דעהכלכלת ישראל - אופטימיות זהירה לקראת 2025
דעה
כלכלת ישראל - אופטימיות זהירה לקראת 2025
ה-OECD בחן כיצד הכלכלה העולמית מתמודדת עם משברים. התוצאות היו צפויות בחלקן: ארה"ב צמחה בעוד צרפת וגרמניה דשדשו מאחור, חלקן היו מפתיעות: חזרה מהירה לשגרה של רוסיה וסין. בהתבססות על סחר חוץ עם סביבה חיצונית תומכת ישראל יכולה לפתוח את 2025 בתחושה חיובית
כלכלנים רבים, ואני ביניהם, סבורים כי כלכלת ישראל יכולה לשמש דוגמא טובה להתמודדות כלכלית טובה עם זעזועים חיצוניים. אני חושב שנוכח העצימות המלחמתית שהייתה מנת חלקנו בשנה האחרונה, תוצאות המשק וביצועיו ראויים להערכה - אך מה בנוגע לכלכלה העולמית? כיצד זו מתמודדת עם משברים גדולים? הייתה לנו הזדמנות להיווכח בכך בשנים האחרונות, כשהעולם נאלץ להתמודד מגפת הקורונה חסרת התקדים, מלחמת רוסיה-אוקראינה, מתיחות בין גושית, משברי אנרגיה ועוד.
מתן תשובה על שאלה חשובה זו אינו קל. למשל, השלכותיה של המגפה לא צריכות להימדד רק עבור פרק הזמן מתחילתה עד מיגורה, אלא גם לאחר מכן. כך, האינפלציה העולמית של השנתיים האחרונות נגרמה הן בשל שיבושי היצע והן עקב ביקוש כבוש שהתפרץ לאחר שהכלכלה העולמית נחלצה מהשיתוק שאחז בה.
מכל מקום, ב-OECD הרימו את הכפפה ובחנו את הנושא. הם הסיקו כי הכלכלה העולמית הוכיחה עמידות מרשימה ביותר נוכח המשברים השונים. זו תוצאה מעודדת, אם כי מידת ההצלחה הייתה שונה מאוד בין מדינות. במיוחד, לא מפתיע, כלכלת ארה"ב הראתה עוצמה של ממש ונהנתה, לפי החוקרים, משוק עבודה איתן וצריכה פרטית חזקה. לא מדובר, כמובן, בתופעה חדשה, שכן לאורך זמן משקי הבית והתעסוקה בארה"ב חזקים משמעותית מאלו של מדינות מפותחות אחרות.
כמובן, גם הממצא שמדינות אירופה הצליחו פחות לא מפתיע. כלכלות הדגל של היבשת ובראשן גרמניה וצרפת נקלעו לקשיים ותוצרן דשדש ואף התכווץ.
לבסוף, מדינות במזרח הרחוק, כמו הודו ואינדונזיה, שהן סדנאות תעשייתיות של ממש, המשיכו לצמוח בחוזקה.
על מנת להראות זאת, השוו החוקרים בין התחזית האחרונה (מחודש אוקטובר) לצמיחת תוצרן של 10 כלכלות מפותחות נבחרות לשנים 2024 ו-2025, לתחזית הקודמת (מחודש מאי). מהבדיקה עלה כי למרות העלאות הריבית החדות, שהשפעתן המצטברת הייתה אמורה להקשות השנה, רק ב-7 מקרים עודכנה התחזית כלפי מטה ב-0.3% או יותר. בהיבט זה בלטו לרעה גרמניה וצרפת, שתי הכלכלות האירופיות הגדולות, שתחזית צמיחת תוצרן לשנה הבאה הופחתה ב-0.7% ו-0.9%, בהתאמה.
אלא שגם מדינות מתפתחות הפתיעו בסך הכל לטובה. מבין התחזיות לצמיחת תוצרן של 10 הכלכלות הגדולות בקבוצה (כולל ברזיל, רוסיה וסין) בשנתיים הללו, היו רק 5 עדכונים של 0.3% כלפי מטה. מעניין לציין כי סעודיה וטורקיה, המככבות בחדשות, רשמו את התיקונים החדים ביותר, במבט ל-2025.
עוד מצאו החוקרים כי ברוב המדינות המפותחות והמתפתחות חזרה האינפלציה לרמת היעד שלה, מה שמראה שהתגובה המהירה והנחושה של הבנקים המרכזיים בלמה את האינפלציה לאחר שזו הרקיעה לרמה דו ספרתית בחלק מהמקרים.
אז האם ניתן לנוח על זרי הדפנה? כמובן, לא. מסתבר כי המשברים התכופים ערערו משהו את הלך הרוח הצרכני של משקי הבית וזאת בעיקר בגלל התייקרות האנרגיה והמזון. במדינות רבות עלו מחירים אלו הרבה יותר מעליית ההכנסה וביניהן בלטו כלכלות מפתח כמו גרמניה, יפן, קוריאה, איטליה, בריטניה וצרפת. לא פלא שמדינות אלה זכו לכותרות שליליות בשנה האחרונה ולא מן הנמנע כי אי השקט החברתי ברובן נובע מכך.
דווקא במזרח ודרום אירופה וכמובן בארה"ב היה המצב הפוך – ההכנסה האישית הפנויה עלתה יותר.
החוקרים רואים בממצאים המעודדים בדרך כלל הזדמנות שאין להחמיץ, בפרט נוכח שורה של גורמי סיכון, ובראשם מתיחויות סחר, מתיחויות ועימותים גאו-פוליטיים, חובות שצברו ממשלות רבות בדרך למיגור הקורונה (עוד דוגמא לכך שהנגיף חלף – אך השלכותיו הכלכליות עדיין כאן) ותנודתיות בשוקי ההון.
לכן, זו תקופה של ניהול סיכונים. על הממשלות להיכנס לעובי הקורה (לצמצם גירעונות תקציביים) והבנקים המרכזיים צריכים ללוות את תהליך האטת האינפלציה באמצעות הקלה מוניטארית.
לדעתי, לקראת 2025, ניתן לדבר על אופטימיות זהירה. זו נקודה חשובה גם עבור ישראל – כלכלה עתירת סחר חוץ. יחד עם המשך ההתבהרות הביטחונית המיוחלת, סביבה חיצונית תומכת תסייע למשק לפתוח את 2025 בתחושה חיובית הרבה יותר מזו שהחלה את השנה החולפת.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות