המדינה מחזירה את תושבי הצפון לבתיהם, אבל לא דואגת לתקציב לשיקום מוצבי צה"ל
תושבי הצפון מתחילים היום לחזור לבתיהם ברקע החשש שחיזבאללה ישתקם, וישראל שוב תשקע בקונספציה. בינתיים יקדמו את פניהם כוחות צבא מתוגברים לאורך קו המגע, כיתות כוננות מאומנות ומוצבים של צה"ל שחוצצים בין היישובים לבין האויב בלבנון. עלות שיקום המוצבים נאמדת במאות מיליוני שקלים, ולפי שעה קיים תקציב רק לשליש מהעבודות
תושבי הצפון שפונו בתחילת המלחמה לפני כשנה וחצי מיישוביהם ואמורים להתחיל לשוב לבתיהם היום יפגשו בשטח מציאות ביטחונית חדשה, שתדרוש מהם תקופת הסתגלות ולא מעט עצבי ברזל. הם פונו משם בבהילות מחשש לטבח המוני של חיזבאללה, שעלול להיות אכזרי ונרחב אף יותר מזה של חמאס ביישובי הנגב המערבי, ותחקירי צה"ל על מחדליו ב־7 באוקטובר שהתפרסמו בסוף השבוע רק מעצימים את פחדיהם, שעה שהם נדרשים לארוז את מיטלטליהם ולשוב ולגדל ילדים על קו הגבול.
אל מול משבר האמון העמוק שלהם במדינה, הצבא מציג תחקירים שעשה בעצמו על עצמו ונמנע ממסקנות אישיות כלפי מפקדים שכשלו כישלון מוחלט. ראש הממשלה ושריו מתנערים מכל בדל של אחריות למחדל המחפיר ומסרבים בתוקף לבירור מאחורי דלתות של ועדת חקירה ממלכתית.
קצין בכיר בגזרה שהתבקש בסוף השבוע לאפיין את המציאות הביטחונית החדשה שתקדם את פני השבים סיפר על עיבוי כוחות צבא בפי שלושה מאלה שהיו פרוסים לאורך קו המגע בבוקר 7 באוקטובר. נוכחותם תורגש בשטח, בקרבת כל יישוב ישראלי הסמוך לגבול יש מוצב של צה"ל שחוצץ בינו לבין האויב בלבנון, בכל היישובים הוקמו כיתות כוננות גדולות שאומנו וצוידו היטב, תושבים שעושים מילואים ביחידות המרחביות קיבלו נשק.
בשיחה עם כלכליסט הוא סיפר כי גדרות ומכשולים פיזיים לאורך הגבול שניזוקו במלחמה הארוכה שוקמו, שמתקיימים תהליכי שדרוג של אמצעים טכנולוגיים שאמורים לשפר את ההגנה על היישובים, ושגם חלחלה ההבנה שטכנולוגיות לא מהוות תחליף לגורם האנושי. לדבריו, מדובר במהלכים הגנתיים שמשלימים את אלה שנעשו בחודשים האחרונים בכפרי דרום לבנון ובסביבתם, הכוללים חישוף של צמחייה עבותה והרס נרחב של בתים ומבנים ששימשו לתצפית ועמדות ירי לעבר היישובים הישראליים.
מי יקשיב להם
צה"ל אמנם הגיע להישגים פנומנליים בלבנון, אך ביישובי הצפון התושבים חרדים מכך שחיזבאללה ישתקם במהירות, שישראל תשקע בקונספציה נוחה חדשה, והתסריט של עוטף עזה יגיע גם אליהם. בשבועות האחרונים אלוף פיקוד צפון אורי גורדין נפגש עם ראשי מועצות ורשויות מקומיות לאורך הגבול, גם עם קבוצות של עשרות תושבים ממנרה, ראש הנקרה ויפתח בניסיון לתווך להם את הישגי הצבא. הוא סיפר על חיסול שיטתי של הנהגת הארגון השיעי ופגיעה אנושה בשרשרת הפיקוד שלו, על השמדה של חלק ניכר מארסנל הטילים והרקטות שאיים עליהם, על אכיפת הפסקת האש בכל מחיר.
התושבים תהו כיצד יישמרו הדריכות והמתח המבצעי בגזרה במציאות של שקט מופתי, משקר ומשכר, שאולי יאפיין אותה בעוד שנה או בעוד עשור, כיצד הישגיו המפוארים של הצבא יישמרו. בשנתיים שקדמו לטבח בעוטף עזה צה"ל לקח את רוב כלי הנשק מחברי כיתות הכוננות ביישובים כדי לצמצם את תופעת הגניבות שלהם באזור, שם את מבטחו במכשול החדש ובאמצעים טכנולוגיים שפרס לאורך הקו ושקע בקונספציה משנת תודעה.
אלוף הפיקוד התקשה לספק להם את התשובה שרצו לשמוע, וענה בכנות מצמיתה שאם יתרשמו שהקשר של הצבא עם המציאות בשטח מתרופף שירימו דגל ויתריעו, שיערבו את התקשורת ואת שאר שומרי הסף. השאלה היא מי יקשיב להם, לאותם תושבים ושומרי הסף. כשתושבי הצפון התריעו כבר לפני שנים שהם שומעים קולות קדיחה והלמות פטישים מתחת לרגליהם, קצינים ואנשי ביטחון הציעו להם לגשת לרופא שירשום להם משהו שירגיע את דמיונם המתפרע. רק מאוחר יותר התברר שאם משהו התפרע שם זה היה יוהרת הקצינים.
מפקדים בגזרה מספרים על פעילות ביטחונית ערה תוך אכיפה נמרצת הסכם הפסקת האש עם לבנון כדי למנוע התבססות מחודשת של חיזבאללה לאורך הגבול. בסוף השבוע חיל האוויר חיסל מחבל בכיר בארגון הקשור להעברת נשק ואמצעי לחימה מסוריה ללבנון, בדומה לתקיפות אחרות מהימים האחרונים.
לשמירת דופק צבאי גבוה בצפון ולאורך זמן יש מחיר כספי, והזמינות של כסף כזה לאורך זמן אינה מובנית מאליה. כבר כעת צה"ל משקם את מוצביו בצפון לאחר שהוזנחו במשך שנים ארוכות, ואמורים לבסס את הכוחות הגדולים שפועלים באזור.
עלות שיקום ושיפוץ המוצבים נאמדת במאות מיליוני שקלים, כוללת שיפור רכיבי ביטחון ומיגון תוך התאמתם לאיומים העדכניים, תוספת של אמצעים וטכנולוגיות מסוגים שונים שאמורים להגביר יכולות הגנה והתקפה. חרף הצורך הבהול בקידום עבודות אלה, לחץ זרימת התקציבים הדרושים נמוך מדי וצה"ל נאלץ לפי שעה לעשות רק שליש מכלל העבודות ומתמקד בדחופות ביותר. כשיזרמו שאר התקציבים, יעשו פעולות חיוניות נוספות.
בדצמבר האחרון, כשהשלטון הסורי קרס, פיקוד צפון מיהר להשתלט על שיא החרמון ועל אזור החיץ. באותן השעות חיילי צה"ל ראו, בעין לא מזוינת, את חייליו של הנשיא לשעבר בשאר אל אסד נוטשים את מוצביהם ובורחים. "ראינו את צבא סוריה מתאדה לנו מול העיניים. מאוחר יותר נכנסנו אל המוצבים הריקים שחייליו השאירו מאחור, היית מתבייש להכניס אליהם את הכלב שלך. אחרי שראיתי את מצבם הבנתי איך הצבא הזה התפרק. אנחנו לא צבא סוריה, אנחנו מכבדים את החיילים שלנו", אמר לכלכליסט קצין בכיר.
שעון המענקים החל לתקתק
על פי הערכות במינהלת "תנופה לצפון", שמרכזת את פעילות משרדי הממשלה בכל הנוגע לשיקום הצפון – התושבים המפונים ישובו במהלך החודשים הקרובים בשני גלים מרכזיים. הראשון יהיה בימים הקרובים בזכות מענקים מוגדלים שהמדינה מציעה למי שיחזור עד 8 במרץ, 15,360 שקל למבוגר ו־7,680 שקל לילד. מי שישוב אחרי מועד זה יקבל חצי מהסכום, ומענקי השיבה יקטנו מדי חודש עד הקיץ, אז יגיע גל החוזרים השני, ובו אלה שילדיהם נמצאים במסגרות חינוך ביישובים אחרים בארץ ואחרים שמעדיפים להמתין ולבחון את יציבות הפסקת האש. על פי הערכות במינהלת, במהלך החודשים שבין שני הגלים קצב החזרה של התושבים יהיה איטי יחסית.
פרט לדאגות הביטחוניות, רבבות השבים יידרשו להתמודד עם נזקי המלחמה: הרס שנגרם מאש הטילים והרקטות וגם היעדר תחזוקה של כשנה וחצי, שיצריך שיפוצים, ניקיונות, החלפת ריהוט ומוצרי חשמל.
על רקע זאת המדינה מעמידה לאותן משפחות מענק עזובה של 10,000 שקל לכל מבוגר ו־5,000 שקל לכל ילד שטרם מלאו לו 18 – עד שבעה ילדים במשפחה. בשונה ממענקי השיבה, שהיקפם מותנה בזמן החזרה לצפון, מענקי העזובה אמורים להינתן במלואם לכל תושב, ובלי קשר למועד שובו במטרה להקל על מימון רכש מוצרי חשמל, ריהוט, ניקיונות ושיפוצים קטנים.
בתוך כך עדיין יש ספקות גדולים בקשר לזמינותם של שירותים ציבוריים בסיסיים לתושבים השבים. על הפרק עדיין עומדות עתירות לבג"ץ שהגישו בשבועות האחרונים עיריית קריית שמונה והמועצה המקומית מטולה. בקריית שמונה טוענים כי מערכת החינוך העירונית אינה מאפשרת חזרה ללימודים, שחסרים מורים ואנשי צוות.
התדיינות בעתירת קריית שמונה, שביקשה להוציא צו המורה למדינה על החרגתה ממתווה החזרה של התושבים עד הקיץ, הסתיימה ביום רביעי בלי תוצאות ברורות ובהעצמת אי הוודאות לתושבים המפונים. השופטים הציעו פשרה, לפיה מתווה החזרה של תושבי העיר יידחה בחודש, ל־1 באפריל. המדינה וראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, שנמצא רגע לפני סיבוב שני בבחירות על ראשות העיר, נשלחו לבחון את ההצעה ודיון נוסף נקבע להמשך השבוע. זאת כששעון המענקים מתחיל לתקתק כבר היום.
מטולה מבקשת את החרגתה מהמתווה בנימוק שכ־70% מבתיה ומבני הציבור במושבה נפגעו מאלפי פריטי חימוש שהמטיר חיזבאללה על המושבה. המדינה הגיבה רק בשבוע שעבר על העתירה, טענה שאין מניעה לשוב למטולה. שם, כמו בקריית שמונה, מזהירים כי המדינה קובעת עובדות בשטח וכופה באמצעות מתווה מענקי השיבה על תושביהן לשוב אל השום דבר שמחכה להם, פרט להרס ומערכות ציבוריות רעועות.
