בלעדיסכסוך חריף בין בעלות המניות במיזם הסיבים; סלקום: "תש"י ו־HOT מנפחות נתונים"
בלעדי
סכסוך חריף בין בעלות המניות במיזם הסיבים; סלקום: "תש"י ו־HOT מנפחות נתונים"
מיזם הסיבים החליט להרחיב את פריסת הקווים שלו ולקחת הלוואה לשם כך; תש"י ו־HOT טוענות שסלקום מחויבת לרכוש 15% מהקווים החדשים, סלקום טוענת שהן בודות את החובה כדי להרוויח יותר ממכירת מניותיהן
התרחבות מיזם הסיבים IBC וההחלטה של שתיים מהשותפות – HOT וקרן תש"י - למכור את חלקן בחברה הצית קרב בינן לבין בעלת מניות נוספת ב־IBC – סלקום – שעלול להגיע לפסים משפטיים, כך נודע לכלכליסט. כל אחת מהשותפות מחזיקה בשרשור ב־23.3% ממניות IBC, כאשר ביתרה, 30%, מחזיקה חברת החשמל.
במוקד עומדת ההחלטה של IBC להרחיב את פריסת הסיבים שלה כך שיגיעו ל־2.4 מיליון בתי אב. כיום הסיבים של החברה מגיעים ל־2 מיליון בתי אב. לשם כך, נחתם הסכם מול קבלנים, שיבצעו את ההרחבה, ש־HOT עצמה נמנית עליהם, וכן התקבלה החלטה על גיוס חוב בהיקף של 250 מיליון שקל.
HOT ותש"י טוענות שסלקום מחויבת לרכוש 15% מכלל הקווים שייפרסו על ידי IBC בהתאם להחלטת הדירקטוריון של החברה. סלקום טוענת מצידה כי ההתחייבות שלה במסגרת החוזה תקפה רק עד לתקרה של 2 מיליון בתי אב – הקיבולת הנוכחית של החברה. כלומר, לפי סלקום, היא אינה מחויבת לרכוש עוד קווים.
ההתנגדות של סלקום לרכוש עוד קווים של סיבים אופטיים נעוצה גם בשיקולים פיננסיים של חיסכון. פירוש הדבר הוא השקעה גדולה מצידה, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, מה שיפגע בתזרים שלה - נתון שבו היא מציגה שיפור ברבעונים האחרונים.
במכתב ששלחה סלקום, שמנוהלת בידי אלי אדדי, באמצעות משרד עורכי הדין גורניצקי, ושהגיע לידי כלכליסט, היא מטיחה האשמות קשות בשותפות שלה. סלקום טוענת שתש"י ו־HOT מנסות לייצר מצג שווא שלפיו סלקום תרכוש 15% מהקווים במסגרת הרחבת הפריסה, וזאת במטרה לסייע להן למכור את חלקן בחברה, מהלך שבו שתיהן מעוניינות.
מדובר על עסקה שמשקפת למיזם שווי של כ־2 מיליארד שקל. אדדי, מנכ"ל סלקום, שוקל לא לשתף פעולה עם ההחלטה ולא לרכוש את הקווים המדוברים, מה שעשוי להביא את השותפות להיפגש בבית המשפט, וכן לעכב את מכירת המניות על ידי HOT ותש"י.
סלקום כתבה: "לצורך מכירה זו, הינכן עושות כל שניתן כדי להראות כלפי חוץ כי צבר ההזמנות הפוטנציאלי של החברה גדל, ובכך לנסות להגדיל את הנתח שתקבלו עבור החלק שלכן. ניסיון נפסד זה נובע ממניעים זרים ופסולים להפקת רווחים מיידיים באופן אישי ממכירת הזכויות שלכן או המניות שלכן בשותפות, וזאת באמצעות מצגי שווא לקונים הפוטנציאליים, כאילו החברה תרחיב מיידית את הפריסה, וכאילו סלקום מחויבת לרכוש 15% מהקווים בסכומי עתק".
במכתבה, סלקום מפנה טענה נוספת וקשה כלפי HOT: "לה באופן ספציפי יש מניעים זרים ופסולים נוספים לבצע את הרחבת הפריסה". בכך מתייחסת סלקום לרצון של HOT להפסיק לפרוס תשתית נחושת, שאליה היא מחויבת רגולטורית, וזאת באמצעות פריסה חלופית של סיבים, כאשר הרחבת המיזם עשויה להוות טיעון משמעותי מבחינת HOT מול הרגולטור, משרד התקשורת.
כמו כן, HOT תהיה קבלן הביצוע המרכזי של הפריסה, כך שלטענת סלקום היא תרוויח בשני הכובעים שלה. עוד כתבה סלקום כי מדובר ב"פעולה בניגוד עניינים, שמאחוריה מוטיביציה אישית פסולה של בעל מניות להפקת רווחים אישיים, לרבות בטווח המיידי, ושבמסגרתה דוחף בעל מניות לקבל החלטה על הרחבת פריסה תוך התבססות על הנחות מוצא מופרכות, שמהוות את הפרת החובות החלות על בעלי המניות". סלקום טוענת גם כי ההתעלמות מכך שלא חלה עליה חובה לרכוש 15% מהרחבת הקווים עלולה לגרור את החברה למערבולת ולשיתוק.
HOT ותש"י, מצידן, הכחישו את טענות סלקום באמצעות משרד עורכי הדין מיתר. השתיים טענו שאין כל מניעים זרים בהחלטה ושכל המטרה היא עצם הרחבת הפריסה, וכן שסלקום מחויבת מכוח ההסכם לרכוש 15% מההרחבה. "ניסיונה של סלקום להטיל דופי ב־HOT ותש"י ולהלך עליהן אימים לא יצלח", נכתב במכתב התגובה.
"על סלקום לקבל על עצמה את ההשלכות הנובעות מההתחייבויות בהסכם ולחדול מהניסיונות הפסולים לפגוע ב־HOT ותש"י משיקולים זרים. האינטרס של חברת IBC הוא להרחיב את הפריסה שלה, וקשה להאמין שסלקום מעזה לטעון אחרת. הרחבת הפריסה היא חלק מהותי מהחזון והאסטרטגיה של IBC, והיא נתמכת בידי הדירקטורים שמונו לדירקטוריון IBC על ידי חברת החשמל".
כפי שנחשף בכלכליסט, בספטמבר האחרון שכרו HOT ותש"י את בנק ההשקעות MNS על מנת לאתר קונים למניות שלהן ב־IBC. למעשה, השתיים מוכרות את השליטה במיזם הסיבים. זאת משום שתש"י, סלקום ו־HOT מחזיקות יחד, בחלוקה שווה, בשותפות שמחזיקה ב־70% ממניות IBC. כלומר, כל אחת מהשלוש מחזיקה כאמור בשרשור ב־23.3% מהמיזם, אך השותפות היא למעשה בעלת השליטה בחברה. אם גורם אחד ירכוש מידי HOT ותש"י את המניות, הוא יהפוך לבעל השליטה בחברה.
במכרז המקדמי שקיימה MNS בדצמבר האחרון הוגשו שתי הצעות בולטות. אחת של קרן התשתיות נוי, שמנוהלת בידי פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ, שאליה חבר גיל שרון, לשעבר יו"ר בזק. ההצעה השנייה היא של קרן התשתיות הציבורית קיסטון, שנשלטת בידי המנכ"ל נבות בר וצמד הפיננסיירים גיל דויטש ורוני בירם. מי שמובילה את ניסיון הרכישה של קיסטון היא לירן אבישר־בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר, שהצטרפה לקרן כדי להוביל את תחום ההשקעה בתשתיות. שתי ההצעות שהוגשו הן סביב כמיליארד שקל עבור המניות של HOT ותש"י. כלומר, לפי ההצעות הראשוניות והלא מחייבות האלו, שווי החברה עומד על 2.1 מיליארד שקל.
IBC הוקמה ב־2013 על ידי חברת החשמל, תחת השם אנלימיטד, שהשתנה בהמשך, כמיזם שנועד לפרוס סיבים אופטיים ברחבי הארץ, ולאפשר גישה לציבור לאינטרנט מהיר. ב־2016 פריסת הסיבים על ידי החברה נעצרה, משום שהיא התקרבה לקריסה.
ב־2019 סלקום ותש"י רכשו 70% ממניות המיזם תמורת הזרמה מדורגת של כ־300 מיליון שקל. זאת, באמצעות שותפות ייעודית שהקימו, שבה החזיקו בחלוקה שווה. שנה לאחר מכן, HOT חברה אליהן והזרימה בעצמה כסף נוסף למיזם, בעסקה ששיקפה לו שווי של 800 מיליון שקל.
