בלעדי
קשישה הורישה את רכושה למנהל הדיור המוגן - ביהמ"ש ביטל הצוואה
השופטים קבעו כי מנהל הדיור המוגן השפיע באופן בלתי הוגן על קשישה ערירית בת 95 שהורישה לו את כל רכושה; המנהל, שטען כי היה 'כמו בן' עבורה, יחויב בהוצאות של 40 אלף שקל
בית המשפט ביטל צוואה של קשישה שהורישה את רכושה למי שהיה מנהל הדיור המוגן בו התגוררה בתל אביב. המנוחה הייתה אלמנה ערירית שהתגוררה בדיור מוגן בתל אביב כ-21 שנה עד שנפטרה בגיל 95. בשנת 2000 ובשנת 2011 ערכה המנוחה שתי צוואות שבהן הורתה להוריש את רכושה למספר עמותות ומכרים. אולם באוגוסט 2015 ערכה המנוחה צוואה במסגרתה הורישה את מלוא רכושה למי שהיה בזמנו מנהל בית הדיור המוגן בו התגוררה בתל אביב ואם הוא לא יהיה בחיים בעת פטירתה, היא הורתה ששניים משלושת בניו יזכו בכל עיזבונה. בדצמבר 2015 המנוחה נפלה בדירתה ונחבלה ועם שחרורה מהאשפוז עקב הנפילה, המנוחה עברה למחלקה הסיעודית בדיור המוגן ומונה לה אפוטרופוס לגוף ולרכוש והיא גרה שם עד לפטירתה.
בינואר 2021 הגיש מי ששימש כמנהל הדיור המוגן בין השנים 2011-2015 בקשה לקיום הצוואה האחרונה של המנוחה. בית הדיור המוגן בו ניהל הגיש התנגדות לקיום הצוואה האחרונה וטען בין היתר להשפעה בלתי הוגנת, למעורבות המנהל לשעבר בעריכת הצוואה וכן להפרת קודים אתיים ומוסריים מצדו לאור תפקידו כמנהל בית הדיור המוגן שבו התגוררה המנוחה. אולם, בית המשפט קבע לבסוף שבית הדיור המוגן לא יהיה צד להליך.
באת כוח היועצת המשפטית לממשלה והאפוטרופוס הכללי ציינה שהיא מאמצת את התנגדות בית הדיור המוגן בו התגוררה המנוחה לקיום הצוואה. כמו כן הגישו נהנים בצוואה קודמת של המנוחה (עמותות ומכרים) התנגדות לקיום הצוואה האחרונה שהורישה את כל רכושה של הקשישה למנהל בית הדיור המוגן לשעבר.
מנהל הדיור המוגן לשעבר טען כי הצוואה האחרונה משקפת את רצונה החופשי של המנוחה ואין כל מניעה חוקית שאדם יצווה את עיזבונו למנהל הדיור המוגן שהוא מתגורר בו. לדבריו, הוא היה האדם הקרוב ביותר למנוחה והמנוחה היתה אישה עקשנית ותובענית שידעה לעמוד על שלה ולא ניתן היה לתמרן אותה ולהשפיע עליה. עוד טען כי נוצר בינה לבינו קשר חם, אמיץ ועמוק, כמו בין אמא לבן.
מנגד טענו שניים מהמתנגדים שיוצגו בבית משפט לענייני משפחה על ידי עו"ד אייל בן יהודה באום ממשרד אורון באום ושות' כי על פי נהלי בית הדיור המוגן אסור לעובדיו לקבל טובת הנאה כלשהי מהדיירים וכי בין המנוחה למנהל לשעבר נוצרו יחסי תלות וכי הוא היה מעורב בעריכת הצוואה. בנוסף נטען, שהמנוחה סבלה מהתדרדרות פיזית וקוגניטיבית ומצבה בעת עריכת הצוואה האחרונה היה שברירי.
השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה הורה באפריל לקבל את ההתנגדות לצוואה האחרונה והורה על ביטולה. מנהל בית הדיור המוגן לשעבר לא השלים עם פסק הדין והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב שדחה את ערעורו בשבוע שעבר והטיל עליו הוצאות בסך 40 אלף שקל.
שופטי בית המשפט המחוזי, נפתלי שילה, עינת רביד ושאול שוחט קבעו כי אין להתערב בקביעות בית משפט לענייני משפחה . "מכלול הפעולות שביצע המערער (מנהל בית הדיור המוגן לשעבר-ל.ד) בכל הנוגע להכנת הצוואה מלמדת שהוא זה שלמעשה "הפיק" את הצוואה ואף אם כל אחת מהפעולות שהוא ביצע כשלעצמה לא מהווה נטילת חלק בעריכתה, צדק ביהמ"ש קמא (ביהמ"ש לענייני משפחה-ל.ד) כשקבע שמקבץ כל הפעולות שבוצעו ע"י המערער הם בגדר נטילת חלק בעריכת הצוואה". עוד נקבע כי המערער היה מעורב באופן משמעותי ביותר בעריכת הצוואה והצוואה אף נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצדו כלפי המנוחה.
עוה"ד אייל בן יהודה באום ממשרד באום-אורון ושות', שייצג שני זוכים שערערו על הצוואה מסר בתגובה: "בית המשפט עשה צדק בכך שנתן פסק דין נחרץ וגם פסק הוצאות בסכום גבוה. פסק דין זה פורט על אחד הפחדים הגדולים של משפחות רבות, מפני ניצול בני משפחה קשישים".
עו"ד שרון ליכט פטרן, באת כוח המנהל לשעבר בדיור המוגן מסרה בתגובה: "לצערנו ביהמ״ש המחוזי לא התערב בפסק הדין של ביהמ״ש למשפחה חרף הטעויות שנפלו בו. לא מדובר על מקרה של מנהל דיור מוגן שהשפיע שלא כדין על דיירת בדיור המוגן לעשות צוואה לטובתו, אלא על מי שהיה למעשה כמו הבן של הדיירת ואשר הינו האדם הקרוב ביותר אליה הן לפני עריכת הצוואה והן עד ליום פטירתה. לצערנו בתי המשפט נבהלו מהעובדה שהיה גם מנהל דיור מוגן והגיעו לתוצאה שלא רק מקפחת אותו אלא אף חוטאת לרצונה המוכח של המנוחה עצמה״.
