מישיבה על הגדר לבומרנג של צמיחה
מישיבה על הגדר לבומרנג של צמיחה
חצי הכוס המלאה שכלכלני S&P התעלמו ממנה
בין החדשות העצובות שהורגלנו אליהן, והקצב המהיר של המלחמה, פורסם לאחרונה הדוח החצי שנתי של כלכלני S&P, שחוזה לישראל התאוששות איטית מהצפוי כתוצאה מהמלחמה. ואכן, המשק הישראלי ניצב כעת מול אתגר כלכלי חמור. לפי הדוח שפורסם, ההשלכות הכלכליות של המלחמה כוללות אובדן תוצר המוערך בכ-2%-3% מהתמ"ג, שמשמעותו כ-30-45 מיליארד ש״ח.
בנוסף, מאות אלפי ימי עבודה אבדו עקב גיוסי חירום ועוצר אזרחי במוקדים רבים, וכתוצאה מכך הפגיעה בשוק העבודה היא ניכרת. עוד מצוין בדוח כי ההוצאה התקציבית לצורכי הביטחון, פיצויים ושיקום התשתיות צפויה לעלות משמעותית ולהכביד על תקציב המדינה למשך שנים קדימה.
למרות עומק הפגיעה, ישראל הציגה בעבר דפוסים חיוביים של התאוששות מהירה. משבר הקורונה, שהיה משבר גלובלי קשה, גרם לפגיעה ראשונית דומה בהיקף של 2.5%-3% מהתמ"ג ב-2020. למרות זאת, הצליח המשק להתאושש במהירות ולשוב לצמיחה מרשימה בשנים 2021-2022, כאשר שיעור הצמיחה לאחר המשבר ב-2021 היה מהגבוהים בעולם המערבי.
התאוששות מהירה זו אפיינה את ישראל גם במלחמות ומשברים אחרים שחוותה, שהשנים שאחריהן היוו את שיאי הצמיחה. מלחמת חרבות ברזל שונה מרוב מלחמות ישראל בהיקפה, אורכה, המשאבים הנדרשים לניהולה והסביבה הגלובלית. וכאן גם טמונים זרעי ההתאוששות שיגיעו לאחר המלחמה: עסקאות שעמדו לצאת לפועל ומשקיעים רבים נכנסו למצב ארוך של המתנה "וישיבה על הגדר". אחרי שהמלחמה תגמר, הסכר ישתחרר וישראל תזכה "בבומרנג" של השקעות וצמיחה, מביקושים כבושים וחדשים.
זה צפוי לקרות גם כי מהמלחמה הנוכחית ישראל תצא במצב אסטרטגי משופר שמבטיח יציבות כמה שנים קדימה - בדומה למלחמות משמעותיות אחרות שחווינו, ולאור השיקום הארוך שיצטרכו לעבור אויבנו בחזיתות השונות. זאת ועוד, המציאות החדשה וכניסת ממשל אמריקאי חדש מפיחה רוחות של שינוי לטובה באזור, להרחבת הסכמי אברהם והסיכוי לשגשוג כלכלי אזורי.
בשונה מהקורונה, שבה היה משבר כלכלי-גלובלי, המשבר בעקבות המלחמה נשאר אזורי. האינפלציה בארה"ב יורדת בעקביות וכמוה גם הריבית. הנפקות ראשונות לחברות שהמתינו זמן רב נראות באופק, נושא שרלוונטי בהחלט גם לחברות הייטק ישראליות. אלו סימנים מעודדים שיסייעו לכלכלת ישראל להתאושש מהר יותר.
במבט פנימה לכלכלה הישראלית, ההייטק בישראל היווה מקור צמיחה מרכזי לאחר הקורונה, והיקף ההשקעות הזרות בו הגיע לכ-27 מיליארד דולר בשנת 2021. גם במצב הנוכחי, כאשר הביקוש לחדשנות גבוה, ההייטק צפוי להמשיך ולהיות גורם מפתח שיתרום לצמיחת המשק. כמו כן, חברות טכנולוגיה רבות צפויות לממש את יכולתן לגייס הון ולשמר פעילות, מה שיוכל להחזיר את המשק למסלול חיובי.
רובם המוחלט של העסקים בישראל הם עסקים קטנים ובינוניים (SMEs), המהווים מקור חשוב לחדשנות ותעסוקה. בתקופת הקורונה, עסקים אלה הצליחו להסתגל במהירות לשינויים – 42% מהם עברו למודלים עסקיים דיגיטליים בתוך זמן קצר, ועם חידוש הפעילות הכלכלית תרמו להאצת הצמיחה. סביר להניח כי גם לאחר המלחמה, עסקים אלו ימשיכו להפגין גמישות ויתרמו לחיזוק הכלכלה המקומית.
במהלך הקורונה, הממשלה סיפקה סיוע ישיר בהיקף של מעל 100 מיליארד ש"ח, שהוקצו למענקים, הלוואות בתנאים מיוחדים ותמיכה בעסקים קטנים. כיום, צפויות תוכניות דומות שיעודדו עסקים ויעזרו להחזיר את כוח העבודה. התערבויות אלו יכולות להקטין את הנזק ארוך הטווח ולהאיץ את ההתאוששות הכלכלית.
חשוב לציין שכבר בהנחת היסוד של כלכלני S&P יש טענה שאנו מקווים שתתבדה: סיכוי להתמשכות המלחמה בחזיתות רבות גם ב – 2025, וסיכון להעמקת הגרעון בטווח הארוך. זוהי הנחה שנמצאת יותר בתחום הגיאו-פוליטי מאשר הכלכלי. ועל אף שהתותחים רועמים נראה שהסדר בצפון מתקרב – נקווה שכך יהיה, ושגם כל החטופים יחזרו לביתם לשלום. בכל מקרה, הסדר בצפון משמעותו גם ככל הנראה הרגעה גם בחזית האיראנית ויתר החזיתות המסונפות אליה.
לסיכום, בעוד שהמלחמה מהווה מכשול רציני לכלכלה הישראלית, הניסיון מראה שהמשק הישראלי מסוגל להפיק צמיחה מחודשת גם לאחר משברים עמוקים. עם שילוב של חדשנות טכנולוגית, יכולת הסתגלות במגזר העסקי ותמיכה ממשלתית, יש סיכוי גבוה שנראה התאוששות מהירה גם הפעם.
מורן צ'מסי הוא שותף מנהל בקרן Amplefields Investments
