נשים ממציאות פחות - וכולנו משלמים את המחיר
לקראת יום האישה הבינלאומי שיחול בקרוב חשוב להבין למה נשים מהוות רק 16% מממציאי הפטנטים בעולם ואיך משנים את זה. הכלכלה העולמית לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על פוטנציאל החדשנות שמגיע מקבוצת האוכלוסייה הזו
חדשנות היא הרבה מעבר לסיסמא – היא תוצר של ראייה מחוץ לקופסה המאתגרת את המוסכמות. בעוד שהפתגם 'הראש היהודי ממציא לנו פטנטים' מזכיר לנו את רוח השיר של אורי זוהר, המציאות בתחום הקניין הרוחני והפטנטים מציגה תמונה מורכבת הרבה יותר.
רק 16% מממציאי הפטנטים בעולם ב-2023 היו נשים, על פי נתונים של ארגון הקניין הרוחני העולמי WIPO (World Intellectual Property Organization ). בנוסף, ניתוח חדש בתחום זכויות יוצרים בארה"ב מראה כי שיעור הנשים הסופרות שרושמות זכויות יוצרים על יצירותיהן אמנם עלה, אך נשים עדיין מהוות חלק קטן יותר מהסופרים הרשומים במערכת זכויות היוצרים לעומת אחוז הנשים שמשתתף במקצועות יצירתיים מקבילים. המסקנה: יש פער מגדרי בשימוש במערכת זכויות היוצרים.
החשיבה היצירתית והחדשנות ,המאתגרות את הקיים ואת המוכר, הן המנוע המרכזי כיום לצמיחה כלכלית. נתונים מראים כי נכסים בלתי מוחשיים שנתמכים על ידי קניין רוחני, כלומר פטנטים רשומים, אחראים כיום ל-90% מכל ערך עסקי. לכן חשוב מאוד לעסוק בקהילות שאינן מיוצגות כראוי בתחום הקניין הרוחני ולעודד מחזיקי זכויות פוטנציאליים לנצל את היתרונות שמציעה מערכת הקניין הרוחני.
ואכן, נשים אינן מיוצגות מספיק כממציאות בהשוואה לחלקן באוכלוסייה ברחבי העולם. ממה נובע האחוז הנמוך של נשים ממציאות בהשוואה לגברים? האם יש הבדל ביצירתיות בין נשים לגברים או ברצון שלהן לחפש ולמצא פתרונות לבעיות המעסיקות את העולם?
דוגמאות לנשים יצירתיות, שבעזרת נקודת המבט הייחודית שלהן פתחו דלתות לעולם חדש של גישות ופתרונות שלא היה קיים קודם, קיימות למכביר. דוגמה עדכנית וחשובה היא קרי בננאטו, סגנית הנשיא של חברת מודרנה - החברה שפיתחה את החיסון לקורונה ושינתה את פני המחלה שאיימה על כלל אוכלוסיית העולם. בננאטו רשומה כממציאה במספר פטנטים של החברה. היא גם זו שפיתחה את המערכת השומנית שעוטפת את ה-mRNA שמודרנה משתמשת היום בחיסוניה. קרי רשומה כממציאה בפטנטים של החברה המגינים על החיסון ועל הטכנולוגיה להפקתו.
נשים נוספות שפרצו דרך הן מארי קירי, שהפכה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והייתה האדם היחיד שזכה בשני פרסי נובל בתחומי מדע שונים: פיזיקה (בשנת 1903) וכימיה (בשנת 1911(; מרי אנדרסון הממציאה של הווישרים למכוניות, ששיפרו את הבטיחות בכבישים בתנאים של גשם או שלג; אדה לאבלייס שהייתה אחת הממציאות הראשונות בתחום המחשוב ועוד רבות אחרות.
נשים מהוות מחצית מהאוכלוסייה. כאשר הן לא משתתפות באופן שווה בפעילות כלכלית, הכלכלה הגלובלית סובלת בסופו של דבר. שיתוף יותר נשים בתחום הקניין הרוחני יאפשר לעולם ליהנות מפירות של חשיבה יצירתית וקידום כלכלי.
ההבנה הזאת הובילה את ארגון הקניין הרוחני עולמי להשיק תוכנית פעולה שתסייע בשילוב יותר נשים בתחום. זאת באמצעות קידום השקעות, יצירת משרות ועידוד צמיחה כלכלית בראייה מגדרית, לטובת נשים בפרט והקהילה בכלל. הארגון צופה, שללא התערבות פעילה ובהסתמך על הקצב הקיים, נשים יהוו 50 אחוז מממציאי הפטנטים בעולם רק בשנת 2061.
מסמך תוכנית הפעולה מצטט מחקר אחד שהתמקד בפוטנציאל הכלכלי הגדול שניתן להפיק משיפור השוויון בעבודה בין גברים לנשים. המחקר מצא שמדינות נהנות מהזדמנות משמעותית להגדלת התוצר המקומי (הוספה של עד 12 טריליון דולר) הגולמי על ידי צמצום הפער המגדרי.
נשים בכל רחבי העולם מניעות שינוי, משנות חיים באמצעות מאמצים חדשניים ויצירתיים, ומעצבות את עתידנו המשותף. הפער המגדרי בתחום הקניין הרוחני משמעותו שימוש חלקי בלבד בכישוריהן של נשים ואובדן של הזדמנויות רבות לחדשנות, להגדלת הצמיחה הכלכלית ולשיפור החיים. בשעה שהאנושות צריכה להתאגד כדי להתמודד עם מגוון אתגרים העומדים בפניה, ממגפות ועד המאבק בשינויי האקלים, העולם לא יכול להרשות לעצמו לאבד את הפוטנציאל החדשני של אף קבוצה או קהילה.
*ד"ר ריבי שטיינהרט היא עורכת פטנטים בכירה בקבוצת מדעי החיים במשרד פרל כהן
