פרשנותאבסורד: תשלום זהה לעובדים חלשים וחזקים
פרשנות
אבסורד: תשלום זהה לעובדים חלשים וחזקים
המעסיקים אומנם ישלמו יותר מהעובדים לביטוח לאומי, אך הפשרה שהושגה אתמול בכנסת לא תיקנה את העיוות שעובדים חזקים וחלשים ישלמו תוספת זהה. וגם לא את אי־הצדק שתלמידי הישיבות יקבלו הטבה מפליגה וישלמו רק 15 שקל יותר
מעין עסקה סיבובית הושגה אתמול בוועדת העבודה והרווחה. מצד אחד המעסיקים קיבלו את הגבלת הארכת דמי הביטוח הלאומי לארבע שנים, כלומר תקווה שבעתיד אם מצב המשק והכנסות המדינה ישתפרו העלות הזאת תחסך להם. בתמורה הם הסכימו לכך שישלמו יותר לביטוח הלאומי במקום העובדים ומדובר במאות מיליוני שקלים.
מה שלא תוקן זהו המצב האבסורדי שבו התוספת לעובד שמשתכר שכר מינימום ולעובד שמשתכר 49 אלף שקל - הסכום המקסימלי שעליו משלמים דמי ביטוח לאומי - זהה לחלוטין.
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית את חוק העלאת דמי הביטוח הלאומי במסגרת חוק ההסדרים. נוסח ההצעה המקורי קבע כי דמי הביטוח לשכירים ולעצמאים המשולמים בגין שכר של עד 7,522 שקל בחודש (מדרגת התשלום הראשונה) יעלו לצמיתות ב־1.6%, שיתחלקו: 0.8% העובד ו־0.8% המעסיק. עוד כולל התיקון הקפאה של גובה קצבאות הילדים לשנת 2025.
התיקון הוא מהצעדים המכניסים ביותר בתוכנית הכלכלית, כ־5 מיליארד שקל שכולם ישמשו לאוצר כמקור תקציבי ולא יישארו בביטוח הלאומי. ביקורת קשה נמתחה על כך שכל תוספת התשלום ממוקמת במדרגת התשלום הנמוכה של דמי הביטוח הלאומי כלומר הפגיעה בשכבות החלשות והחזקות זהה - תוספת של 60 שקל לחודש שהם 720 שקל לשנה. ארגוני המעסיקים מתחו ביקורת על הכוונה להעביר את התיקון כחוק קבוע בעוד שהמצב הכלכלי יכול להשתפר מאוד בשנים הבאות.
התוספת היא מס לכל דבר
בעקבות הדיונים שקיימה בשבוע שעבר, אתמול קבעה הוועדה כי העלייה תאושר כהוראת שעה לשנתיים בלבד. ככל שהממשלה תרצה להאריך את תוקפה בשנה נוספת יידרש אישור של הוועדה, וזה יינתן לכל היותר פעמיים, כלומר בעצם מדובר בחוק לארבע שנים.
בהתייחס לשינוי אמר נציג משרד האוצר כי ככל שהתיקון לא יוארך אחרי שנתיים, הממשלה תצטרך להצביע על מקור תקציבי חלופי בשווי 5 מיליארד שקל בשנה. האמת היא שגם בעוד ארבע שנים, כשהחוק יבוטל כליל, לא יהיה קל למצוא תחליף למקור תקציבי של 5 מיליארד שקל.
לא נותר אלא לקוות שהכנסות המדינה ישתפרו פלאים עד אז והאוצר לא יתמכר לתוספת הזו. בסופו של דבר זה האוצר שאמור להוסיף כסף לביטוח הלאומי ולא להיפך.
האמת היא שלאור העובדה שבניגוד לדמי הביטוח הלאומי, שהם תשלום לביטוח הדדי, התוספת היא מס לכל דבר שהביטוח הלאומי משמש רק כגובה שלו. בכלל לא ברור מה ההיגיון להעלות את דמי הביטוח הלאומי במקום את מס הכנסה. אם היו מעלים את מס הכנסה היה אפשר גם לחלק את ההעלאה בצורה הרבה יותר שוויונית.
בנוסף שינתה הוועדה את חלוקת התשלום הנוסף וקבעה שהעובדים יישאו רק ב־40% מהתוספת כלומר 48 שקל לחודש במקום 60 שקל. המעסיק יישא ב־60% מהתוספת וישלם 72 שקל במקום 60. כשמדובר בדמי הביטוח הלאומי להעלות יותר למעסיקים ופחות לעובדים זה ממש מוצדק.
חוקרת הביטוח הלאומי ד"ר מיכל קורא מאוניברסיטת חיפה אמרה בעבר לכלכליסט שהמשבר האקטוארי של הביטוח הלאומי נובע מהמדיניות ארוכת השנים של ממשלות ישראל להפחית את תשלומי המעסיקים למוסד בלי לפצות אותו.
שיעור דמי הביטוח שמשלמים המעסיקים צנח מאז אמצע שנות ה־80 מ־10.8% מהשכר ב־1985 ל־4.4% היום. דמי ביטוח הלאומי של המעסיקים בישראל מהווים רק 30% מממוצע ה־OECD. כך שבהחלט יכול להיות שגם החלוקה של 60%-40% היא רק תיקון קטן של העוול לעובדים.
פטור לעובדים חלשים
מה שלא תוקן כלל זה המצב האבסורדי בו ההעלאה לעובדים חזקים וחלשים זהה. האוצר טען שהשכבות החזקות ומעמד הביניים נושאות בנטל של גזרות אחרות וזה החלק של השכבות החלשות. כזכור תחשיב ארגון הגג לסיוע במזון לתת הראה שעומס הגזרות על השכבות החלשות יעמוד על 7,600 שקל לשנה בממוצע מה שצפוי לדרדר רבים מסף העוני אל תוכו. אז בהחלט יכול להיות שהיה מקום להעניק לעובדים החלשים פטור מהעלאת דמי הביטוח הלאומי.
העוול בולט במיוחד לאור העובדה שלתלמידי ישיבות העלו את התשלום ב־14.5 שקל לחודש בלבד, ובכך ינסוק סכום דמי הביטוח הלאומי שהם משלמים מ־29 שקל ל־43.5 שקל.
העוול הנורא הזה לעובדים מחמיר עוד יותר כאשר את ההנחה העצומה בדמי הביטוח הלאומי מקבלים גם תלמידי ישיבות משתמטים שאיבדו את מעמד דחיית השירות והיו צריכים בכלל להיות בצבא.
