על שומרי סף בשירות הציבורי
עוד זירה חשובה שבה בהרב־מיארה עמדה מול פעולות הממשלה, באה להגן על שומרי סף וגורמים בעמדות מפתח בשירות הציבורי. זאת כדי לשמור על תקינות המינויים מתוך הסתכלות על טובת הציבור והאזרחים, שהאינטרס שלהם הוא משרתי ציבור מקצועיים ואיכותיים שמגנים על האינטרסים שלהם, ולא מינוי של עבדים נרצעים שמיישרים קו עם גחמות אישיות ופוליטיות ומחויבים למי שממנה אותם ולא לשלטון החוק או לאידיאל ציבורי.
מסיבה זו, בין היתר, בהרב־מיארה התנגדה להחלטת נתניהו והממשלה לשנות את דרך הבחירה בנציב שירות המדינה, והזהירה כי "מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי". היא הסבירה ששינוי הבחירה יוצר מצב חדש שלפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. בסופו של דבר הממשלה נאלצה לתקן את החלטתה. וזו רק דוגמא לחשיבות העמידה הנחושה של בהרב־מיארה מול הניסיונות לפגוע בשומרי הסף.
היועמ"שית גם יצאה להגנתו בבג"ץ של יו"ר הדואר מישאל וקנין, נגד ניסיונות השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם לפטרו, מעל הראש של מנהלת רשות החברות הממשלתיות. ליועמ"שית היה חשוב אז להציב קו גבול ברור לכך ששרים לא יכולים להתערב באופן שרירותי ללא צידוק בפעילותן של חברות ממשלתיות. בג"ץ אז קיבל את עמדתה ופסק פה אחד כי מדובר במקרה חריג ובלתי סביר באופן קיצוני, וביטל את ההדחה.
באותו הקשר אפשר להזכיר את המאבק שניהלה היועמ"שית מול מפכ"ל המשטרה דני לוי, שביקש להדיח את יועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא באמצעות הזזתו לתפקיד אחר במשטרה. בהרב־מיארה הבהירה לו שהמהלך שבוצע בהליך בזק בניגוד לרצון הקצין, ללא התייעצות עמה כמי שאחראית על היועצים המשפטיים ברשויות השונות, אינו תקין ויש ספק בחוקיותו. אחרי שטען שאין לו חובת היוועצות עמה, לוי לבסוף נאלץ לחזור בו - והקפיא את הדחת כהנא.
מתוך אותו רציונל של ניסיון להגן על היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה מתוך חשש לפגיעה בעצמאות התפקיד ומינוי ממלאי מקום התלויים בשרים, בהרב־מיארה גם מתנגדת כעת לניסיון הממשלה להדיח באופן מיידי עד סוף השנה יועמ"שים אשר השלימו 7 שנות כהונה. אמנם הדבר מתבסס על החלטת ממשלה ישנה, אך הוצאת המהלך לפועל באופן מיידי, נועד, לדבריה, לפגוע ב"יועצים משפטיים מסויימים על רקע עמידתם המקצועית מול הדרג הממונה".
נגד השתלטות פוליטיקאים על המשטרה ועל התקשורת
בהרב־מיארה נלחמת גם מול ניסיונותיו החוזרים של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להתערב בעבודת המשטרה ונגד הפוליטיזציה שלה. הרציונל הוא שלאיש פוליטי אסור להתערב בשיקולים המקצועיים של השוטרים, להבדיל מהתווית מדיניות.
בשנתיים האחרונות היו אינספור הזדמנויות שבהן בהרב־מיארה נזעקה כדי לשמור על עצמאות המשטרה ועל כך שהיא תפעל על פי החוק והדין. הנה רשימה חלקית, בנוסף למקרה של אלעזר כהנא: בלימה (זמנית בלבד) של הדחת מפקד מחוז תל אביב לשעבר ניצב עמי אשד; עמידתה לצד המפכ"ל לשעבר קובי שבתאי כאשר בן גביר הודיע בחודש מאי שהוא מתכוון להזמינו לשימוע; בלימת קידומו הלא חוקי של רפ"ק מאיר סוויסה במחטף שביצע בן גביר בסיוע מ"מ המפכ"ל לשעבר ניצב אבשלום פלד; ועמדתה התקיפה בעתירות לבג"ץ נגד השינוי בפקודת המשטרה שישיג לבן גביר דריסת רגל גם בתחום החקירות והפיכתו למעין "מפכ"ל על". בינתיים הוציא בג"ץ צווים שאוסרים על בן גביר לתת הוראות אופרטיביות למשטרה.
גם בשבוע שעבר, בהמשך לעתירות לבג"ץ המבקשות לחייב את נתניהו לפטר את בן גביר, בהרב־מיארה כתבה לנתניהו שעליו לבחון מחדש את כהונתו. "השילוב בין כוחו של השר ביחס למשטרה והשפעתו המעשית והמיידית על העתיד המקצועי של קציניה לבין ההתערבויות הפסולות לכאורה בפעילותה האופרטיבית, פוגע באפשרות להבטיח כי המשטרה תפעל מתוך נאמנות לציבור, ולא לדרג הפוליטי", היא כתבה.
חשוב להזכיר בהקשר זה גם את עמדתה של היועמש"ית נגד החרגת חקירת עבירות שחיתות שלטונית, ובהן שוחד, מ"חוק הרוגלות" שמקודם בממשלה באמצעות הצעת חוק פרטית, באופן כזה שיחריג למעשה את הפוליטיקאים. היועמ"שית כתבה כי מדובר ב"פגיעה קשה בשלטון החוק", וכי "קידום ההצעה ללא עבירות השחיתות השלטונית מקלה משמעותית על עברייני שחיתות שלטונית, תוך הפיכת התווך הווירטואלי לעיר מקלט עבורם". זו עוד דוגמא לאיך היועמ"שית המושמצת (בידי הפוליטיקאים), באה למעשה לשנות החלטות שמשרתות את הפוליטיקאים ולא את הציבור, במטרה לעצור את הפיכתה של ישראל לרפובליקת בננות.
העמדות של בהרב מיארה לגבי עצמאות המשטרה אל מול השר בן גביר, חוזרות גם כאשר מדובר בעצמאות גופי תקשורת מול שר התקשורת שלמה קרעי. כך למשל היועמ"שית התנגדה לקידום הצעת החוק שנועדה לשנות את דרך תקצוב תאגיד השידור הציבורי, באופן שיאפשר לממשלה להגביר את השליטה והאחיזה בתאגיד. וכמו בעוד מוקדים — גם כאן לנסות להשפיטו ולשלוט בו, מה שייצור "תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו", כפי שהזהירה היועמ"שית, "כל אלה כרוכים בפגיעה חמורה בזכויות החוקתיות לחופש הביטוי וחופש העיתונות". וגם אלה ערכים שהיועמ"שית באה להגן עליהם אל מול פעולות הממשלה הדורסניות.
