בלעדי
עדות חשפה: כך הופעלו צוותים סמויים מלהב 433 במחאת בלפור
בלש ששירת ביחידת המעקב הטכני בלהב 433 תיאר בביהמ"ש כיצד צוותים מיחידת הדגל שיעודה מלחמה בפשיעה חמורה ושחיתות ציבורית, הופעלו באופן סמוי ושיטתי בקהל המפגינים במחאת בלפור, תיעדו ואספו ראיות כדי "להציף פעילים דומיננטיים"
עדות שניתנה בסוף דצמבר בבית משפט השלום בירושלים על ידי בלש לשעבר בלהב 433, במהלך משפט פלילי המתנהל נגד אחד מפעילי מחאת בלפור הבולטים יגאל רמבם, חושפת את האופן שבו הופעלו בשיטתיות צוותים סמויים של להב 433 בתוך קהל המפגינים במהלך ההפגנות שהתקיימו בשנת 2020. זאת במטרה "להציף" פעילים שהובילו את המחאה, לעקוב אחריהם ולתעד אותם ב"אמצעי משטרתי", כדי לאסוף נגדם ראיות שיאפשרו העמדה לדין.
מהעדות עולה שלא היה מדובר בתגבור שגרתי של להב 433 לסיוע לשוטרי מחוז ירושלים אלא בהפעלה ייעודית של יחידת הדגל של המשטרה - שבימי שגרה אמורה להיות ממונה על מלחמה בארגוני פשיעה חמורה ושחיתות שלטונית. ההפעלה של היחידה בוצעה בתקופה שבה לא היה מפכ"ל קבוע למשטרה, וזמן קצר אחרי מינויו לראש אגף החקירות והמודיעין (אח"מ) של ניצב יגאל בן שלום. באותם ימים השר לביטחון פנים דאז אמיר אוחנה תועד לוחץ על בכירים במשטרה לפעול לסיכול המחאה מול בית רה"מ שהיתה לצנינים בעיני בנימין נתניהו ורעייתו שרה.
את העדות הזו במשפט נגד רמבם, אשר הואשם בהשתתפות ובהובלת שתי תהלוכות לא חוקיות, נתן שמעון הולנדר, ששירת אז כבלש בלהב 433. מעדות שלו בתיק אחר, שהגיעה לידי כלכליסט, עולה שהוא שירת באותם ימים במחלק המעקב הטכני שביחידת המודיעין בלהב 433. מדובר באחת הפונקציות הסודיות והרגישות ביחידת העלית, שתפקידה בשגרה הוא הטמנת מכשירי מעקב, האזנה וצילום סמויים במסגרת חקירות רגישות של ארגוני פשיעה, תיקים ביטחוניים ותיקי שחיתות ציבורית. הולנדר, כעד תביעה, השיב לשאלות סניגורו של רמבם, עו"ד נח אולשה, בנוגע לתהלוכה הראשונה, ואמר שאחת ממטרות הפעילות היתה "להציף פעילים דומיננטיים שעסקו בהכוונת התהלוכה", מאחר והיה מדובר בתהלוכה לא חוקית שנעה לכיוון ההפגנה מול בית רה"מ, מעצם זה שהיא נעה על כבישים וחסמה את הדרך, ללא אישור.
הוא העיד כי ההגדרה שניתנה לו היתה "לתעד את התהלוכה, לראות מי מוביל אותה, ולדווח על זה אחורה", וכי עשה זאת על ידי "אמצעי צילום משטרתי", שלגבי טיבו לא פירט.
לאחר שבאולם הוקרנו הסרטונים מההפגנה שתיעד הולנדר, המשמשים כראיות נגד רמבם במשפט, נחקר הולנדר לגבי מסגרת נוכחותו בהפגנות, ומעדותו עלה שצוותי בילוש מלהב 433 עלו באופן קבוע להפגנות בלפור, ושהוא נכח בפעילות זו יותר מעשר פעמים, כאשר התפקיד שהוגדר לצוותים היה לעקוב מקרוב אחרי המוחים המובילים ולתעד אותם מבצעים הפרות סדר, בין השאר כדי לאסוף ראיות שיאפשרו להעמידם לדין.
"לא תיעדתי הפגנות, תיעדתי בתוך ההפגנות", אמר בעדות, וכשהסניגור אולשה הקשה לעניין הסרטונים המקוטעים שהוגשו לביהמ"ש, השיב הולנדר: "אני לא עומד עם מצלמה ומתעד באופן רציף. אני מתעד כשאני רואה חשיבות ראייתית למשהו". מהעדות עלה עוד כי אופן הפעולה הסמוי, והחשש מחשיפה על ידי אנשי המחאה, הקשה אף הוא על התיעוד, וכי זו לא היתה הפעם הראשונה שבה רמבם "הוצף" בהפגנה. "הכרתי את הנאשם מפעילות קודמת שבה נאמר לנו שהוא נמצא בהרחקה מירושלים, ולכן מי שרואה אותו – צריך להציף אותו", העיד הבלש.
אישום חריג בהליך מזורז
בינואר 2021 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים את כתב האישום נגד רמבם ובו סעיף אישום חריג ביחס לפעילי מחאה: התקהלות אסורה, דבר נדיר כאשר הוא לא מלווה בסעיפי אישום נוספים (כמו למשל תקיפת שוטר או הפרת סדר). בנוסף, כתב האישום הוגש בזריזות ימים בודדים לאחר החקירה, מה שמראה על להיטות המשטרה והפרקליטות להעמיד את רמבם לדין, עד כדי כך שאפילו לא הוצאה תעודת חיסיון הנוגעת לעדות הולנדר, דבר שהמשטרה בדרך כלל מתעקשת להוציא מחשש לחשיפת שיטות ואמצעי הפעלה, כמו למשל תיעוד סמוי. בהיעדר תעודת חיסיון, הולנדר היה מחויב בעדותו להשיב לכל שאלות הסניגור הנוגעות לפעילות, לרבות השימוש באמצעים מסווגים.
לפי כתב האישום, בדצמבר 2020 התקיימה תהלוכת מחאה לא חוקית של מאות מפגינים נגד נתניהו, שיצאה מגשר המיתרים בכניסה לירושלים והגיעה עד לכיכר פריז בסמוך לבית רה"מ. המפגינים, שלא קיבלו אישור מוקדם מהמשטרה, צעדו על הכביש וחסמו צירי תנועה מרכזיים, כאשר רמבם, לפי האישום, הוביל את התהלוכה לפחות בחלק מהדרך, צעד בקדמתה וחילק הוראות למפגינים. עוד נטען שהוא חמק משוטר שניגש אליו במהלך הצעדה ואמר לו שהוא מוביל תהלוכה בלתי חוקית.
רמבם נחקר כמה ימים לאחר התהלוכה בידי שוטרי תחנת מוריה בירושלים, שקיבלה לניהולה את "פרויקט" חקירת מפגיני מחאת בלפור. מי שפיקד על התחנה היה נצ"מ דאז קובי יעקובי, שמאז קודם באופן מטאורי במשטרה, וכיום מכהן כנציב שב"ס, אחרי כהונה כמזכירו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבמהלכה הפכו השניים לקרובים מאוד.
1 צפייה בגלריה
מימין: קובי יעקובי אז מפקד התחנה שחקרה מפגינים ויגאל בן שלום אז ראש אח"מ
(צילומים: אוהד צויגנברג, יובל חן)
במהלך חקירתו טען רמבם שלא ארגן את התהלוכה או קבע את מסלולה, אלא הצטרף לאירוע שראה בפייסבוק. עוד אמר שלא שמע הכרזה מצד המשטרה שמדובר בהתקהלות אסורה או לא חוקית ולדבריו, במהלך התהלוכה, "לא הבחנתי בשוטרים גלויים על מדים". אף שרמבם הוזהר שלא להשתתף בתהלוכות לא חוקיות, בינואר 2021 שוב היה רמבם בין מובילי ומשתתפי תהלוכה לא חוקית דומה בירושלים ונחקר שוב. בשתי החקירות טען שמדובר ב"חקירה פוליטית שכל מהותה הטרדה, רדיפה והפחדה".
המשפט נגד רמבם, שבמרכזו שתי התהלוכות האלה, עוד מתנהל, וביום חמישי האחרון הוא העיד במשפט ודחה את הטענות נגדו. הוא מצידו בטוח שמשטרת ישראל "סימנה" אותו עוד מימי המחאה החברתית ב־2011.
"ידידותית לפוליטיקאים"
העדות הנוכחית ביחס למחאת בלפור מראה שעוד הרבה לפני ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, במשטרה היו מאז ומתמיד גורמים שהיה להם חשוב "לשדר" לפוליטיקאים למעלה שההפגנות נגד רה"מ מטופלות בתשומת לב מיוחדת. "זו הוכחה לסדר עדיפות מעוות של אגף החקירות והמודיעין עוד לפני עידן בן גביר", אומר לכלכליסט גורם ששירת אז באח"מ. "מינוי אמיר אוחנה לשר לביטחון פנים גרם אז לחשש גדול מנקמה על חקירות נתניהו ורצון של בכירי האגף, אז בראשות ניצב בן שלום, להוכיח לפוליטיקאים שלהב 433, שנחשבה קודם 'אימת הפוליטיקאים' יכולה להיות גם 'ידידותית למשתמש' על ידי הסטת סד"כ והתווית מדיניות חקירתית נוחה יותר לפוליטיקאים". לדברי הגורם, "צוות מובחר של להב 433 שעולה לבלפור מדי מוצ"ש לטיפול בעבירות איזוטריות, משום שמישהו רוצה להתחנף כלפי מעלה – בא על חשבון צוות שיוצא למארב נגד חוליית חיסול, לחיפוש אמצעי לחימה או לאיסוף מודיעין בתיקי חקירה של פוליטיקאים בכירים".
בהקשר זה, בשבוע שעבר פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן עלה למתקפה ישירה נגד המשטרה בפיקודו של המפכ"ל דני לוי וראש אח"מ ניצב בועז בלט, כשאמר בכנס של אח"מ ש"משטרת ישראל חייבת לתעדף את הטיפול בעבירות השחיתות השלטונית, הן מהבחינה המודיעינית והן מהבחינה החקירתית. הכל שאלה של החלטה, תיעדוף והקצאת משאבים. בידיה של משטרת ישראל כלים לא פחות טובים מאלה של העיתונות החוקרת".
במשטרה דוחים הן את הביקורת על תעדוף לקוי בהקצאת משאבים וכוחות והן את הטענה ל"התחנפות" של בכירים במשטרה לדרג הפוליטי כדי להתקדם. "העיסוק האובססיבי והממוחזר בנושא מעיד על חוסר הבנה, מנותק מהמציאות וחוטא לאמת", נמסר בתגובה.
עוד נמסר כי "חקירות שחיתות ציבורית וטוהר מידות במגזר הציבורי מעולם לא ירדו מסדר היום של משטרת ישראל ויעידו על כך פרשיות רבות אשר טופלו בנחישות וביסודיות, הפכו לגלויות והביאו לכתבי אישום. גם בשעה זו, לצד הלחימה בפשיעה החמורה, באירועי הרצח והפרוטקשן, מנוהלות במשטרה עשרות בדיקות וחקירות סמויות שעניינן חשד לשחיתות, אשר מטבע הדברים מתנהלות מחוץ לאור הזרקורים, תוך איסוף ראייתי מדוקדק, שוודאי לא יפורט בתקשורת. משטרת ישראל תמשיך לבצע את מלאכתה במאבק נחוש בפשיעה החמורה, תוך שמירה על האינטרס הציבורי".
