פרשנותחזון ההשתמטות של כ"ץ: יעדי גיוס עלובים וסנקציות ריקות
פרשנות
חזון ההשתמטות של כ"ץ: יעדי גיוס עלובים וסנקציות ריקות
שר הביטחון הציג בכנסת את עקרונות ההשתמטות שבכוונתו לקדם. גיוס של 4,800 השנה ו־8,500 ב־2031 הוא לעג לרש כשיש 80 אלף משתמטים פוטנציאליים. כ"ץ הבטיח סנקציות למשתמטים, אך כלל לא ברור האם ומתי הן יופעלו. אדלשטיין לא צפוי לקנות את המתווה הדל, החרדים לעומתו ינסו לצייר זאת כמהלך שידרוש מהם ויתורים מפליגים
שאלה גדולה היא האם משפחות החטופים שפוצצו את ישיבת ועדת החוץ והביטחון היום באמת הפריעו לשר הביטחון ישראל כ"ץ לפרט את חזון ההשתמטות שלו או שעשו איתו חסד כשמנעו ממנו להמשיך להתבזות. כמעט כל סעיף וסעיף שדלף בשבועות האחרונים מחזון ההשתמטות, מופרך ככל שיהיה, אכן נכלל בהצעת כ"ץ. לכן הוא הציג עקרונות ולא הצעת חוק, כי איש לא מוכן לסכם איתו הצעה, לא הייעוץ המשפטי ולא יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. לכן גם לא ברור לאן זה הולך מפה. החרדים מצפים לישיבות המשך להכנת חוק בוועדה. אבל אם אדלשטיין סבור שזה חוק השתמטות, וזה ככל הידוע המצב, על מה בדיוק ידונו?
הזוי: יעשו שירות אזרחי וייחשבו לחיילים
כ"ץ הגיע היום לוועדת החוץ והביטחון להציג את עקרונות חוק ההשתמטות שלו. היתה רק הפתעה אחת כשהתברר שבאמת מתכוונים לספור כחלק מהיעד חרדים שעושים שירות אזרחי שהוא לכאורה ביטחוני – כאילו הם חיילים. הרעיון הזה כל כך מופרך שקשה להאמין שמישהו מתכוון לו ברצינות.
עוד שינוי קל היה ביעדים. העמדה המקורית של כ"ץ היתה גיוס של 4,800 בכל אחת משנות הגיוס 2024 ו־2025. השיפור היחיד בהצעתו לעומת הפרסומים המוקדמים היה ההסכמה שבשנה השנייה תהיה עלייה ליעד של 5,760. למרות עמדת הצבא שהוא יכול לגייס כל מספר של חרדים בשנת הגיוס 2026, כץ מדבר על עלייה הדרגתית ואיטית ביעדים של כ־8% לשנה בלבד בשנים 2026–2031. רק ב־2031 יגיעו ל־50% מהמחזור החרדי, שיהיו אז כ־8,500 איש. "לראייתי יכולת לגייס ולקלוט זה שני דברים שונים. היכולת לגייס בפועל קשורה למרחבי הסכמה עם מנהיגי המגזר החרדי וקיומו של חוק שמסדיר את מעמדם של לומדי התורה. ללא הסדר חוקי יכולת הקליטה נשארת על הנייר".
קו ההסברה של כ"ץ, כפי שהיה צפוי, הוא שהחוק שלו "יביא לגיוס של עשרות אלפי חרדים". ואולי זו הרמאות הגדולה ביותר: הטענה על "מרחבי הסכמה". מבחינת החרדים יש פה חוק קומבינה שקר כלשהו שהם נאנסים להעביר אותו, והם יעשו הכל כדי שלא ייושם. הסכמה אמיתית היא שגדולי התורה של כל המפלגות החרדיות יודיעו שמי שלא לומד צריך ללכת לצבא. זה כמובן לא יקרה כי בפועל גדולי התורה יעשו הכל כדי שכמה שפחות ילכו לצבא.
הפוליטיקאים החרדים אפילו לא טרחו להסוות את הקמפיין שבו פתחו ברגע שכ"ץ סיים לדבר כדי להעמיד פנים שזו הצעה שקשה להם עמה. "הלם במפלגות החרדיות" היתה התגובה שהופצה כאילו כ"ץ לא נושא ונתן על ההצעה הזאת עם בכירים חרדים כבר חודשים. בשבועות הקרובים ינסו לשכנע אותנו שזו פשרה כואבת לחרדים. זו הצגה. "שום דבר לא הפתיע אותנו", אמר לכלכליסט מקור שמקורב למגעים בין החרדים לכ"ץ. אחד הדברים שפיצוץ הישיבה חסך זה את הרגע שבו יו"ר הוועדה אדלשטיין מסביר שההצעה של כ"ץ היא בעיניו חוק השתמטות לכל דבר. היה יכול להיות מעניין לראות איך הוא היה מנסח זאת. השילוש הקדוש של אדלשטיין הוא כמות מתגייסים משמעותית, עלייה מהירה ביעדים וכמות לוחמים משמעותית. מה שכ"ץ הציג זו כמות מינימלית, עלייה איטית ואמירה מאוד כללית על שאיפה לאחוז לוחמים גבוה.
החרדים מצפים עכשיו שאדלשטיין יקיים ישיבות סדירות לקידום חוק ההשתמטות. בשבוע הבא הרמטכ"ל יגיע לוועדה לדבר על הרבה מאוד דברים שרק אחד מהם הוא חוק ההשתמטות. בוועדה מקוים שסוף סוף הוא יציג להם מספרים בדוקים ומבוססים סביב הצרכים של הצבא. הבעיה היא שסקירות כמו שיתן הרמטכ"ל הן מעצם טיבן ישיבות סגורות. כך שהציבור ישמע רק את מה שיהיה בהודעה הרשמית או יודלף.
מעבר לישיבה הזו לא ברור על מה בדיוק יש לכנס ישיבות כשהפערים בין כ"ץ לאדלשטיין כל כך דרמטיים. אדלשטיין, כמו שופטי בג"ץ, סבור שצריך לבדוק את גיוס החרדים לא רק לפי המחזור השנתי אלא גם לפי הבריכה – 80 אלף משתמטים בני 18–27 שאפשר לגייס. כשמסתכלים מהפרספקטיבה הזו, גיוס של 4,800 השנה ו־8,500 ב־2031 הוא לעג לרש.
צריך לזכור גם שבסוף יעדים הם סתם מספרים. העמידה בהם תלויה במידה רבה בסנקציות. ובעניין הסנקציות לא שמענו כמעט כלום. כ"ץ דיבר על סנקציות מוסדיות, כלומר הפחתת תקציבים לישיבות. אבל לא פרט, האם יפחיתו להן 5% מהתקציב שזו בדיחה או שליש מהתקציב שזה כבר מתחיל להרתיע. הוא גם דיבר על סנקציות אישיות על כלל הצעירים החרדים כולל תלמידי הישיבות. אבל הוא לא פירט אילו סנקציות והסתפק במשפט: "מעונות היום או דברים מהסוג הזה" (ביטול ההנחות במעונות יום. ש"א).
ולסיכום מדובר בסנקציות תקציביות מסתוריות וסנקציות אישיות נעלמות שלא ברור האם ובאיזה מצב יופעלו ובעוד כמה שנים. והכל תלוי באי עמידה ביעדים קולקטיביים בלי חובת גיוס אישית. את היצירה המשפטית המופרכת שבה מטילים סנקציות אישיות על מצב קולקטיבי ניסה כ"ץ לתרץ בטיעון הכמעט פואטי: "יש להתייחס לחברה החרדית כציבור שערבים זה לזה". ועולה השאלה, מכוח איזה עיקרון משפטי אפשר להתייחס אליהם כך?
"מתוך הכרה בערך לימוד התורה"
עקרון יסוד בחזון ההשתמטות של כ"ץ הוא "להסדיר את מעמד לומדי התורה מתוך הכרה בערך לימוד התורה". נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר, מי שעמד בעצמו בראש שתי ועדות לפתרון בעיית ההשתמטות, אומר ש"ההצעה אינה משנה את המציאות רבת השנים שבה 100% מהצעירים החרדים המעוניינים בכך מקבלים דחיית שירות המתגלגלת לפטור מוחלט". כלומר משמעות הסדרת מעמד לומדי התורה היא חזרה למצב שבו יש חובת שירות לכל הציבור היהודי חוץ מהחרדים. לכך יתרום גם שימור גיל פטור גבוה לתלמידי הישיבות, של 26, שיבטיח את הצורך שלהם להישאר בישיבה כדי להישמר מגיוס.
אחת המטרות העיקריות של ההצעה היא להרוויח זמן. קשה לחשוב על מועד גרוע יותר להעברת חוק השתמטות ממלחמה בעיצומה. אבל אם רק יעבור החוק ואם לא יפסל מייד בבג"ץ, החרדים מקווים שנחזור לעסקי השתמטות כרגיל, הציבור הדתי והימני יהיה פחות רגיש ואפשר יהיה לאיין ולאייד כל סנקציה בחוק.
ממילא ברור שהמופע המוזר של כ"ץ בוועדה עסק לכאורה בגיוס חרדים אבל בעצם הנושא שלו היה הישרדות הקואליציה. האם העובדה ששר הביטחון ביזה את עצמו בהצגת ההצעה המביכה והמשפילה הזון בפומבי תועיל להשאיר את החרדים בקואליציה? רק העתיד יגיד. ברור שראשי המפלגות החרדיות ממש לא רוצים לפרוש כי אין להם שום אופציה טובה יותר. האם יגיע רגע שהרבנים שלהם יאמרו שאי אפשר לשבת בממשלה שעוצרת תלמידי ישיבות כעריקים ולא מסוגלת להעביר חוק השתמטות? קשה לחזות.
