בצל הביקורת: ועדת העבודה צפויה לאשר הקמת רשות למלחמה בעוני
בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת יאושר החוק להקמת גוף שלראשונה ירכז בממשלה את המאבק בעוני ויקבע יעדים להפחתתו. ביקורת קשה נמתחת על הכוונה לבטל את המועצה לביטחון תזונתי ועל העובדה שהרשות תעסוק בחלוקת תקציבים
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בראשות ח"כ ישראל אייכלר מאגודת ישראל צפויה לאשר היום לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשות ללוחמה בעוני. הצעת החוק תיצור לראשונה גוף ממלכתי שתפקידו לרכז את המלחמה בעוני. לצד התמיכה הרבה בכך יש ביקורת קשה על היבטים בהצעת החוק ובייחוד על הכוונה לבטל את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ולהעניק לרשות סמכות לחלק תמיכות. כן קיים חשש שש"ס תנסה להשתמש ברשות כדי לנסות לחלק כרטיסי מזון בצורה מפלה.
ישראל ממוקמת במקום השני בין המדינות המפותחות (OECD) בתחולת העוני,כשרק קוסטה ריקה ממוקמת לפניה, כך עולה מדו"ח העוני של ביטוח לאומי לשנת 2023. אפילו ארה"ב במצב טוב משלנו - מקום אחד אחרינו. גם בקרב ילדים ישראל ממוקמת שנייה אחרי קוסטה ריקה.
את הצעת החוק העלו חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), עאידה תומא סלימאן (חד"ש־תע"ל), נעמה לזימי (עבודה) ועוד, והוצמדה לה הצעה של ח"כ יונתן מישרקי מש"ס. לפי ההצעה, "הרשות תפעל לצמצום העוני בישראל ובין תפקידיה גיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית, הגשת חוות דעת בדבר השלכות של חקיקה על מאבק בעוני, הקמת מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום העוני וניהולו, תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, וייעוץ לממשלה".
המטרות האלו ראויות ונכונות ואף מהוות לראשונה הכרה של הממשלה באחריות שלה לעוני הקשה. יש חשיבות רבה גם לכך שלראשונה ייקבעו יעדי מלחמה בעוני. ביוני אושר החוק בקריאה ראשונה אך נמתחה ביקורת ציבורית רבה על שלושה היבטים שלו: ראשית, ביטול המועצה הציבורית לביטחון תזונתי ובמקומה הקמת ועדה במסגרת הרשות. זאת, כנקמה על העמדות הביקורתיות של יו"ר המועצה, פרופ' רוני סטריאר. כשאושר החוק לקריאה ראשונה אמר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, ש"הרשות כפי שהיא מוקמת מיועדת לשימור העוני ולא למיגור שלו". לדבריו, "ביטול המועצה יפגע במוכנות ישראל למצבי חירום, יחמיר את מצבם של הרעבים, ויקל על פוליטיזציה והכנסת שיקולים זרים לתחום התזונה".
שנית, הרשות למאבק בעוני אמורה להיות גוף ביקורתי מעצם טיבה אך יש בה רק שמונה נציגי ציבור מ־27 חברי מועצה, מה שהופך אותה לחותמת גומי של הממשלה. בנוסף, נקבע שהרשות תחלק תקציבים לארגונים לחלוקת מזון כאילו היא גמ"ח ולא גוף מתכלל. קיים חשש שהדבר ינוצל לחלוקת כרטיסי מזון על פי מדדים מפלים. ח"כ אייכלר טען ש"אם רוצים שהרשות אכן תתרום למאבק בעוני, חשוב לא להשאיר אותה בגדר גוף שעוסק רק בתיאוריה ובירוקרטיה".
פרופ' סטריאר טוען שהכוונה לבטל את המועצה היא נקמה על הביקורת שנקטה המועצה כנגד ההפיכה המשטרית ונגד כרטיסי המזון של דרעי. לדבריו, "בעקבות עמדתה העצמאית של המועצה הפך השר הממונה, יעקב מרגי, לעוין כלפיה ובמשך שנתיים סירב להיפגש עם חבריה. ביטול המועצה הוא צעד נוסף בהחלשת שומרי סף וגופי פיקוח".
נייר עמדה, שכתבה עו"ד בקי כהן־קשת מהפורום למאבק בעוני, קורא לשמר את המועצה לביטחון תזונתי. הפורום קורא להוסיף לסעיף המטרות של החוק את קידום הזכות לקיום בכבוד.
מנכ"ל ארגון הסיוע במזון פתחון לב אלי כהן אומר, לעומת זאת, שהארגון "יזם את החוק הזה ומלווה אותו זה 19 שנה. מדובר בצעד חשוב בדרך לטיפול בעוני בישראל בצורה מיטבית. הגיע הזמן שיהיה גוף אחד שיביט על העוני בצורה רב־ממדית והוליסטית, תוך קביעת יעדים, מטרות ומדדים להצלחתה. עם זאת, יש להצמיד להצעה גם תקציב".
