המדינה מפצה רק את בעלי העסקים - ואזרחים נותרים ללא פיצוי?
המדינה מפצה רק את בעלי העסקים - ואזרחים נותרים ללא פיצוי?
י' הוא תושב איזור הצפון. הוא אדם מבוגר, בערוב ימיו. כשהיה צעיר יותר, החליט לקנות דירה קטנה בצפון הארץ, בעיר סמוכה לגבול. הוא חסך כסף במשך שנים, לקח משכנתא ורכש דירה, בכדי שיוכל לחיות בזקנתו מדמי השכירות שיקבל ממנה. בשנים האחרונות, דמי השכירות שימשו אותו לתשלום עבור מגורים בבית אבות בטבריה. ברגע שפרצה המלחמה, המשפחה שגרה בדירה שלו עזבה והפסיקה לשלם דמי שכירות באופן כמעט מיידי. י' חשב שהמדינה תפצה אותו על אובדן ההכנסה, אלא שהוא גילה לתדהמתו שרשות המיסים מסרבת להכיר בזכאות של משכירי הדירות הפרטיים לפיצויי מס רכוש, וכך הוא נותר עם דירה שאין מי שיגור בה כי האיזור אסור למגורים, ללא שוכרים, ובעיקר – ללא כסף חיוני המשמש אותו למחייתו.
מדובר במצב חסר תקדים שמתרחש "מתחת לרדאר". י' אינו יוצא דופן, ולא מדובר בסוגיה שפוגעת רק בבני הגיל השלישי. נ' ו-א', למשל, הם זוג צעיר יחסית, הורים לילדים קטנים, שקנו בית המורכב ממספר יחידות דיור במטולה, כאשר לפני המלחמה הם גרו באחת היחידות בעצמם והשכירו את היחידות האחרות. בני הזוג לקחו משכנתא גדולה שאותה הם תכננו לשלם מתוך דמי השכירות, ועכשיו הם מפונים, לא מקבלים דמי שכירות - ובמקביל, עדיין נאלצים לשלם משכנתא ולספוג את הריבית מכיסם. כמו י', נ' ו-א' יש אלפי אזרחים רבים נוספים, שאינם בעלי ממון, שמפסידים מדי חודש הכנסה של אלפי שקלים, תוך כדי שהם משלמים משכנתא על דירות שרכשו בעמל רב.
חוק מס רכוש קובע שישולם פיצוי למי שאין באפשרותו לנצל נכס הממוקם ביישובי קו הגבול עקב מלחמה. אולם "מסמך הבהרה" שהוציאה רשות המסים בתחילת המלחמה קובע שפיצוי זה ישולם רק לבעלי עסקים העוסקים בהשכרת דירות במסגרת פעילותם העסקית, ולא ישולם לאנשים פרטיים המשכירים דירות. ההבחנה שיצרה רשות המיסים בין משכירים פרטיים לעסקיים מעוררת קושי. בעלי דירות פרטיים שמשכירים דירה כהכנסה נוספת, ולא מעט פעמים גם יחידה, נותרו ללא מענה, בעוד שרשות המיסים טוענת שהם צריכים לתבוע את הדיירים המפונים, שממילא מקבלים דיור חלופי מהמדינה. וכך, רשות המיסים מסרבת להכיר בזכאות של אלפי משכירי הדירות הפרטיים לפיצויי מס רכוש, בעוד שחברות המנהלות עסק להשכרת דירות כן זכאיות לפיצוי. כלומר, המדינה משלמת פיצויים לחברות נדל"ן שמשכירות דירות באיזורי העימות המפונים, ולא משלמת פיצויים לאזרחים "רגילים" שכבר שנה לא מקבלים שקל על אובדן ההשקעה שלהם בזמן שהם צריכים להמשיך לשלם על חשבונם את המשכנתא על הדירה. אותו הפסד בדיוק, רק שחברות הנדל"ן מפוצות - והאזרחים לא. מדובר בחוסר צדק ובעוול שעושה המדינה לאזרחים רבים, וסביר שלא זו הייתה מטרת החוק כאשר נחקק.
לדעת רשויות המדינה, בעלי הדירות ביישובים המפונים צריכים לפנות לשוכרים שפונו או התפנו לאיזורים אחרים, ולדרוש מהם את דמי השכירות שלהם. אלא שמדובר בדרישה לא מעשית המתעלמת מן המציאות בשטח. בעל דירה לא יכול לדרוש כסף מהשוכר שלו אלא על-פי חוזה השכירות. המלחמה נמשכת כבר למעלה משנה; מה קורה אם חוזה השכירות הסתיים חודשיים אחרי שהתחילה המלחמה? בנוסף לכך, במצב הייחודי שנוצר בעקבות התמשכות המלחמה משפטנים רבים סבורים שמדובר במצב שבו חוזה השכירות סוכל, כך שלא ניתן לחייב את השוכרים בתשלום דמי שכירות. כמובן אין גם שום דרך למצוא שוכרים חדשים לדירה הנמצאת באיזור שאסור למגורים...
המדינה אמנם משלמת פיצויים לתושבים המפונים מבתיהם, אבל אף אחד לא מחייב את אותם התושבים להמשיך ולשלם דמי שכירות לבעל הדירה המפונה - וכך אין למשפחות המפונות כל סיבה להמשיך לשלם דמי שכירות, ובעל הדירה נשאר קרח מכאן ומכאן.
מדובר במצב המחייב פתרון, וזה יכול להגיע באמצעות התערבות של שר האוצר המוסמך לקבוע את אופן היישום של הוראות חוק מס רכוש, אלא שעד עכשיו לא נעשה הדבר. אם לא ייפתר המצב בקרוב, אלפי בעלי הדירות יצטרכו לפנות בתביעות ובערעורים לבתי המשפט לצורך קבלת הפיצוי הקבוע בחוק על הפסד ההכנסה שלהם. ואתם יודעים מה? הם לגמרי צודקים.
הכותבים הם עוה"ד אלי דורון ויגאל רוזנברג ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות'
