דעההעסקה הגרועה, הפקרת החטופים והמשך המלחמה גרועות יותר
דעה
העסקה הגרועה, הפקרת החטופים והמשך המלחמה גרועות יותר
ישראל לא הייתה יכולה להפקיר את אזרחיה וחייליה אצל מרצחי חמאס, ולחץ צבאי נוסף היה רק מגדיל את הסיכויים שעוד חטופים וחיילים ישובו לישראל בארונות. לכן גם עצירת המלחמה היא אינטרס ישראלי מובהק
ביומה האחרון של מלחמת העולם הראשונה נהרגו 10,000 חיילים, וזאת למרות שבשלב הזה כבר כולם ידעו שההסכם בדרך וכבר אין טעם להילחם. המלחמה בעזה שהחלה כצודקת בתולדות ישראל הפכה בנקודת זמן מסוימת למלחמה נטולת תכלית, לדשדוש. "רק אל תקראו לזה בוץ עזתי" אמר מח"ט הנח"ל לעיתונאים שהגיעו לסייר ברפיח בסוף חודש יוני. אבל בחודשים האחרונים זה מה שזה היה, בוץ טובעני שהכניס את צה"ל לסחרור רע מאוד שעלה בחייהם לוחמים וחטופים, והיה כר פורה למעשים שבגללם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון הקודם יואב גלנט מבוקשים בחצי עולם כפושעי מלחמה.
דווקא גלנט ראה את זה מגיע. בשנה שעברה, בינואר 2024, אמר גלנט במסיבת עיתונאים כי "היעדר ההחלטה במישור המדיני פוגעת בהתקדמות הפעולה הצבאית" וארבעה חודשים מאוחר יותר הכריז בקריה כי "בהיעדר חלופה שלטונית יוותרו רק שתי אפשרויות גרועות: שלטון חמאס בעזה או שלטון צבאי ישראלי בעזה – אי החלטה כמוה כבחירה באחת משתי החלופות הגרועות". בסופו של דבר אזהרותיו של גלנט נפלו על אוזניים אטומות אך התחזית שלו התממשה. בעקבות לחצי הנשיא הנכנס דונלד טראמפ ממשלת הימין הישראלית נאלצה לנטוש את החזון המשיחי של משטר צבאי, טיהור אתני ויישוב עזה בהתנחלויות, ובמקום זאת נקבל שוב את שלטון החמאס שנתניהו טיפח במשך שנים כקונטרה לפתח והרשות הפלסטינית.
עסקת החטופים היא עסקה גרועה, עסקה עם השטן, אך בשלב הזה של המלחמה היא מה שנקרא "Necessary Evil". ישראל לא הייתה יכולה להפקיר את אזרחיה וחייליה אצל מרצחי חמאס, ולחץ צבאי נוסף היה רק מגדיל את הסיכויים שעוד חטופים וחיילים ישובו לישראל בארונות. לכן גם עצירת המלחמה היא אינטרס ישראלי מובהק, ולמרות שיש מי שמנסים לשכנע אותנו שמלחמה תמידית היא מצב שנועדנו לחיות בו – המציאות וההיסטוריה מוכיחים שהמציאות הפוכה ושמלחמת חרבות ברזל על שלל נספחיה היא החריגה מבחינת זמן וכמות הנפגעים. סיום המלחמה יאפשר לישראל לחזור לנורמליות ואולי אף לשגשוג. השמחה לא תחזור במהירות לרחובות. השכול יישאר איתנו לנצח, סיפורי החטופים שיחזרו יהיו צלקת שהמדינה תישא עליה לעד ואלו שלא יחזרו בחיים יהוו אנדרטה למה שהיה אפשר לעשות אחרת. אבל בכל זאת, אחרי האבל יגיע שלב חשבון הנפש ואז אולי גם פריחה. החיטה צומחת שוב.
יש להודות לנשיא הנכנס טראמפ ולנשיא היוצא ביידן על כך שלחצו על חמאס ונתניהו לחתום על העסקה. הטענות על כך שהחמאס הוא היחידי שהכשיל את העסקה אינן מתכתבות עם הצהרות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שטוען שהוא עצמו סיכל אותה, כמו גם עם טיעוני נתניהו על חשיבות ציר פילדלפי – סלע קיומנו שצה"ל צפוי לסגת ממנו בתום השלב הראשון של העסקה.
אך בראש ובראשונה אנחנו צריכים להודות לאזרחי ישראל שהחזיקו פה במשך חודשים ארוכים את העסק בזמן שהממשלה לא תיפקדה ולהוקיר את חיילי צה"ל שנתנו את גופם ונפשם כדי שהחטופים יחזרו וכדי שהאזרחים יוכלו לשוב לבתיהם בבטחה. ערכי ההקרבה והסולידריות איפשרו למדינת ישראל להמשיך להתקיים – ולכן לא הייתה ברירה אלא לממש את הערכים הללו ולחתום על עסקה רעה שתחזיר את החטופים לביתם.
