בעקבות תחקיר כלכליסטיועמ"שית הכנסת באיתות לקרעי: "ככל שיש לו עניין אישי, עליו לערוך גילוי נאות"
בעקבות תחקיר כלכליסט
יועמ"שית הכנסת באיתות לקרעי: "ככל שיש לו עניין אישי, עליו לערוך גילוי נאות"
שבוע לאחר פרסום תחקיר כלכליסט על התרומות שנתנו בעלי תחנות רדיו אזורי לישיבה בראשות הפטרון הפוליטי של שר התקשורת שלמה קרעי, עו"ד שגית אפיק כתבה היום כי הטענה בעניין ניגוד עניינים "עומדת לפתחה של היועמ"שית", אך תזכרה את כללי האתיקה של חברי הכנסת, החלים גם על קרעי כשר, והזהירה: "ייתכן שגם ועדת האתיקה תידרש לשאלה זו"
סוגיית ניגוד העניינים לכאורה של שר התקשורת שלמה קרעי, שנחשפה בתחקיר כלכליסט בשבוע שעבר, נבחנת בייעוץ המשפטי לממשלה, כאשר בינתיים גם יועמ"שית הכנסת עו"ד שגית אפיק נכנסה לתמונה, ומזכירה לקרעי שעליו לפעול לפי כללי האתיקה של חברי הכנסת, המנחים אותם לדווח על עניינים אישיים, המוגדרים בכללי האתיקה של הח"כים וחלים גם על קרעי בתור שר.
ממכתב שאפיק שלחה היום (ג') למכון זולת לשיוויון וזכויות אדם, שפנה אליה לבחינת הנושא, עולה כי ייתכן שקרעי ייאלץ לתת גילוי נאות בוועדת הכלכלה על כך שבעלי תחנות רדיו אזוריות תרמו מיליוני שקלים במצטבר במשך שנים לישיבה בראשות הרב והפטרון הפוליטי שלו. זאת במקרה שיעלה בוועדה נושא הקשור לרדיו האזורי, בדומה להצעות חוק קודמות שקרעי קידם, ובשלב זה נבלמו. עוד עולה ממכתבה של אפיק כי ייתכן שגם ועדת האתיקה של הכנסת תידרש לסוגייה, אם תוגש נגד קרעי תלונה על הפרה לכאורה של כללי האתיקה.
בתחקיר מקיף שפורסם בכלכליסט ביום שני שעבר, נחשף שבעלי תחנות רדיו אזוריות תרמו במשך שנים מיליוני שקלים לישיבת כסא רחמים בראשה עומד הרב מאיר מאזוז, פטרונו הפוליטי והרוחני של קרעי. המדובר בבעלי רדיו קול ברמה, צבי עמאר, שהוא ובני משפחתו תרמו בשנים 2023-2008 לפחות 2 מיליון שקל לישיבה, ובבעלי רדיו דרום, גלי ישראל ורדיו תל אביב, צבי שלום ויוסי סבן, שתרמו בשנים 2019-2007 לישיבה כ-850 אלף שקל.
לקרעי יש זיקה חזקה לישיבה ולרב מאזוז: הוא התחנך בה, ובהמשך הישיבה והרב היוו "קרש הקפיצה" שלו לחיים הפוליטיים, במגוון דרכים, שפורטו בתחקיר. למרות זאת, כפי שנחשף בתחקיר, קרעי לא דיווח על הקשר הזה בעת שנערך לו הסדר ניגוד עניינים. זאת על אף שמצד אחד קיימת לכאורה זיקה חזקה בין הישיבה והרב לבין קרעי ומצד שני קרעי קידם הצעות חוק ורפורמות בעלות פוטנציאל השפעה ברור על עסקיהם של אותם בעלי תחנות שתרמו כספים לישיבה.
הכוונה להצעת "חוק הרדיו" שתאפשר לשר לתת היתר לתחנות רדיו אזוריות ומגזריות להפוך לארציות, לפי שיקול דעתו וללא מכרז, ותוכנית קרעי לחיסול התאגיד, הכולל סגירת חלק מתחנות הרדיו שלו, כולל רשת ב', והוצאת התדרים שיתפנו למכרזים לתחנות רדיו מסחריות ארציות. אם המכרז על רשת ב' לא יצליח, הכוונה היתה לסגור אותה – והמשמעות היא שתקציבי פרסום בשווי של עשרות מיליוני שקלים יתפזרו בין שחקנים קיימים. בשבוע שעבר הודיע יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, למורת רוחו של קרעי, כי לא יקדם כעת את שתי הצעות החוק האלה, אולם קרעי מצידו הבטיח שיפעל בדרכים אחרות.
בינתיים חבר כנסת נוסף בליכוד הגיש היום עוד הצעת חוק לפגיעה בעצמאות תאגיד השידור הציבורי על ידי החלפת חברי מועצת התאגיד, המפקחת על פעילות התאגיד ותקציבו, במינויים שעליהם יחליט השר – ועוד היד נטויה לגבי הצעות נוספות בתחום התקשורת.
עו"ד אפיק מזכירה במכתבה כי על קרעי, שאינו חבר כנסת, חלים בתור שר אותם כללי ניגוד עניינים שנקבעו בהודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים ובהנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה. "בהתאם לכך, שאלת קיומו של ניגוד עניינים לפי דיני ניגוד העניינים של שרים, כמו גם סוגיית הפרת אמונים, עומדת לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה ולא לפתחי".
עם זאת, היא מתזכרת שעל אף שקרעי אינו חבר כנסת "חלים עליו כללי האתיקה של חברי הכנסת", ומצטטת מתוכם את ההגדרה ל"עניין אישי", שהסוגייה הנוכחית נתונה לפרשנות האם הוא נכלל בה. היא כותבת כי "ככל שיש לשר קרעי עניין אישי, כהגדרתו בכללי האתיקה לחברי הכנסת, בדיון בכנסת בו ישתתף, חובה עליו לערוך גילוי נאות בנושא וייתכן שגם ועדת האתיקה תידרש לשאלה זו".
קרעי, לפי עמדתו, לא רואה חובת דיווח או מתן גילוי נאות - כפי שעלה מתגובתו לתחקיר לפיה "כל הטענות על ניגוד עניינים הן לא יותר מקשקוש מוחלט שנועד לשרת נרטיב עיתונאי מעוות, ניסיון מלאכותי להלביש על השר מניעים זרים ולהסיט את הדיון מהרפורמה שהשר מוביל לטובת הציבור ולא לטובת בעלי ההון. העובדה שאנשים פרטיים תורמים לישיבות היא לא יותר ממחויבותם הערכית והדתית. אין לכך שום קשר לתהליכים שהשר מקדם. השר לא עוסק בעסקים שלהם, ואין לו שום מחויבות אליהם".
עם זאת, מי שיכול לחייב אותו לעדכן את הסדר ניגוד העניינים שלו ולקבוע כי מדובר בעניין אישי שיש עליו חובת דיווח, הוא הייעוץ המשפטי לממשלה, שבוחן בימים אלה את הסוגייה. אחרי שבשבוע שעבר מכון זולת שלח ליועמ"שית גלי בהרב מיארה מכתב ובו דרישה לבחון פתיחה בחקירה פלילית נגד קרעי בשל ממצאי התחקיר, אתמול המכון שלח לה ולמשנה שלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, מכתב נוסף, המתמקד בדרישה לתת חוות דעת לניגוד העניינים החריף לכאורה שבו מצוי קרעי.
בראשות מכון זולת עומדות הנשיאה זהבה גלאון, לשעבר יו"ר מרצ, והמנכ"לית עינת עובדיה. האחרונה, ביחד עם עו"ד טל הלל מהמכון, קראו לבהרב מיארה בפנייתן אתמול "להפעיל את סמכותך להורות על בחינה מיידית של ניגוד העניינים בו מצוי השר קרעי, וכן לנקוט בצעדים הנדרשים למניעת השתתפותו בקידום הצעות החוק הנוגעות לשידורי הרדיו האזורי עד להסדרת הנושא באופן מלא".
במכתבן הן ציטטו בהרחבה את ממצאי תחקיר כלכליסט על הקשרים של קרעי שנחשפו במסגרתו. הן כותבות כי "קשרים אלו לא הובאו לידי ביטוי במסגרת הסדר ניגוד העניינים של השר, דבר אשר מעורר חשד משמעותי להפרת כללי המנהל התקין". הן מציינות כי בכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים נקבע שלשר אסור לקחת חלק בפעולות או קבלת החלטות שבהן יש לו "עניין אישי", ושבכל מקרה שבו יש חשש לניגוד עניינים "נדרשת חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה, ועל פיה על השר לפעול".
מסיבה זו מבקשות עובדיה והלל במכתב שהיועמ"שית "תחווה את דעתה" בעניין ממצאי התחקיר שנחשפו, וכי אם יימצא חשש לניגוד עניינים לא יקודמו הצעות חוק שבמסגרתן עשויות להינתן הטבות לבעלי תחנות רדיו אזוריות, ולכל הפחות תימנע השתתפות קרעי בישיבות הנוגעות לעניין. בלשכת היועצת המשפטית לממשלה ציינו כי הפנייה עדיין בבחינה.
