מובילות 2025
"שלט משחק לאנשים בעלי מוגבלויות יצא מהגראז' בישראל"
עדי מור בירן, מנהלת הגראז' של מיקרוסופט, מובילה חדשנות שמשלבת פתרונות פרקטיים לקידום החברה והקהילה, דרך עשייה חברתית וטכנולוגית
עדי מור בירן
מנהלת הגראז', מרכז החדשנות של מיקרוסופט מזרח תיכון, אפריקה והודו, בת 46, מכפר סבא • בזוגיות 2+
בקריירה של עדי מור בירן שום דבר לא היה מקרי. היא אולי לא ראתה מהרגע הראשון, כאשר עלתה לישראל מוונצואלה בגיל 13, את כל המסלול עד לתפקיד הבכיר בו היא מחזיקה היום במיקרוסופט העולמית, אבל המעבר בין כל התחנות היה מנוהל ומתוכנן להפליא.
"בכל 3–4 שנים אני ממציאה את עצמי מחדש. אני בן אדם מאוד מוכוון פרויקטים, ומרגע הגדרת המשימה יש לי תוכנית עבודה ברורה ברמה של אקסל ובו כל הנקודות שצריך לחבר כדי להגיע ליעד", מעידה מור בירן, שמנהלת בארבע השנים האחרונות את הגראז' של מיקרוסופט, מרכז החדשנות של ענקית התוכנה.
כשנכנסה לתפקיד, היא ניהלה רק את המרכז בישראל. בהמשך נוספו אליו גם מרכזי חדשנות באפריקה. לפני חצי שנה קיבלה תחת חסותה גם את הגראז' החדש שהקימה מיקרוסופט בהודו. הגראז', אף שאולי אינו מוכר במיוחד בחוץ, הוא אחד המהלכים הראשונים שיזם סאטיה נאדלה, מנכ"ל החברה. נאדלה, שכבר הוכתר על ידי רבים כמנהל אגדי, הצליח להמציא את החברה מחדש, תוך שהוא מוביל בה שינוי תרבותי עמוק, כזה שענקים רדומים נוספים, מאינטל ועד יבמ, יכולים בינתיים רק לקנא בו.
הגראז' הראשון, מרכז ללא מטרות רווח שנועד לעודד חדשנות פורצת דרך במיקרוסופט, הוקם בסיאטל, במטה הראשי של החברה. הגראז' השני הוקם בישראל. כיום יש 15 מרכזים כאלה ברחבי העולם והם כפופים ישירות ל־CTO (סמנכ"ל הטכנולוגיה) של מיקרוסופט. מור בירן מנהלת שליש מהם.
זו מעבדה משוגעת שנועדה להראות שמיקרוסופט בחזית הטכנולוגיה, או שבאמת יצאו מהגראז' פיתוחים שימושיים?
"למיקרוסופט יש היום 48 מוצרים ועוד מאות פיצ'רים שנולדו בפורמט הזה. אחד המעניינים והחשובים שיצאו מישראל הוא שלט מיוחד לקונסולת המשחקים Xbox שמיועד לאנשים עם מוגבלויות. השלט מאפשר למי שלא יכול להפעיל את שתי הידיים לשלוט במשחק באמצעות לחיצות רגליים על דוושה או באמצעות ג'ויסטיק. הרעיון נולד בגראז' הישראלי בעקבות ראיון עם זיו שילון (יזם ופעיל חברתי שנפצע בלחימה ברצועת עזה ב־2012 ואיבד את ידו השמאלית, ס"ש) וגם האבטיפוס נבנה פה. אבל רוב הדברים שאנחנו עובדים עליהם לא נהפכים למוצרים, המטרה היא להפוך את עובדי מיקרוסופט ליזמיים יותר, לאפשר להם להפיח רוח חיים ברעיונות שלהם. לכן גם הגראז' נמצא ממש בקמפוס המרכזי של מיקרוסופט בהרצליה, בלובי יש מתחם שמיועד ליצור, עם ציוד טכנולוגי ואפילו ציוד נגרות. לפעמים הניסויים האלה הופכים למוצר או פיצ'ר, ולפעמים מספיק לנו שלמדנו משהו והיה מעניין. יש מקרים שבהם אנחנו מוסרים את ה־IP, הקניין הרוחני של הפיתוחים, החוצה."
"AI יצמצם את הפערים בין המינים"
כפי שמור בירן מעידה על עצמה, הקריירה שלה הייתה אחד האירועים המנוהלים והמתוכננים, בדיוק כפי שצריכים להיות תהליכי חדשנות לתפיסתה: "הכי חשוב להגדיר את הרעיון ומשם להתקדם ליישום. בכל פעם שהרגשתי שהגיע הזמן לשינוי עשיתי מיפוי של התפקידים הרלוונטיים ומשם עץ תכנון איך אני יכולה להגיע לשם, ברמה של אקסל עם רשימת אנשים שיכולים לעזור לי להגיע לתפקיד. שם גם ניהלתי את כל מערך הפגישות שקבעתי, עד שהגעתי למטרה".
"היום", היא צוחקת, "כל פרויקט כזה היה נראה שונה לגמרי. "כלים של AI, כמו CO-PILOT, היו חוסכים לי הרבה זמן בתהליכי מיפוי של אנשים לפני ראיונות עבודה. היום הכל יכול היה להיות הרבה יותר יעיל".
AI יכול לסייע גם בקידום הקריירה?
"אני חושבת שטכנולוגיה בכלל ו־AI בפרט יכולים לצמצם את הפערים בתעסוקה בהייטק ולהביא ליותר גיוון. בעולם הטכנולוגי צריך פחות את המרפקים, את החליפות ואת השיער האפור. את הבינה המלאכותית צריך להפעיל באמצעות שפה ולא בקוד, היא דורשת יכולות ורבליות ובזה נשים מוכשרות מאוד. הגורם המבדל בעתיד יהיה היצירתיות, לכן אני בטוחה ש־AI יצמצם את הפערים בין המינים".
ואם מדברים על יצירתיות, אז בזמנה הלא ממש פנוי, מור בירן, שלאורך כל הקריירה שלה עבדה רק בחברות הייטק וזו גם הכשרתה האקדמית, כותבת שירים. "אני מתעסקת הרבה במילים והחיבור של המילה המדוברת והכתובה עם הממשק הטכנולוגי הוא מרתק. כחלק ממשבר גיל ה־40 החלטתי לצאת מהמגירה בכתיבה וגם לחשוף לעולם את העובדה שיש לי ילד עם צרכים מיוחדים. מאז אני מפרסמת 'שיר לשישי' בעמוד שלי באינסטגרם ובפייסבוק. אני מאוד אותנטית ומאוד חשופה שם. באופן לא צפוי זה פתח בפניי תחומים חדשים. אנשים המעורבים בפעילות של מיקרוסופט לטובת אנשים עם מוגבלויות נחשפו לשירים, ומשם הגעתי גם לתפקיד הנוכחי בגראז'. החשיפה הזאת, שהייתה לי מאוד קשה, הביאה למפנה בקריירה שלי כשהייתי הכי נשית והכי רגישה".
"תפקיד שכתבו בעבורי"
מור בירן נולדה וגדלה בוונצואלה, ובגיל 13 עלתה עם משפחתה לישראל. היא שירתה ב־8200 וכמו רבים מבוגרי היחידה התגלגלה להייטק, אלא שדי מהר הבינה שלתכנת היא לא אוהבת. אחרי סיום לימודי מחשבים באוניברסיטת בר אילן החלה לעבוד כמתכנתת בסטארט־אפ, אך בפועל רצתה תפקיד יותר עסקי ופחות טכנולוגי בחברה גדולה יותר. אחרי כמה אקסלים להשגת המטרה היא מונתה למנהלת השיווק בישראל של חברת התוכנה מרקורי, שנמכרה בהמשך ל־HP העולמית. שם התקדמה במהירות, כאשר בשיא, כשהיא בת 30 וקצת, מונתה לעמוד בראש חטיבת השיווק וה־Pre Sale עם 40 עובדים.
איך עוזבים כזה תפקיד?
"אחרי 12 שנים ב־HP ובמשבר גיל 40 אמרתי שאני רוצה לממש שני דברים: הראשון הוא להיות בחברה שעוסקת בחזית הטכנולוגיה, שזה היה הענן; והדבר השני לעבוד בחברה עם תרבות ארגונית שתהיה יותר בהלימה עם המצב האישי שלי, שהתהפך". ב"מצב אישי שהתהפך" מכוונת מור בירן לרעידת האדמה שחוותה כשבנה בן ה־10 אובחן על הספקטרום האוטיסטי.
"הכנתי רשימה של חברות שאני רוצה לעבור אליהן, ומיקרוסופט הייתה במקום הראשון. כל שבוע פגשתי חמישה אנשים לפחות, שגם את הרשימה שלהם הרכבתי כאנשים שיכולים להציג אותי למישהו בכיר במיקרוסופט. בתוך שבעה שבועות מתחילת הפרויקט התקבלתי למיקרוסופט לתפקיד שיווקי בפעילות הענן. כיוונתי וקיבלתי".
כעבור כמה שנים נפתח במיקרוסופט תפקיד שהרגיש לה עוד יותר מתאים: מנהלת השיווק של הסטארטאפים: "זה דגדג לי בכל המקומות שאני אוהבת - לעבוד עם סטארטאפים, חדשנות, טכנולוגיה, גיוון. במקביל התחלתי להוביל גם את תחום המוגבלויות במיקרוסופט, וכך הכרתי את הגראז'. כשראיתי את תיאור התפקיד הרגשתי שפשוט כתבו אותי, שמו אותי ותיארו את המשרה. התחלתי את תהליך הריאיונות, ומרוב שרציתי את התפקיד, בפעם הראשונה בחיים הרגשתי שאני פחות מצליחה לנהל את זה. לדעתי מרוב התרגשות לא הייתי טובה במיוחד בריאיונות, לא כמו שאני יודעת, אבל התקבלתי".
מאז היא מנהלת כבר חמישה גראז'ים. יום לפני השיחה שלנו היא נחתה מנסיעת עבודה בהודו, בה למעשה חנכה את מרכז החדשנות שנפתח שם לפני חצי שנה, והכירה לראשונה את עובדיו. יום למחרת היתה אמורה להמריא לסרביה לפתיחת הגראז' הבא של מיקרוסופט שם.
איך מקבלים מנהלת ישראלית בימי המלחמה?
"לאורך כל חודשי המלחמה הארוכים נתקלתי רק בידיים פתוחות ובאמפתיה. בהודו בכלל הרגשתי הערצה של ממש. למרות הכל, ישראל נתפסת כהאב של יזמות וחדשנות שכולם רוצים לשכפל את המודל שלה. העומק הטכנולוגי כאן קיים ומוכח, וגם מוסר העבודה. נכון שאנחנו בלגניסטים, אבל גם מאוד מחויבים 'לדלוור'. דווקא המלחמה הראתה את זה עוד יותר, כי למרות שרבים כל כך מהעובדים היו במילואים, גם במיקרוסופט ישראל, עמדנו בכל היעדים העסקיים".
