פרשנותקרב הבלימה נגד השחתת השירות הציבורי
פרשנות
קרב הבלימה נגד השחתת השירות הציבורי
היועצת המשפטית לממשלה היתה חד־משמעית בתגובתה לעתירה נגד מינוי רואי כחלון וקבעה ש"אינו עומד בדרישות". נתניהו ושותפיו להפיכה לא יוותרו על נציב צייתן, ודוהרים לשינוי מנגנון בחירת הנציב
1. יעדיה של ההפיכה המשטרית היא לחסל כל מאחז שעלול להגביל את משילות הממשלה. התזה היא כזו: הרוב הפרלמנטרי שקיבלנו בכנסת מבטא את רצון העם ורצון העם הוא שנשלוט ללא מגבלות. וכשזו האסטרטגיה, הטקטיקה שנגזרת ממנה היא פשוטה. ראשית, להשחיר ולטנף את כל עובדי השירות הציבורי שלא סרים על מלא למרות הממשלה. שנית, להחליף אותם באומרי הן, חנפנים, צייתנים, מורתעים. ולא צריך הרבה. מדובר ברשימה לא ארוכה של שומרי סף שאמורים להגן על המשאבים הציבוריים מפני בזיזתם בידי השלטון. היועצת המשפטית לממשלה, המפכ״ל וראשי אגף החקירות, רגולטורים מרכזיים, יו״רים ודירקטורים של החברות הממשלתיות וכמובן נציב שירות המדינה, שהוא מנהל משאבי האנוש של המדינה, האיש שמחזיק את השיבר על המינויים המרכזיים בשירות הציבורי, האיש שאחראי על גיוס, פיטורים והדין המשמעתי של למעלה מ־80 אלף עובדי מדינה.
2. היום ידון בג״ץ בשתי עתירות שנוגעות לנציב שירות המדינה. עתירה אחת תאתגר את מינוי עו״ד רואי כחלון לממלא מקום זמני והשנייה תעסוק בדרכי מינוי הנציב. דרך המינוי, מלבד סמכות המינוי של הממשלה, נשענת על תנאים שקבעה ועדה בראשות השופט אפרתי (נגיע אליה) והיא הופקעה לסמכותו הבלעדית של ראש הממשלה נתניהו. העותרות הן התנועה לאיכות השלטון (עו״ד תומר נאור) ומכון ברנדייס (עו״ד גלעד ברנע). אגב, באחת העתירות לשחרור החטופים שנדונה בימים אלה עולה שאלה דומה – עד כמה יכול ראש הממשלה לנהל אירוע שנתון לסמכות הממשלה, כאשר אין פירוט לדרך הפעלת הסמכות. מלבד כמובן הכפפתה לכללי המשפט המינהלי שבג״ץ הוא הפרשן המוסמך לבחון אם התקיימו.
3. בעתירות ידונו שני הרכבים שונים ומדוע? כחלון, כדי לפסול את השופט יצחק עמית, הצטייד בעו״ד נתי חיים ממשרד אגמון שמולו עמית מנוע מלדון בגלל ניגוד עניינים שהצהיר עליו. ולכן בעתירה נגד כחלון ידונו השופטים סולברג, ברק־ארז ומינץ, ואילו בעתירה על מנגנון המינוי ידונו עמית, סולברג וברק־ארז.
ועוד הערה פרוצדורלית – לצדדים הוצע לקיים את הדיון כאילו הוצא צו על תנאי, מהלך שנועד לייעל ולקצר. כולם הסכימו למעט ב״כ הממשלה, שהצטיידה כרגיל בעו״ד פרטי, עו״ד דוד פטר שהתנגד. לכן, הדיון מחר יהיה על עצם הוצאת הצו על תנאי, כלומר דיון ״סרק״ שבסופו יוצא כנראה הצו ומשם נתגלגל לדיון העיקרי שיניב את התוצאה.
4. לאחר שהממשלה דחתה את הצעת היועמ״שית גלי בהרב מיארה להאריך את כהונת הנציב היוצא פרופ׳ דניאל הרשקוביץ, אישר ראש הממשלה את כניסתו לתפקיד כממלא מקום של עו״ד כחלון. מיותר כמעט לציין – גם זאת אל מול התנגדותה של היועצת. נדמה שנתניהו ושריו לא יחמיצו שום הזדמנות לפעול בניגוד לעמדת היועצת. אתמול הם קיבלו רוח גבית ממי שמינה את בהרב מיארה ליועצת משפטית, שר המשפטים דאז ושר החוץ היום גדעון סער. ״כשהבאתי את המועמדות שלה דיברתי על ייעוץ מאפשר״, צייץ אתמול סער את אכזבתו, ״וזה לא מה שקורה״.
לאילו תהומות של צביעות אפשר להגיע? הרי היועצת לא מאפשרת בעיקר את הדברים שסער עזב בגללם את הליכוד ותקף בחריפות את נתניהו. עכשיו הוא מנסה לזחול אליהם חזרה על גבה של היועצת? אולי כבר עדיף שינסח מתווה להסדרת הנציב כמו שניסח עבור הוועדה לבחירת שופטים.
5. אז מה היועצת לא מאפשרת הפעם? היועצת מבקשת שבחירת הנציב תהיה בתהליך תחרותי ובפני ועדת איתור מקצועית ובלתי תלויה. הסדרים ניטרליים כאלה נחזים בשנים האחרונות כאיום על נתניהו וממשלתו. כהסדר שדרכו משתלטים השמאלנים על כל עמדות המפתח. לפיכך, מבקשת הממשלה למנות נציב שיוצע על ידי ראש הממשלה ויאושר בידי ועדה מיוחדת בראשות השופטת בדימוס חנן אפרתי ושני נציגי ציבור מסביבת ראש הממשלה. הוועדה הזו לא תנהל הליך תחרותי אלא רק תחווה דעה בדבר התאמתו, כשירותו וטוהר מידותיו של המועמד שיגיש לה ראש הממשלה. השאלה היא עד כמה בג״ץ ייטול לעצמו את ההכרעה בין שני המנגנונים. היועמ"שית בתגובתה אתמול קבעה ש"ההחלטה למנות את הנציב הבא באופן חד פעמי, בדרך לא תחרותית של בחירת מועמד אחד על ידי ראש הממשלה, ובחינה של ועדת מינויים מיוחדת את המועמד הזה בלבד, מעוררת קשיים כבדי משקל". קשיים ולא מניעות. היועצת אינה פוסלת את המנגנון שהציע ראש הממשלה, ומי שיכול לשנותו הוא בית המשפט.
1 צפייה בגלריה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. לא פסלה את המנגנון של נתניהו לבחירת נציב קבע
(צילום: רפי קוץ)
לעומת זאת לגבי כחלון היא חד־משמעית: "אינו עומד בדרישות המקצועיות, ובפרט – לא מחזיק בניסיון בניהול בכיר או בניסיון בניהול כללי או בניהול משאבי אנוש". הוא אינו עומד לכאורה בתנאי הסף לתפקיד שאת חלקם ניפח ("תשתית עובדתית שגויה" בלשון היועצת) כדי להתאימם לנדרש. תוצג בבג״ץ גם מוטת הניהול שכחלון התנסה בה כ"ממונה" בפרקליטות - הרחק מדרישות הליבה לתפקיד, וגם לא למילוי מקום בגלל חולשת הזמניות שנגזרת מציפיותיו ותלותו של ממלא המקום בממנה, נתניהו. "מינויו של ממלא מקום זמני״, נכתב בעמדת היועצת, ״עלול לפגוע בעצמאותו של בעל התפקיד, והדברים מקבלים עוצמה מיוחדת ככל שממלא המקום רואה את עצמו מועמד למינוי קבע, ועד למינוי הקבוע תלוי ברצונו הטוב של הגורם הממנה״. וחשוב לזכור – לנציב או לממלא מקומו תפקיד חשוב באיוש כמה תפקידים חשובים שמתפנים בקרוב כמו יועצים משפטיים למשרד ראש הממשלה ולאוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובקרוב גם הרמטכ"ל.
האם סביר שאדם שניהל מעט מאוד אנשים כשיר לנהל 80 אלף? מזל שהסבירות, שגם אותה ביקשו לסלק משירות המדינה, עדיין אתנו. בפרקליטות מציינים שוועדת אפרתי פסלה בסבב הקודם את עפרה ברכה שנתוניה גבוהים מאלו של כחלון. עו"ד נתי חיים בא-כוחו של כחלון שלח תגובה נזעמת לבג"ץ: "הקביעה כי ישנה "מניעה משפטית" למינוי ניתנה בהעדר בסיס ובחוסר סמכות, תוך פגיעה בזכויותיו של המשיב 3 (כחלון) ובשמו הטוב".
סמוך לסגירת הגיליון הודיע בית המשפט על ביטול הדיון שנוגע למנגנון הבחירה.
6. עד כמה חשובים לנתניהו המינויים – בממשלה, בשירות הציבורי ובעיקר בתקשורת – תעיד עדותו במשפטו הפלילי. הוא טרח, וחזר וטרח להסביר לשופטים את אשר לימד אותו הנשיא האמריקאי רונלד רייגן: ״Personal is policy" ולהיפך. כשאתה רוצה להכתיב מדיניות, תמנה את האנשים המתאימים לאותה מדיניות.
נתניהו מקנא בוודאי בשיטה האמריקאית שמאפשרת לנשיא הנכנס להחליף אלפים במנהל הציבורי בוושינגטון. ישראל, לעומת זאת, מתנהלת לפי השירות הציבורי הבריטי (Civil Service) שמבוצר כממסד ארגוני חזק בעל מסורת ואתוס של עצמאות, מקצועיות וניטרליות, שמכוייל לשירות הציבור בלבד ולהגנה עליו מפני פוליטיקאים מושחתים וחמדנים שיבקשו לנצלו לרעה. הסדרות ״יס מיניסטר״ ו״יס פריימיניסטר״ לקחו את זה עד הקצה כשהציגו את הפוליטיקאים הכושלים שמתומרנים בידי שועלי השירות הציבורי ובראשם סיר האמפרי האגדי.
ייתכן שנתניהו מאמין שהשירות הציבורי בישראל הוא ״דיפ סטייט״ חורש רע. הוא בטוח בכך לגבי הפרקליטות שהעזה להגיש נגדו כתב אישום. ועכשיו משימתו היא להחליף את הפרסונל כדי להחליף את הפוליסי. בעיקר הפרסונל שמונה בידי ממשלת השינוי. כמו היועצת והרמטכ״ל.
ועדיין, שתי הערות לסיכום בכל הקשור לנתניהו ומינוייו. האחת, את כתבי האישום נגדו הגישו שני מינויים אישיים שלו – היועץ מנדלבליט והמפכ״ל אלשיך. השנייה, כאשר רואים את הפרסונל שקיבץ סביב שולחן הממשלה, משלמה קרעי ועד דודי אמסלם, ממירי רגב ועד מאי גולן – קשה מאוד לסמוך על שיקול דעתו של הראש בכל הקשור לבחירת הפרסונל שינהל את חיינו.
