ניתוח
עוקף בג"ץ: החרדים מקמבנים לעצמם הנחות במעונות יום
מדריך חרדי מפרט שורה של דרכים להמשיך לקבל את ההנחה במעונות היום למרות ביטול ההנחה למשתמטים שנכנסת לתוקף היום; רק בג"ץ יכול לעצור גם את הקומבינה הזאת; ברחוב החרדי לא שקט: קיים נתק בין הציבור לפוליטיקאים בשל הכוונה לאפשר את העברת תקציב המדינה למרות ביטול ההנחות לאברכים ושליחת צווי הגיוס
היום נכנס לתוקף האיסור על הענקת הנחות במעונות היום לאברכים משתמטים שאיבדו את מעמד דחיית השירות. אבל כמו שהדברים נראים עכשיו החרדים ימצאו כל כך הרבה דרכים לעקוף את ההוראה שלא ברור מה יישאר ממנה. בהחלט יכול להיות שהנחיית החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג להצליב את נתוני ההנחות במעונות היום עם הביטוח הלאומי תחסום הרבה יותר הנחות לאברכים משתמטים מהאיסור על הנחות לאברכים משתמטים.
בסוף יוני 2023 פקע תוקפו של חוק ההשתמטות האחרון שמכוחו קיבלו תלמדי ישיבות דחיית שירות. ביוני 2024 קבע בג"ץ שלא ניתן לממן תלמידי ישיבות ואברכים (תלמידי ישיבות נשואים) על כך שהם מבצעים פעילות אחרת במקום להתגייס, ולכן הקפיא את קצבאות הישיבה של כל מי שאיבדו את דחיית השירות. הנחות במעונות יום אמורים לקבל רק אנשים עובדים ומי שמכשירים עצמם לעבודה, אבל סעיף מיוחד במבחנים מאפשר גם לאברכים לקבל את הנחה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה קבעה שלא ניתן להמשיך להעניק את ההנחות ל־6,700 אברכים שאיבדו את דחיית השירות ושלהם כ־10 אלף ילדים במעונות. בעקבות שורת עתירות שהוגשו לבג"ץ הושגה פשרה לפיה נדחה ביצוע ההוראה מדצמבר למרץ אבל גם המועד הזה הגיע.
בשבוע שעבר אמרה מנהלת המחלקה לדת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה עו"ד שלומית רביצקי טור־פז שעל פי בדיקת המכון מתוך 6,700 האברכים שאיבדו את ההנחות, כ־3,000 עובדים. היא הסבירה שאם הם עובדים הם יכולים לקבל הנחה מכוח סעיף אחר. לכן, לפי הפרשנות המשפטית של המכון, כחצי מהאברכים המשתמטים לא יאבדו כלל את ההנחה.
ארגון אמת ליעקב שעתר לבג"ץ נגד ביטול ההנחות פרסם מדריך מפורט לעקיפת ההחלטה באמצעות סעיפים אחרים של הנחות. האפשרויות הנוחות ביותר מבחינת האברך הן לימודי הוראה או לימודי מקצוע. עוד תרגיל אפשרי מבוסס על האפשרות שלאישה החרדית יש עסק או שהיא תפתח כזה לצורך ההנחה. אז אפשר לרשום את בן הזוג כעוזר או שותף בעסק. האפשרויות האלו הרבה יותר פשוטות מאשר התרגיל שזכה לפרסום רב בשבועות האחרונים של רישום עסק לימוד תורה של האברך עצמו. בסופו של דבר אברכים בדרך כלל לא ממש בעניין של בירוקרטיה וניהול ספרים. ארגון אמת ליעקב קורא לאברכים להתחיל בהערכות מייד ולא להמתין.
יו"ר אמת ליעקב ישראל גפנר לא רואה כל בעיה במדריך ומשווה אותו לתוכנית מיצוי הזכויות הרדיופונית של ד"ר גילי תמיר "זה מגיע לכם" בכאן 11, לא פחות. לדבריו, "זה גילי תמיר פלוס. אנחנו אומרים לאנשים שיש להם זכויות ואין שום דבר שמנוגד לחוק. אנשים לא מודעים לזכויות שלהם. כל דבר ברזל, נקי, איכותי וחוקי".
כמו שהדברים נראים עכשיו לא יישארו כמעט אברכים שלא ימצאו סעיפים אחרים שמכוחם הם יכולים לקבל הנחה. כך שנראה שמהר מאוד ימצא מי שיביא לבג"ץ את השאלה האם אברך משתמט שאיבד את זכותו להנחה מכוח סעיף אחד יכול לקבל אותה מכוח סעיף אחר. בשבוע שעבר חשף כלכליסט שמספר ההנחות במעונות היום צפוי לרדת בעשרות אלפים בגלל הנחיית החשב הכללי למשוך את נתוני ההכנסות של הורים מהביטוח הלאומי, דבר שמסכל הגשת תלושים מזויפים. כרגע נראה שיש סיכוי סביר שהרבה יותר אברכים יאבדו את ההנחה שלהם בגלל המהלך של רוטנברג מאשר בגלל שהם משתמטים. מנכ"ל רשת החינוך נאות מרגלית הנחשבת מזוהה עם הציבור של ש"ס ליאור גבאי אומר שהתחילה עזיבת הורים חרדים.
האדמו"ר מגור מגייס תמיכה
ועדיין, עצם העובדה שהחרדים לא הצליחו לסכל את כניסת המצב החדש לתוקף היא הוכחה לכך שהקדנציה הזאת הפכה מבחינתם לקדנציה מהגיהינום. בתפיסה החרדית בחורי הישיבות והאברכים הם פסגת הקיום האנושי והעולם קיים מכוחם ועבורם. המסר שהם מקבלים בשנה האחרונה ממדינת ישראל שהאברכים החרדים הם בסך הכל משתמטים ועריקים שלא ראויים לסיוע מהמדינה הוא מבחינת החרדים מכה ערכית קשה.
הרוב המכריע של הפוליטיקאים החרדים ימשיכו להחזיק בתפקידיהם בקואליציה הזו לא משנה כמה הם סובלים בה ומתעבים אותה, פשוט כי הרבנים שלהם יודעים שהחלופה עלולה להיות ממשלת נפתלי בנט בלי חרדים. לציבור החרדי לעומת זאת הרבה יותר קשה להסביר למה ממשיכים לשבת בממשלה ששולחת 20 אלף צווי התייצבות, הופכת את תלמידי הישיבות בזה אחר זה לעריקים ומבטלת את ההנחות לאברכים במעונות יום. זה קשה עוד יותר אחרי עשורים שבהם הציבור החרדי התרגל שהמפלגות שלו הן כל יכולות וכל דרישה סחטנית שלהן מתקבלת. הפעם גם היו ציפיות מרקיעות שחקים מהממשלה הזאת להכפלת קצבת האברך ולתוספות שכר למורות החרדיות. כגובה הציפיות עומק ההתרסקות.
מי שמוביל קו של פרישה מהקואליציה אם לא יעבור חוק השתמטות לפני התקציב הוא האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר. בעבר הוא נחשב למנהיג הבלתי מעורער של אגודת ישראל, אבל מנהיגותו התערערה. בשבוע שעבר אלתר שלח משלחת לגייס תמיכה של בכירי האדמו"רים האחרים במפלגה אבל לפחות האדמו"ר מבעלז הרב יששכר דב רוקח מסויג. גם אם בסופו של דבר אלתר יצליח לגייס תמיכה בפרישה, הקולות של אגודת ישראל לבדה לא יכולים למנוע את העברת תקציב המדינה.
האיש של אלתר בפוליטיקה שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף אמר בישיבת סיעת יהדות התורה ביום שני האחרון כי "אם היו שואלים אותנו לפני שנתיים האם נשב בקואליציה שתבטל את תקציב הישיבות, שתבטל את סבסוד המעונות, שמאיימת על תלמידי הישיבות, התשובה היתה ברורה: לא ולא". גולדקנופף כרגיל אטום לכך שהשתנו דברים בשנתיים האחרונות, אבל צודק שהזעם של הציבור הדתי־לאומי על המשך ההשתמטות יצר מצב שאי אפשר לספק לחרדים שום פתרון, והם נאלצים להשלים עם מצבים שלא העלו בדעתם בעבר. אלא ששתי המפלגות החרדיות האחרות, דגל התורה וש"ס מעדיפות להשלים עם רוע הגזירה ולדבוק בכיסאות. האדמו"ר מגור רוצה ללכת עד הסוף ולראות מי ימצמץ ראשון. בש"ס אומר ח"כ אברהם בצלאל כי "אין תאריך מקודש לחוק הגיוס, לעומת זאת אם לא יעבור עד סוף מרץ תקציב לא תהיה ממשלה. צריך להעביר תקציב וגם חוק גיוס, בלי לכרוך אותם אחד בשני". גולדקנופף לעומת זאת סיכם בסיעה: "צריך להבהיר גם לציבור הרחב, אם התקציב יעבור לפני חוק הגיוס, לא יחוקק חוק גיוס לעולם". לפחות לגבי הקדנציה הזו הוא כנראה צודק. אלא שכמו שנראים הדברים עכשיו יהיה תקציב, לא יהיה חוק השתמטות ויכול מאוד להיות שגולדקנופף ייפרד מהממשלה.
את הנתק בין הפוליטיקאים לציבור משקף פשקעוויל שפורסם בשבוע שעבר תחת הכותרת "זעקה גדולה ומרה". הפשקעוויל חתום אנונימית ב"חניכי הישיבות" ועוסק בשורת המכות שנחתו על הציבור החרדי בשנה האחרונה בשל ההשתמטות ההמונית. בין המכות שהוא מפרט: "זעקת העוללים שלא טעמו טעם חטא ששואלים (מבקשים) לחם, זעקת אברכי המשי אשר מתייראים שמא יעצרו והסתה פראית משתוללת בחוצות נגדם. כולם יחד זועקים אליכם חברי הכנסת". אחת הסיבות לנתק הזה היא שכדי להסביר לציבור החרדי למה עדיף להיכנע ולהעביר תקציב, הפוליטיקאים החרדים צריכים להודות בחולשתם, אבל הם אינם יכולים לעשות זאת כל זמן שהם ממשיכים לדרוש להעביר חוק השתמטות לפני התקציב.
