סגור
העיתון הדיגיטלי
12.03.25
כיתה תלמידים בראשון לציון
בית ספר יסודי בראשון לציון. למורים והגננות בחינוך הרגיל אין הכשרה מתאימה לחינוך המיוחד (צילום: תומי הרפז)

בעלות של יותר מ-14 מיליארד שקל: ועדת שפירא ממליצה על קיצור שבוע הלימודים והקטנת הכיתות

הוועדה לבדיקת החינוך המיוחד ממליצה על מהפכה במערכת החינוך כולה: הקטנת הכיתות ל-19 תלמידים כדי שיתאפשר שילוב אמיתי שלהם בחינוך הרגיל וביטול הלימודים בימי שישי. העלות: 14 מיליארד שקל באופן חד-פעמי ועוד 1.4 מיליארד שקל לשנה. שר החינוך יואב קיש הודיע כי יפעל ליישום ההמלצות, בכיר באוצר: "המלצות הזויות ותלושות מהמציאות"

ועדת שפירא לחינוך המיוחד תגיש היום (ד') את הדו"ח הסופי שלה ובו המלצות למהפכה במערכת החינוך שתאפשר לשלב את תלמידי החינוך המיוחד בחינוך הכללי. בין ההמלצות: הפחתת גודל הכיתות ל-19 תלמידים כך שניתן יהיה לשלב תלמידים עם מוגבלויות בכיתה, שימוש בעודף שעות הלימוד במערכת החינוך למטרה זו בלי תוספת מורים, ביטול הלימודים ביום שישי ותוספת תקציב משמעותית לגיל הרך. העלות החד-פעמית של התוכנית היא 14 מיליארד שקל והשנתית 1.4 מיליארד - נמוך מהתוספת השנתית לעלות החינוך המיוחד שתעמוד בשנים הקרובות על 2.5 מיליארד שקל בשנה.
שר החינוך יואב קיש הודיע על קבלת ההמלצות וכי יפעל ליישם אותן כבר בשנת הלימודים הקרובה ביישובי העוטף ובצפון. עם זאת, במשרד האוצר נמתחה ביקורת קשה על המלצות הוועדה, ושם מגדירים אותן "הזויות ומשוגעות" ולא רלוונטיות לבעיית אבחון היתר בחינוך המיוחד.
החינוך המיוחד הפך בשנים האחרונות לאחת הבעיות התקציביות האסטרטגיות החשובות בישראל. הוא גדל מדי שנה בכ-10% ויותר, בייחוד במוגבלויות היקרות – אוטיסטים ובעלי בעיות נפשיות. התוצאה היא גידול של בין 1 ל-2 מיליארד שקל בשנה בתקציב החינוך המיוחד, וצפי לגידול של 2.5 מיליארד שקל נוספים בכל שנה בשנים הקרובות.
אוטיזם ובעיות נפשיות לנערים התרבו מאוד בכל העולם בעשורים האחרונים. אבל הגידול בישראל חריג מאוד, ובוועדת שפירא הגיעו למסקנה שאחת הסיבות המרכזיות לו היא שתלמידים שהולכים לבתי הספר לחינוך המיוחד מקבלים טיפול וזכויות הרבה יותר משמעותיים מתלמידים משולבים בחינוך הרגיל. זאת, למרות האינטרס של ההורים שהילדים ילמדו בסביבת המגורים ועם חבריהם. הסיבה לכך היא במידה רבה חוסר היכולת של מורים וגננות לתת יחס לתלמידי החינוך המיוחד בכיתות גדולות, ובהיעדר הכשרה מתאימה.
ועדת שפירא הוקמה ע"י שר החינוך יואב קיש ב-2023 ובראשה עומד עמוס שפירא, שכיהן בעברו בתפקידים כמו מנכ"ל אל על וסלקום, ובהמשך שימש גם כיו"ר אלו"ט (האגודה הלאומית לילדים עם אוטיזם). שפירא כינס לוועדה 190 חברים, בתוכם נציגים של משרדי ממשלה, עיריות, ארגוני מורים, מומחים, הורים ועמותות, כדי ליצור הסכמה כמה שיותר רחבה סביב ההמלצות. ב-28 במאי אשתקד הגישה הוועדה את מסקנות הביניים שלה, שכללו המלצות דומות לאלו שבדו"ח הנוכחי, אולם כעת מפורטים גם הסכומים והתנאים הנדרשים ליישום התוכנית.
במרכז המלצות שפירא עומדת תוכניתו של חוקר כלכלת החינוך נחום בלס להקטנת הכיתות וקיצור שבוע הלימודים באמצעות שימוש בעודף השעות הגדול במערכת החינוך בישראל. המטרה היא לרדת מממוצע של 28 תלמידים לכיתה, שהוא השני בגודלו ב-OECD, לממוצע של 19 תלמידים, שיאפשר שילוב של תלמידי חינוך מיוחד תוך מתן הכשרה מתאימה למורים ולגננות. הלימודים ביום שישי יבוטלו, ולתלמידי הכיתות הנמוכות תוצע בימי שישי פעילות שאינה חובה.
הועדה מעריכה את העלויות החד-פעמיות הדרושות ב-14 מיליארד שקל לבניית 8,000 כיתות גן חדשות ולשיפוצים שיגדילו את מספר הכיתות בבתי הספר הקיימים ב-18 אלף. כן דרושים 1.4 מיליארד שקל לשנה לתוספת של 3,000 גננות. שפירא טוען שמדובר במהלך משתלם מאוד כלכלית בשל הירידה הצפויה במספר התלמידים שיעברו לחינוך המיוחד והעלייה בבחירה בחינוך משלב.
המלצה נוספת של הוועדה היא היפוך פירמידת התקציב בישראל, שבה התקציב לתלמיד הולך וגדל ככל שהוא מתבגר, בעוד שכל המחקרים מראים שהחינוך בגיל הרך חשוב ומשפיע על מהלך החיים הרבה יותר. בתחום החינוך המיוחד יש חשיבות מיוחדת לטיפול מוקדם שמונע נזקים לכל החיים. עם זאת, הוועדה עסקה רק בגילאי 3 ומעלה, בעוד שחשוב במיוחד לאבחן ולהתחיל לטפל באוטיזם כבר בגיל שנה.
בדו"ח נאמר שהתנאי ההכרחי ליכולת של מערכת החינוך ליישם את ההמלצות הוא אמון של כל השותפים, בדגש על ההורים וצוותי החינוך, בכוונה ליישם את ההמלצות; יישום הדרגתי ועמידה ביעדים. לדברי שפירא, "המערכת בסחרור ומשקיעה את המשאבים בגידול במספר תלמידי החינוך המיוחד במקום בשיפור השירות. יש צורך בטיפול שורש".
יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מירום שיף, תומך בהמלצות בהתלהבות: "מסקנות ועדת שפירא הן העתיד של מערכת החינוך. יישום מלא של כלל ההמלצות חייב להתבצע כפרויקט לאומי והוא ייתן מענה מיטבי לכל תלמיד".
אלא שגורם בכיר באוצר מגדיר את ההמלצות "הזויות, משוגעות ותלושות מהמציאות", וטוען שהן כלל לא מתמודדות עם הבעיה האמיתית - הקלות שבה מכירים בילד כאוטיסט, מה שמקנה אוטומטית קצבת ילד נכה וסל שירותים מאוד רחב ממשרד הבריאות. עוד ציין הגורם שאין שום הוכחה שהקטנת הכיתות תפתור את הבעיה. הפתרון, לדבריו, חייב ליצור מדרג שבו הזכויות יינתנו לפי חומרת הבעיה. "ההמלצות מפספסות את האפשרות לעשות משהו משנה מציאות".