העליון עיכב פיצוי של 82 מיליון שקלים ללקוחות מזרחי-טפחות בגין עמלות אסורות
העליון עיכב פיצוי של 82 מיליון שקלים ללקוחות מזרחי-טפחות בגין עמלות אסורות
באוגוסט קבע בית המשפט המחוזי כי הפיצוי, שיעמוד בממוצע על כ-50 שקלים, יינתן לאור 2.49 מיליון מכתבי התראה שנשלחו שלא כדין ל-423 אלף חשבונות בין השנים 2012-2019. מדובר בעמלה שעמדה בעבר על 90 שקלים למכתב, ועומדת על 5 שקלים מאז נכנסה לפיקוח ב-2015. העליון החליט לעכב את התשלום עד הכרעה בערעור מזרחי-טפחות על אף שציין שסיכויי הבנק שלא לשלם כל פיצוי: "אינם מן המשופרים"
בית המשפט העליון הורה היום (ב') לעכב תשלום פיצוי בהיקף של 82 מיליון שקלים ללקוחות בנק מזרחי-טפחות, בשל גבייה שלא כדין של עמלות שליחת מכתבי התראה בשל חריגה ממסגרת האשראי.
השופט יחיאל כשר דחה את בקשת עורכי הדין של התובעת הייצוגית, קרן אביב, לפיה בעקבות ערעור שהגיש מזרחי-טפחות, ועד הכרעה, יש לאפשר לפחות את חלוקת הפיצוי ללקוחות הבנק, שעומדת על כ-50 שקלים בממוצע, אולם לעכב את הפיצוי לאלה שכבר אינם לקוחות הבנק.
פסק הדין הסופי בתביעה הייצוגית שהוגשה ב-2019 בנושא ניתן בחודש אוגוסט האחרון על ידי צבי וייצמן מהמחוזי מרכז בלוד. נקבע בו כי בין השנים 2012 עד 2019, גבה הבנק עמלות שלא כדין בגין מכתבי התראה על פיגור בהחזר הלוואת משכנתא ("מכתב 90"), ובגין מכתבי התראה על חריגה ממסגרת האשראי המותרת ללקוח ("מכתב 325"). מדובר בעמלה של 90 שקלים למכתב, שנגבתה עד שנת 2015, ובעמלה של 5 שקלים למכתב, מאז הוכנסה העמלה לפיקוח של בנק ישראל.
על פי בדיקת המומחה מטעם ביהמ"ש, רו"ח אהוד רצאבי, שלח מזרחי-טפחות כ- 2.49 מיליון מכתבי התראת חריגה מסוג מכתבי 90 ו-325 במהלך התקופה הרלבנטית לתובענה. המכתבים נשלחו לכ- 423 אלף חשבונות ובסה"כ חייב הבנק בעמלות שלא כדין בסכום כולל של כ- 72 מיליון שקלים. הסכום הסופי, לאחר תוספות שונות כגון ריבית והצמדה, עמד על 82 מיליון שקלים.
כיצד גבה הבנק את העמלות האסורות? בתעריפון שלו נכתב כי הוא גובה עמלה בגין הודעה "החל מההודעה השנייה". השאלה שנדונה הייתה מה הפרשנות של הודעה שנייה? לשיטת התובעת, "ההודעה השנייה" מתייחסת להודעה שנייה במספר אשר נשלחת מטעם הבנק ללקוח לגבי חריגה מסוימת בחשבון הבנק. כך, ככל שניתנה הודעה ראשונה על חריגה, החריגה כוסתה על ידי הלקוח, אך לאחר מכן נכנס הלקוח פעם נוספת לחריגה בחשבון, בגינה נשלחה הודעה נוספת מטעם הבנק – לא תגבה עמלה.
מנגד, הבנק טען כי פירושה הנכון של הוראת התעריפון, הינו כי התיבה "ההודעה השנייה" מתייחסת לכלל הודעות החריגה שנשלחו מטעם הבנק ללקוח, ללא קשר לחריגה מסוימת, ולכן בתרחיש שהוצג לעיל תגבה עמלה בגין ההודעה הנוספת שנשלחה ללקוח, אף שההודעה הנוספת נשלחה בעניינו של חוב אשר טרם נשלחה בגינו הודעה על חריגה. כאמור, השופט וייצמן קיבל את טענת התובעת.
בעקבות פסק הדין הגיש מזרחי -טפחות ערעור על פסק הדין ובקשה לעיכוב ביצוע החלוקה. הוא טען, בין היתר, כי מדובר בסכום משמעותי עבורו, לעומת סכום זניח יחסית ללקוחות. עוד טען הבנק, כי חלוקת הפיצוי תהיה בלתי ניתנת להשבה, בהינתן שיהיה מדובר במי שאינו לקוח הבנק. כאמור, הצעת התובעת, באמצעות עו"ד ליאת עיני-נצר ועו"ד רחלי הרשיש, הייתה כי הפיצוי יחולק לפחות ללקוחות הבנק, מהסיבה שהבנק תמיד יוכל להשיב בחזרה את הסכום אם יתהפך פסק הדין.
"התוצאה הנכונה", כתב השופט כשר, "הינה עיכוב ביצוע פסק הדין המשלים ביחס לכל חברי הקבוצה, אך זאת בתנאי שהבנק ימנע מגביית ריבית בנקאית בגין סכומי העמלה הכלולים ביתרת החובה של חברי הקבוצה שהינם לקוחותיו. הוא יהיה רשאי לגבות בגין סכומי העמלה הפרשי הצמדה וריבית כדין בלבד, עד להכרעה בערעור".
עם זאת הוסיף כשר כי "לשיטתי, התוצאה דלעיל מוצדקת גם בהתחשב בסיכויי הערעור: בזהירות המתבקשת, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, אציין כי סבורני שהסיכויים שטענותיו של הבנק תתקבלנה באופן שייקבע כי אין הוא חייב בתשלום פיצוי כלל – אינם מן המשופרים. לעומת זאת, הסיכוי שיתקבלו חלק מטענותיו לעניין היקף הפיצוי – עומד ברף הנדרש לצורך בקשה לעיכוב ביצוע".
