רוצים לגבות מס מרווחי קריפטו? יש ליצור נוהל "גילוי מרצון" אטרקטיבי
רוצים לגבות מס מרווחי קריפטו? יש ליצור נוהל "גילוי מרצון" אטרקטיבי
אנו נמצאים במלחמה מתמשכת וכואבת, שעלויותיה גבוהות מאוד. קופת המדינה מתדלדלת והגירעון מזנק. והנה, פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא מיסוי מטבעות קריפטוגרפיים, לפיו ישנם כ-200,000 מחזיקי מטבעות קריפטוגרפיים בישראל, אבל רק כ-500 מתוכם דיווחו על הכנסותיהם ממטבעות קריפטוגרפיים לרשות המיסים, כל זאת כאשר פוטנציאל גביית המיסים מקריפטו עומד על כ-3 מיליארד שקלים. הדבר מביא לכך שבפועל, בשעה קשה כלכלית (שמחייבת גזירות כלכליות כואבות) - המדינה מפסידה הכנסות ממיסים בסך מיליארדי שקלים.
המטבעות הקריפטוגרפים עשו בשנים האחרונות זינוק מרשים. הם מושכים אחריהם משקיעים מכל שכבות האוכלוסייה, רבים מהם צעירים או קטינים שזו עבורם ההשקעה הראשונה או היחידה. עם זאת, משקיעים רבים המעורבים במסחר במטבעות הקריפטוגרפים אינם מודעים לחובותיהם לדווח ולשלם מס על הכנסותיהם מפעילות זו, וכך הופכים ל"עברייני מס" - ללא ידיעתם. המדינה מצידה מתקשה להגיע למשקיעים הללו, בשל מאפיין מרכזי של הפעילות במטבעות הקריפטוגרפים - אנונימיות. המטבעות מוחזקים בארנקים דיגיטליים כאשר בעל הארנק הוא הגורם היחיד המחזיק בגישה אליהם, ושבאפשרותו לבצע בהם עסקאות, מבלי שאף צד ג' יידע את זהותו. לצורך גביית מיסים מפעילות במטבעות, גופי המדינה צריכים לבצע פעולות רבות לחיפוש ואיתור הנישומים על פי העסקאות שנערכו - והדבר כרוך בעלויות גבוהות.
לאור המצב הכלכלי אליו נקלעה המדינה, מקבלי ההחלטות נדרשים לאתר דרכים להגדיל את הכנסותיה, מבלי להכניס את היד לכיס של האזרחים באמצעות העלאת מסים שעלולים לדכא עוד יותר את הצמיחה. במקביל, המדינה סופגת "הפסד" כספי עצום כתוצאה מפוטנציאל ההכנסה הלא-ממומש ממיסוי פעילות במטבעות הקריפטוגרפיים. המשוואה ברורה – חייבים לחבר בין השניים.
איך עושים זאת? הגיע הזמן ליצור נוהל "גילוי מרצון" מצד נישומים המחזיקים במטבעות הקריפטוגרפים, ממנו כולם יצאו נשכרים. זהו נוהל מוכר שהמדינה כבר יישמה בעבר במספר גרסאות, ועיקרו מתן חנינה לנישומים מפני הליכים פליליים בתמורה לגילוי הכנסותיהם החוקיות שהוסתרו מעיני רשות המסים, תוך תשלום המס הנובע מהן. כך, שמי שמחזיק ברשותו ארנק דיגיטלי עם מטבעות קריפטוגרפיים יוכל להגיע מיוזמתו לרשות המיסים (בטרם זו הגיעה אליו), לשלם את המס מבלי החשש מקנסות או העמדה לדין פלילי ולהסיר מעצמו את הטייטל "עבריין מס".
כך, המדינה תגדיל הכנסותיה ממס שיסייעו במילוי הקופה הציבורית תוך הקטנת הוצאות אכיפה (חקירות, ניהול הליכי שומה והליכים פליליים, עלויות ענישה וכד'); ובמקביל - אזרחים רבים המבצעים עבירות מס יוכלו לפתוח דף חדש ולהתנהל בחוקיות ובשקיפות, ואף יוכלו להשתמש ברווחים שצברו מהמטבעות הקריפטוגרפים לטובת רכישת נכסים והשקעות שאינם וירטואליים ובכך לעודד את צמיחת המשק. אלא שכדי שהנוהל יהיה יעיל יותר ויוביל לכסף רב באמת שייכנס לקופת המדינה - יש להפוך אותו לאטרקטיבי.
האנונימיות הינה, כאמור, מאפיין מרכזי של פעילות במטבעות קריפטוגרפים, והאדם שמחזיק במטבעות יודע שזהותו האישית כמחזיק הארנק הדיגיטלי נותרת לא ידועה. הותרת היבט האנונימיות בשלב הראשון של ה"גילוי מרצון", כך שרק במקרה שהנישום ורשות המסים יגיעו להסכמות לגבי סכום המס שיש לשלם תיחשף זהותו, עשויה להוות תמריץ חיובי שיעודד נישומים לדווח מיוזמתם. וכך, לפחות בשלב הראשון, הנישום לא "מסתכן" שהמידע שימסור במסגרת הגילוי ישמש כנגדו בעתיד גם במקרה בו לא יצליחו הצדדים להגיע להסכם.
הארנק של המדינה מתרוקן. נוהל "גילוי מרצון" יכול לסייע למלא אותו מבלי לפגוע בציבור, אבל לצורך כך צריך להתאים אותו למציאות הנוכחית. כמובן שאין לתת פרס לאזרח שביצע עבירת מס או נמנע מלדווח על פעילותו כחוק, אבל המציאות הכלכלית המאתגרת מחייבת חשיבה אחרת. ממשלת ישראל וגורמי המדינה - לטיפולכם.
עוה"ד אלי דורון ודורון פסו הם מומחים למיסוי ממשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, עמית גרוס ושות'
